אחד הדברים שנטע ברעם ז"ל הכי אהב זה לגו. חדרו בבית הוריו שבחדרה עמוס בדמויות לגו שבנה לאורך השנים. "חוץ מבילויים עם חברים, הוא היה עסוק בלגו. שם מוזיקה ובונה דמויות של מארוול, סטאר וורס, הארי פוטר ודיסני, זה היה מאוד חשוב לו והוא היה חוסך כסף בשביל זה", מספרת אימו נירית ברעם.
נטע הוא בנם הבכור של נירית וליעד ברעם, אח ליעלה (18) ונגה (13.5). הוא התחיל את השירות הצבאי כלוחם בפלוגה הייעודית הדרומית גדוד נשר 414, החליט שהוא רוצה לגוון ויצא לקורס מכ"ים, בהמשך הוצב כמפקד על בלון תצפית בנחל עוז. במהלך חופשת סוכות נטע היה ברגילה וקנה ארון חדש לתצוגה של דגמי הלגו שלו, הוא הספיק לבנות אותו עם אביו ולשים בו דגם אחד. ביום רביעי חזר לבסיס ומאז לא שב.
ב-7.10 נטע התעורר לקול האזעקות וגילה שאמיר אייל, בלונאי שהיה בשמירה והיה הראשון שנתקל במחבל, הצליח להרוג אותו ונפצע. "הם הבינו שהם מותקפים אבל חשבו שזו חולייה, ומיד עלו על אפוד ויצאו להילחם. נטע שלח לנו הודעה בשש וחצי בבוקר, שבה הוא דיווח לנו שיש התקפה ושאייל נפצע. כשניסינו להתקשר אליו אחרי שבע הוא ענה ואמר שיש מלחמה והוא מטפל בפצוע", מספרת נירית.
במהלך התקפת המחבלים נפצעו אנושות עוד שני בלונאים - שמעון לוגסי ודניאל שפרבר. נטע ואלרועי בן שטרית ניסו לטפל בהם, ולצד זאת תפעלו את הקשר והמשיכו להילחם בגלים נוספים של מחבלים. בגל האחרון נגמרה התחמושת, נטע ואלרועי נשכבו על שאר החיילים כדי להגן עליהם עד הרגע האחרון. כל חמשת הבלונאים שנלחמו לבדם בפינה הצפון מזרחית של המוצב נרצחו.
בהודעתו האחרונה למשפחתו כתב נטע: "תקשיבו, המצב פה ממש גרוע. אני רוצה לכתוב שהייתם המשפחה הכי טובה שיכולתי לבקש. תמיד שמרתם והייתם שם בשבילי. תמיד תמכתם ואהבתם. תישארו ביחד עד שנתאחד. לכל החיות תמסרו שאני אוהב אותם ולא יכול לעבור בלי לחשוב עליהם. אני אתגעגע אליכם ומקווה שגם אתם אליי. תמשיכו לאסוף ולהרכיב לגו בשבילי. אוהב אתכם יותר משאתם יכולים לתאר", הוא חתם את שמו והוסיף לב. "ניסינו להתקשר, כתבתי לו שאני אוהבת אותו, נראה לי שהוא הבין מה קורה, אבל עדיין קיווה שיהיה בסדר", אומרת נירית.
"התחלנו לבנות דגמים שקשורים אליו"
משפחת ברעם מצאה את הדרך הכי נכונה להנציח את נטע: תערוכה ותחרות לגו שתתקיים ב-21.10 בבית הספר למדעים ואומנויות באשכול הפיס בחדרה. נירית מוסיפה שהייתה רוצה שזה יהפוך להיות טקס מסורתי שמתקיים מדי שנה, ובשנים הבאות היא רוצה לקיימו ביום ההולדת של נטע. "לתחרות יש שני מקצים, האחד לילדים עד גיל 15 והשני מגיל 16 ומעלה, המשתתפים שולחים תמונות של המודלים שבנו על פי קריטריונים שנקבעו, וצוות השופטים שמורכב מבני משפחה, חברים ולגואיסטים יכריז על הזוכה בטקס מיוחד ויוענק הפרס. בנוסף לתחרות, תתקיים תערוכה שבה לגואיסטים יוכלו לבוא ולהציג דגמים".
לדבריה, קניית דגמי לגו הייתה חלק בלתי נפרד מטיולים משפחתיים. "לבר המצווה שלו הוא ביקש להגיע לחנות הלגו הוותיקה ביותר שנמצאת בקופנהגן, לפני שהתגייס ביקש לנסוע לניו יורק, נסענו רק שנינו והלכנו לחנות לגו, הוא שיגע שם את המוכרים שיביאו לו דגם של הסדרה 'חברים'. למרות שלא היה את הדגם בחנות הם לא יכלו לעמוד בפני הרצון העז שלו, וחיפשו בכל מקום עד שמצאו, כשהייתה חבילה של לגו שהזמין, כל הבית היה שותף וכולם חיכו שהחבילה תגיע".
"אנחנו נמשיך למלא את הארון של נטע ולהוסיף עוד דגמים של לגו", אומרת נירית, "אני ובעלי והבנות התחלנו לבנות דגמים שקשורים אליו, לא לפי הוראות אלא מהראש, כמו דגם גדול שקשור לשיר שהוא אוהב: Yellow Brick Road של אלטון ג'ון. זו הדרך שלנו להתחבר אליו, ועשינו קעקוע של נטע - שתיל קטן".
ב-15.10 יתקיים טקס הפרחת בלונים בפארק רמת גן לזכר שבעת הבלונאים שנהרגו, שני בלונאים נוספים, מקס רבינוב ואור מזרחי, נהרגו באותה שבת במוצב ארז במהלך לחימה, שניהם היו חברים של נטע. במקום יוצב מיצג גדול לזכרם למשך 10 ימים.