"הדבר הכי טוב שיצא מזה שנתתי דמי כיס לילדים, הוא שאיל למד את השיטה העשרונית בעזרתם. הוא ידע להגיד בדיוק כמה עודף יקבל אחרי כל קנייה", מספרת מירב, אם לאיל בן ה–16 וערן בן ה–19.
"בעבר הייתי מעניקה לילדים דמי כיס שבועיים. בדרך כלל הם היו חוסכים חלק, ומבזבזים מהם כמה שהם רוצים. עם השנים, סוגיית דמי הכיס ירדה מהפרק ופשוט מימנתי להם מה שביקשו לפי החלטתי. איל הוא לא בזבזן גדול, ושילמתי עבורו על משחקים או אביזרים למחשב. מכיוון שאני חוששת לחשוף את מספר כרטיס האשראי שלי באינטרנט, הוא משתמש בכרטיס אשראי נטען שהוא קונה בדואר.
"בני הבכור ערן הוא כיום עתודאי, יש לו חשבון בנק וכרטיס אשראי משלו, ואני מממנת עבורו את ההוצאות. כל חודש אני צריכה להזרים לו כסף לחשבון - מה שמסבך אותי לפעמים בהוצאות עודפות".
שלא כמו ילדיה של מירב, אני מעולם לא קיבלתי מהורי דמי כיס. "כל מה שאתה צריך, תבוא אלי" - זו היתה דרכה של גברת שבע לפקח עלי שלא אשקיע בקלפים של "חבורת הזבל" או בממתקים. זה עבד לא רע בחלק מהמקרים, אבל כשהתבגרתי זה לא ממש הצליח, כי הדרישות גדלו והלכו, ולא כל כך רציתי לחשוף בכל פעם מחדש על מה הולך הכסף. כדי לקבל קצת כסף משלי, הייתי מתוגמל על עבודות בבית.
מתברר כי הצורך לספק לילדים אמצעי תשלום מפוקח משותף להורים רבים בעולם: בבריטניה התחילו להנפיק לפני כשנתיים כרטיסי אשראי לילדים החל מגיל 12. להבדיל מכרטיסי האשראי הרגילים שאנו מכירים, מדובר בכרטיס הנטען במזומנים על ידי ההורים, ומשלב בתוכו תעודת זהות עם תמונה. עם הכרטיס הזה יכולים הילדים בבריטניה לקנות בחנויות - אך רק בכאלה שאינן מסומנות כחנויות שמוכרות "תוכן לא הולם לילדים", כולל חנויות מקוונות - ולמשוך כסף מהכספומט. הכרטיס מאפשר לילד לבזבז כל עוד יש כסף בחשבון, אך הוא "ילשין" להורים אם הילד ניסה לרכוש אתו אלכוהול למשל.
דמי כיס הם כנראה עדיין הדרך המרכזית למימון של הוצאות הילדים, אבל גם בישראל נוספו אליה אמצעים אחרים. בשנים האחרונות הנפיקו הבנקים וחברות האשראי כרטיסים נטענים, שלא מצריכים חשבון בנק. מגיל 16 רשאים בני הנוער הפותחים חשבון בנק, גם לקבל כרטיסי אשראי לצעירים, בהסכמת ההורה. בדרך כלל מסגרת האשראי בחשבונות האלה מוגבלת לסכומים לא גבוהים (בבנק הבינלאומי, למשל, מסגרת משיכת היתר היא 1,000 שקל). בנוסף, מאפשרים הבנקים לפותחי חשבון לקבל כרטיס כספומט בלבד, המאפשר למשוך כסף מהמכשירים האוטומטיים.
מה מומלץ להורים לעשות כדי לפקח על ההוצאות של הילד?
דליות: "דמי כיס, כרטיס אשראי או כרטיס נטען, שהם גם סוג של דמי כיס - בשורה התחתונה, הכל זה כסף של אמא ואבא", אומרת דליות. "בכרטיס נטען הילד יכול לבזבז מתי שירצה, בתנאי שישמור את הספחים של התשלומים ויראה על מה יצא הכסף - כדי לדעת שלא רימו אותו, וגם שהוא לא קונה משחק מחשב אלים, למשל. גם בכרטיסי אשראי אפשר לקבוע כי ההורה יכניס לחשבון של הילד סכום מסוים, אחרי שמלבנים את הצרכים שלו, והסכום יגדל ויילך עם הגיל ועם הצרכים. בכל מקרה, התשלום לא צריך להיות מותנה בהתנהגות של הילד או המתבגר".
ומה אם הילד רוצה הלוואה על החשבון?
"גם אם הילד בחר לבזבז את כל הכסף המוקצב לחודש בתוך שבוע, אסור לאפשר לו כסף נוסף - גם לא על חשבון החודש הבא. זו הדרך היחידה שיש להורים ללמד את הילדים תכנון מראש, דחיית סיפוקים וחישוב כלכלי. חבל שהורים רבים לא מצליחים לעמוד בתחינותיו של המתבגר. בסופו של דבר, זה מתגלגל גם לעתיד. ילד שלא יידע להתנהל, ייהפך לסטודנט שההורים יממנו לו את שכר הדירה וגם יסגרו לו את המינוס בבנק".
בדקנו, אם כן, אילו כרטיסים נטענים או כרטיסי אשראי נותנים כיום הבנקים וחברות האשראי בישראל לילדים, כמה זה עולה ולמי זה מתאים.
כרטיסים נטענים
כרטיס נטען מהווה חלופה בטוחה למזומן, ומאפשר להעביר לילדים כסף בזמן אמת, לשימוש בכל נקודת מכירה וגם למשיכת כסף. ההורה קובע את גובה הסכום הנטען, ומאידך הילד לומד לכלכל את צעדיו בעולם הצרכני. הכרטיס מחויב באופן מיידי, כך שהוא אינו יכול לסבך את ההורה עם עסקות עתידיות באשראי. סכומי העסקות מוגבלים עד לגובה הסכום בכרטיס, ולעתים עד לגבול מסוים בשימוש יומי - מה שעוצר את המשתמש מלבצע פעולות רבות כמו בכרטיס רגיל. ניתן למשוך באמצעותו גם מזומנים מכספומט.
אופן ההנפקה והטעינה: הכרטיסים מונפקים באמצעות הבנקים. ההורה מעביר לילד את הכסף מחשבון העו"ש שלו לכרטיס, באמצעות השירות הטלפוני, האתר או האפליקציה של הבנק. חברת כאל מאפשרת הנפקת כרטיס ויזה נטען בכל אחד בסניפי הדואר, גם ללא חשבון בנק. ההבדל הוא שכאן נאלצים להגיע אל סניף הדואר פיזית עם מזומן ולהטעין את הכרטיס.
עלות: כרטיס האשראי הנטען היקר ביותר הוא זה של כאל, המונפק בדואר. עלות כל טעינה מגיעה ל–20 שקל. בבנק דיסקונט ובנק הפועלים תשלמו על כל טעינה 3.0–3.5 שקלים בלבד. בבנק לאומי הכרטיס הנטען פטור מעמלת טעינה והנפקה.
אופן הפיקוח: הבנקים לאומי והפועלים מאפשרים גם קבלת הודעות SMS עם ביצוע העסקה. כך, הצעיר יכול להתעדכן לגבי יתרת הכרטיס. בכרטיס האשראי הנטען של דיסקונט ניתן לעקוב אחרי היתרה באמצעות הטלפון או האינטרנט, ובכרטיס הנטען של כאל שמונפק בדואר, ניתן לעקוב אחרי היתרה באמצעות האינטרנט בלבד.
יתרונות נוספים: כרטיס האשראי הנטען מאפשר בדרך כלל גם ביצוע עסקות באינטרנט - מה שמצמצם את הסיכון לדליפת מספר כרטיס האשראי של ההורה.
כרטיסי אשראי לצעירים
כרטיס אשראי לצעירים מחייב חשבון בנק, שממנו יירדו התשלומים של כרטיסי האשראי במרוכז במועד מסוים שייקבע במהלך החודש. הבנקים מאפשרים פתיחת חשבון בנק החל מגיל 14 בכפוף להסכמת ההורים, ומגיל 16 ללא הסכמה. מגיל 16 כבר ניתן לבקש הנפקת כרטיס אשראי רגיל, בכפוף להסכמת ההורים.
אופן ההנפקה: הכרטיסים מונפקים אך ורק על ידי הבנקים ולאחר פתיחת חשבון בנק. (ניתן לצרף את שם ההורה לחשבון הבנק - מה שיאפשר מעקב צמוד אחר החשבון). יש צורך להגיע עם תעודת זהות של הילד ובליווי הורה, מכיוון שהנפקת הכרטיס מחייבת הסכמה של שניהם בכתב.
עלות כרטיסי האשראי: כרטיסי האשראי הניתנים לצעירים פטורים מעמלות, לפחות בשנים הראשונות.
אופן הפיקוח: סכומי המשיכה והשימוש בכרטיס מוגבלים בדרך כלל לשימוש של מאות שקלים ביום. בדרך כלל, אי אפשר לבצע עסקות בתשלומים בכרטיסים האלה, וגם אם כן, זה מוגבל לסכום חודשי נמוך.
אל חשש, זה לא שהצעירים יוכלו "לגהץ" בעזרת הכרטיס בכל מקום שירצו. הבנקים מאפשרים בדרך כלל לצעירים רכישה באשראי של עד 400־500 שקל בחודש. רכישה בתשלומים מתאפשרת לעתים עד לגובה סכום זה, כשהיתרה עד סוף התשלום האחרון כלולה במסגרת האשראי החודשי של 500 שקל. כך, מי שביצע רכישה ב–300 שקל בחודש מסוים, ויש לו עוד עסקה בסך 200 שקל הפרוסה לחמישה תשלומים, לא יוכל לבצע עוד רכישות באותו חודש.
יתרונות נוספים: כרטיסי האשראי מאפשרים לעתים הנחות קבועות בכמה מבתי העסק, וניתן גם ליהנות ממבצעי מכירה.
כרטיס לחיוב מיידי
פתרון ביניים אפשרי אחר, שאותו מציעות למשל ישראכרט (כרטיס דירקט צעיר מגיל 14) או כאל (כרטיס מפתח כסף צעירים של דיסקונט מגיל 16) הוא כרטיס חיוב מיידי (דביט קארד), שניתן בכפוף להסכמת ההורים. כרטיס החיוב מאפשר לצעיר ביצוע רכישות בבתי עסק בישראל ובחו”ל, וכן משיכת מזומן במכשירים האוטומטיים - והכל בכפוף לקיומה של יתרה חיובית בחשבון ברגע ביצוע הפעולה. בשונה מכרטיס אשראי, החיוב מחשבון הצעיר מתבצע ברגע ביצוע הפעולה בבית העסק - כך שהצעיר לא יכול לבצע רכישה בסכום גדול מהיתרה הקיימת בחשבון באותו רגע.
אז מה עדיף?
היועץ לכלכלת המשפחה דורון גילשטרום מעדיף לדבוק בשיטת דמי הכיס הישנה והטובה, ולוותר על כרטיסי אשראי לילדים: "כרטיס אשראי או כרטיס נטען זה מתכון לצרות. הילדים צריכים להרגיש מה זה מזומן כדי ללמוד איך להתנהל נכון פיננסית. אפשר להמתין ולחכות גם עד גיל 18 כדי לפתוח חשבון בנק. אז אין ברירה, בגלל המשכורת הצבאית", הוא אומר. "כל זמן שהילדים גרים בבית, צריך לתת להורים את הפיקוח. ההורה צריך להיות מעורה מאוד בהוצאות של הילד ולדעת על מה הולך הכסף".
אם לחזור אלי, באופן אישי, את חשבון הבנק הראשון שלי פתחתי בגיל 16 בבנק לאומי - ויסלח לי הבנק, עשיתי זאת רק כדי לקבל כרטיסים להופעה של משינה בפארק הירקון. לא עבדתי אז, ולכן ממש לא הייתי צריך את החשבון, ובטח שלא הייתי זקוק לכרטיס אשראי - ולכן אחרי חודשיים סגרתי אותו. מצד שני, לצייד את הילדים ובני הנוער במזומנים, שאותם הם עשויים לאבד בקלות, היא חלופה לא בטוחה. מה גם שכשנותנים לילדים כסף מזומן, אי אפשר לעקוב אחרי ההוצאות שלהם.
אפשרות הביניים, אם כן, היא להשתמש בכרטיס נטען, שמאפשר מעקב אחר הרכישות שמבצע הילד. אמנם טעינת הכרטיס כרוכה בעלות כספית, אך בהנחה שלא מטעינים את הכרטיס יותר מפעם בשבוע, מדובר בעלות זניחה יחסית במרבית הבנקים. אם בגיל 16 הילד מחליט שהוא רוצה כרטיס אשראי, כדאי להורים להסביר לו איך להשתמש בו בתבונה ומהן הסכנות האפשריות בשימוש בכרטיס אשראי. במקרים מסוימים, מומלץ בתור התחלה להשתמש בכרטיס חיוב (דביט), שבו הכסף יורד באופן מיידי מהחשבון - כך שלא יהיו הפתעות בהמשך. האפשרות של כרטיס אשראי מומלצת בעיקר לצעירים או בני נוער שעובדים, או כאלה שהוריהם מזרימים להם כסף לחשבון על בסיס חודשי.
בין אם בוחרים בדמי הכיס הישנים והטובים, ובין אם בכרטיס אשראי מסוג כלשהו, האפקט החינוכי זהה: המתבגר לומד לנהל חשבון של הוצאות והכנסות כבר מגיל צעיר, ותחת פיקוח צמוד של הוריו.
>> הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
>> שוק בגדי הילדים רותח: קסטרו ו-H&M
>> איקאה קוראת ללקוחותיה להחזיר כילה למיטת ילדים: חשש לסכנת חנק