לראשונה, 136 החטופים שמוחזקים ברצועת עזה על ידי חמאס יקבלו תרופות - כך דיווחו בלשכת ראש הממשלה. את המהלך הוביל ראש המוסד דדי ברנע מול קטאר כשבמסגרת ההסכם, ישראל תכניס את התרופות לרצועה והצלב האדום יעביר אותן לחמאס עבור החטופים. בתמורה, ישראל תגדיל משמעותית את מלאי התרופות לעזה.
דני אלגרט, שאחיו איציק נחטף בשבת השחורה מביתו שבנחל עוז, פגש את נציגת הצלב האדום בניו יורק וטוען הבוקר (שני) כי מדובר במריחת זמן אחת גדולה. "נפגשתי איתה באופן אישי, שמעתי ממנה הרבה סימפתיה אבל הרבה פחות יכולת. אין להם התעוזה לצאת ולעמוד מול העולם האיסלאמי או מול גורם שהם חוששים ממנו. הם אומרים לנו שהם לא יכולים להיכנס כי חמאס מתנגד, אבל מצד שני כן נכנסים לעזה ונותנים סיוע הומניטרי לפלסטינים שם. הם בעזה, הם בפנים, אבל נותנים סיוע רק לצד אחד".
מה ידוע לגבי התרופות? מתי הן תועברנה?
"לפי ההודעה שנמסרה למשפחות, הכל עדיין בתוך תהליך שבו מעורבת מדינה שלישית באירופה שאמורה לרכוש את התרופות. מישהו משחק איתנו פה ועל הזמן שלנו, זה לא נראה רציני. התרופות כבר הועברו על ידנו, לא צריך לרכוש אותן. כל משפחה יודעת איזו תרופה היקיר שלהן צריך. צריכים לקחת את התרופות שאנחנו העברנו ולתת אותן לחטופים. עוד פעם חמאס מלהטט בנו, משחק בנו, משחקים על הזמן. אנחנו נמצאים כרגע במקום שבו יש רק עוד ועוד הודעות על חטופים שלא בחיים, זה מצער אותנו מאוד".
מה אתה יודע על מצבו הבריאותי של איציק?
"אני יודע מה מצבו עד לפני חודש. ברגע שהפסיקו להגיע חטופים מהעסקה הקודמת, הפסיק להגיע המידע. בזמנו, קיבלנו מידע שמצבו יחסית בסדר, אבל חודש שלא שמעו ממנו. כל רגע המצב שם יכול להשתנות. איציק נורה ביד. בשיחת טלפון הוא תיאר לי שנפצע ושיש לו זרימה רצינית מאוד של דם. ניסיתי להדריך אותו איך לשים חוסם עורקים. תוך כדי זה, הם נכנסו וחטפו אותו. הוא צעק לי: 'דני, זה הסוף, זה הסוף'. מאז לא שמעתי ממנו שום דבר. חצי שעה אחרי זה, לפי איכון הטלפון, הוא חצה את הגדר לעזה".
מה זה עושה לכם כשאתם נחשפים לאותו טרור פסיכולוגי שחמאס מפעיל?
"אנחנו כבר עברנו את הטלטלה הכי גדולה שאנחנו יכולים לעבור. שום דבר לא יכול להמשיך לטלטל אותנו. חמאס יכולים להמשיך לפרסם מה שהם רוצים, הם לא מעניינים אותי בכלל. אני רוצה לראות את אחי ואת כל החטופים כאן בחיים. כל הסרטונים האלה, המשחקים האלה ושעשועי התקשורת האלה, אני לא מתייחס אליהם. אלה דברים שצריכים להתעלם מהם ולא לתת להם במה, כדי שיפסיקו עם העניינים האלה. אנחנו נותנים לדברים האלה במה, שואלים על זה שאלות, וחמאס יושבים ובשפה שלהם מסתלבטים עלינו. חלאס".
מה לגבי הדילמה ההולכת ומתחדדת, האם להמשיך את הלחימה או לעצור תמורת שחרור החטופים?
"אני לא בעד הפסקת הלחימה, בגלל שאני חושב על העתיד ולא על ההווה. הממשלה קיבלה החלטה ללכת על שתי משימות מנוגדות במקביל, ראינו שזה לא עבד. מי שחושב ש-110 החטופים הראשונים שוחררו בגלל הלחץ או ההפצצות, טועה. סינוואר פשוט קיבל מתנה גדולה מדי שלא היה יכול לשאת אותה ושחרר את מי שהיה צריך לשחרר כדי לשפר את מצבו. באותה תקופה הוא ירד לח'אן יונס, לרפיח. מאז שאנחנו ממשיכים ללחוץ, אנחנו מקבלים רק גופות. החטופים צריכים להיות כרטיס היציאה של סינוואר מחוץ לרצועה. צריך להכניע אותו ולהגלות אותו תמורת החטופים, אחרת ניכנס לסיפורי גלעד שליט ורון ארד. מדברים איתי עכשיו על שלב ג'. לא יודע מה זה שלב ג' ומתי יהיה שלב ד'. לא יודע אם מישהו יודע מה יקרה קדימה, בעוד חודש. ברגע שייצאו מהרצועה ויתמקמו במקומות שהם מחוץ למקומות שמשפיעים ישירות על סינוואר ועל הלחץ עליו, ניכנס כאן לסאגה ארוכת שנים שאני מאוד מודאג ממנה, לא רק לחטופים אלא גם לעתיד המדינה".
מה צריך לעשות עכשיו בעיניך?
"להמשיך וללחוץ על סינוואר. לעמוד לו מעל הפיר ולהגיד: הנה ההזדמנות שלך עכשיו לצאת ולטוס לאן שאתה רוצה, ובתמורה לשחרר את החטופים. הוא צריך לדעת שהראש שלו תלוי בחטופים. ברגע שהוא לא מבין את זה, לא נראה שום חטוף. עד שלא נגיע ונקלף את הקליפות שם, לא יקרה שום דבר. סינוואר לא יקום בבוקר ויגדל ערכים הומניטריים וישחרר לנו פתאום אנשים. הדבר האחרון שהוא רוצה זה למות. הוא צריך לקצור לעצמו את ההישגים שהשיג במלחמה הזו, למות זה לא אחד מהם. לכן אני בטוח שברגע שיבין שזה או הוא או החטופים, הוא יבחר בחיים שלו".