מחר (רביעי) ייצא לדרך מסע הלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס שנחטפו מקיבוץ ניר עוז ונרצחו בשבי חמאס. מסע זה צפוי להיות אחד ממסעות הלוויה ההיסטוריים של ישראל, כשהמשפחה ביקשה מאלפי האנשים שמבקשים לחלוק כבוד לשמור על פרטיות הלוויה. "חשוב להבין שמעבר לזה ששירי והילדים נהיו דמויות ציבוריות וסמל למאבק, הם קודם כל משפחה", אמרה דלית רם אהרון, חברתה של שירי.
בשיחה עם יואב לימור ונסלי ברדה הדגישה רם אהרון כי המשפחה מודה לתומכים הרבים, ובמקביל מבקשת פרטיות ברגע האינטימי והקשה. "יש להם קהילה וחברים שמאוד אוהבים אותם, המחווה הגדולה מרגשת, אבל הכי חשוב שיכבדו את הפרטיות של המשפחה בלוויה. כמובן שכולם יוכלו לצפות בהספדים".
ספרי על שירי שלך בבקשה.
"שירי שלי היא חברה אהובה שמאוד חסרה לי. זו חברות אחרת כי יש בינינו פער גילים גדול. זה התחיל כשחזרתי לקיבוץ לפני 12 שנה, התאהבנו אחת בשנייה. נכנסו להיריון באותו הזמן, הקטנה שלי ואריאל נולדו בהפרש של שבוע וסיכמנו בינינו על שידוך. התחלנו לצלם להם בוק לחתונה מאז שהם תינוקות והם גדלו להיות חברים טובים. שירי והילדים היו בני בית אצלנו, אנחנו כואבים".
אי אפשר לחמוק מהמחשבה שיכולת להיות שירי.
"חד משמעית, גם אצלנו היו מחבלים. דלת הפרידה בינינו לגורל אחר. בשעות האימה קיבלתי את ההודעה על החטיפה של שירי, ושם הבנתי שחוטפים בקיבוץ. חטפו את החברה הקרובה ואת הילדים שלה".
מה היית רוצה שהציבור יזכור ממשפחת ביבס?
"שמעבר למבט המבועת שלה ולסמל שהיא הפכה להיות, היא קודם כל הייתה אדם מדהים. התמונה שנשארה בראש של כולם לא מייצגת. שירי היא אדם שמח, צוחק, נעימה וחברה טובה. ככה היו גם הילדים, זה הרבה מעבר לדקה שכולם זוכרים".