נשבר לי התחת מאמנים מיוסרים. אופס, אמרתי תחת? סליחה, התכוונתי ישבן, מתנצלת בפנייך, ענת וקסמן, על שנאלצת להיחשף לרגע לשפת רחוב קלוקלת, את הרי כה אצילית ומעודנת ולא וולגרית כלל. איך העזו אנשים מן השוק לחרוץ את גורלך? לגנוב לך ככה את המדינה? פויה, עם ישראל! פויה וגם נו-נו-נו!
"זה עם אחר, זה דורש דברים אחרים", אמרה בראיון לדני קושמרו על מצביעי הימין, ואני תהיתי: רגע, היא אמיתית עכשיו או משחקת? צינית או לא מודעת? ענת וקסמן בתפקיד האישה הענוגה שמתחלחלת מההמון הקולני; מה הלאה, ריהאנה מזדעזעת מקוק? קים קרדשיאן מתלוננת על תעשיית הפורנו? שיר אלמליח נגד דוגמניות רטובות בביקיני?
הלו, ענת וקסמן, את הרי הוולגריות בהתגלמותה! בואו נגגל אותה ככה סתם בשביל הספורט: הנה היא מדברת בתכנית טלוויזיה על החזה שלה תוך שהיא מדגמנת חזיות פוש-אפ, צורחת בטירוף בשעשועון עם אבי קושניר, פוצחת בריקוד-צומי מביך באיזה טקס של האקדמיה. ואחרי כל זה, עוד מחזיקה מעצמה ענוגה ואיכותית לעומת "העם האחר". נו. הגמל לא סתם לא רואה את הדבשת שלו, הוא בטוח שהוא ג'ירף נדיר.
* * *
כמו רבים שרואים בעצמם אליטה תל אביבית, גם וקסמן לא נולדה עם משקפי היפסטר וכפכפי שוק. היא גדלה בכלל בירושלים, ולמחרת הראיון משום מה היה לה חשוב להבהיר ש"אמא שלי עיראקית". נו, אז מה זה אומר? מזכיר לי את כל האנטי דתיים שאחרי שהם מסבירים לי כמה מסורת זה דבר מטומטם, ממהרים להכריז ש"סבא שלי היה רב". אתם יודעים, אם לא תתנשאו מלכתחילה, לא תצטרכו אחר כך לגייס את השושלת המשפחתית כדי להתפייס.
לא שזה יעזור לווקסמן. "היא בסך הכל שחקנית", ניסו כמה אנשי שמאל להרגיע, "למי אכפת מה היא אומרת?" ובכן, לעורכי חדשות 2, כנראה. אין לי מושג למה קראו דווקא לה לדבר על "המצב", אבל נראה היה שהיא שמחה מאוד להופיע בטלוויזיה בלי תסריט, לשם שינוי. רק שזו בדיוק הבעיה: שחקן בלי תסריטאי צמוד עלול להיסחף למקומות, איך לומר, לאו דווקא מיטיבים.
ובדיוק כמו במקרה של גרבוז, גם כאן לא מדובר בפליטת פה אלא במשנה סדורה: וקסמן באמת חושבת שהיא טובה יותר, אינטליגנטית יותר, שהבחירה שלה מושכלת בניגוד להם, ש"יצביעו ביבי בכל מקרה".
איך אמר לי פעם שחקן ותיק – "הגישה של השמאל פשוט מתוחכמת יותר". כן, חלק גדול מאנשי השמאל סבור שהאינטלקט והתבונה בצד שלו, אבל רק מעטים מוכנים להודות בזה בפומבי. אולי בגלל זה יש בי חלקיק קטן שמעריך את וקסמן על האומץ. אוקיי, היא חושבת שהיא יותר טובה ממני. אבל לפחות היא מודה בזה.
"אם ענת וקסמן מייצגת את השמאל אז יגאל עמיר מייצג את הימין", ניסה חבר פייסבוק להתחכם, אבל את רבין רצח בן אדם אחד, וכמו וקסמן חושבים רבים. רק תספרו כמה הריעו לגרבוז על דברי ההבל שלו – בתקשורת דיווחו אז על 50 אלף איש - אגב, יש מצב שווקסמן בכל זאת הצטיידה בתסריטאי? גרבוז, אולי? אני לא אתפלא.
* * *
אבל האם זה באמת רק פוליטיקה? לא בטוח. אני חושדת שבאנשים מסוגה של וקסמן קיים מרמור מובנה. זה לא שאם השמאל היה מנצח, וקסמן הייתה פתאום חייכנית ונוטפת אהבת אדם. מי שהצהירה לא פעם שהיא מיזנתרופית שסובלת בחברת אנשים, שהיא לא רוצה זוגיות כי טוב לה לבד – מתחילה לשלם את המחיר, אני חוששת. "מבדידות האנשים הופכים קשים, מעטים יוצאים ממנה נשכרים" – מכירים את השורות של יהונתן גפן? אני סבורה שמאחורי הפריק-שואו הזה, ישנה בעיקר בדידות גדולה. אולי בגלל זה, באיזשהו שלב בראיון, התחשק לי לתת לה חיבוק ענק. ואז בעיטה בתחת, נו מה.
מה שעצוב, שעד הראיון הזה דווקא ממש חיבבתי אותה. ראיתי אותה כמה פעמים בתיאטרון – כן, יש חובבי תיאטרון בימין – ותמיד חזרתי מוקסמת: הטיימינג, הכריזמה, הטוטאליות, וקסמן היא שחקנית שיש בה הכל. בעולם שבו החיצוניות היא חזות הכל, בטח בתחום המשחק, לווקסמן לא היו קיצורי דרך; היא מהכוכבות שהגיעו לטופ בזכות טונות של כישרון ועבודה קשה. אני מעריכה אותה על זה. אז למה, למה היה דחוף לה לירוק כך בפרצופו של הקהל שלה?
ושלא יהיה פה ספק: היא תשלם על זה בקריירה שלה, ובגדול. כבר עכשיו קוראים להחרים אותה, ואני יכולה להבין;. אני לא בעד להוריד שחקנים מהבמה בגלל דעותיהם, אבל כצופה, לא מתחשק לי לראות אותה. אם היא בזה לי, למה שאמחא לה כפיים?
* * *
זה די מדהים איך בכל פעם שאני מחליטה שנמאס לי לקטר על כמה שהשמאל מתנשא ומנותק, מגיע עוד שמאלני מתנשא ומנותק שגורם לי לרצות להסיר ממנו את המסכה. עד מתי הימין ימשיך לסבול מתדמית המופרע של הכיתה, והשמאל יתהדר בהומאניות ואהבת אדם? ועד מתי אמשיך להתאכזב מכל מיני רודפי שלום שביומיום מתגלים כמחרחרי ריב? כלומר, זכותם לחשוב שמי שלא שייך לשמאל הוא יצור נחות, אבל מה לזה ולהומאניות? מי שלא מסוגל להכיל דעות אחרות, שלא יקרא לעצמו ליברל.
אז מה יהיה? ובכן, מה שהיה. אני רצינית: עכשיו אנשי הימין כועסים על וקסמן, אבל מי שבאמת צריך לסלוד ממנה הם אנשי השמאל. אחרי הנאום של גרבוז היה ברור מי ינצח בבחירות האלה, ואחרי וקסמן ברור מי ינצח בבחירות הבאות. לא בשמחה אני אומרת את זה: למרות שאני אשת ימין-מרכז, הייתי שמחה לו הייתה בישראל אלטרנטיבה שלטונית אמיתית לימין. אבל אין, בגלל טיפוסים כמו וקסמן. ככה זה כשמרחיקים במקום לקרב.
>> לטור הקודם: הצילו, וירוס הפורנו הגיע גם אליי
לכל הטורים של אורית נבון