זו לא השנה הראשונה שבה מאות ואלפי ישראלים הולכים לקרוא את מגילת העצמאות ביום העצמאות, אבל השנה, הטקס האלטרנטיבי שמתרחש במגוון קהילות, משפחות וקבוצות בכל הארץ, מקבל משמעות מיוחדת. "אם אנחנו מחפשים דרך להיזכר שאנחנו יכולים לעמוד מול משברים, המגילה היא ה-סמל", אומרת תהל לאו שמארגנת טקס קריאה המוני בשכונת הקטמונים בירושלים בשיחה עם mako. "יש פסקה במגילה שמדברת על החתירה של היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה. וזה המסר של המגילה כולה, הבחירה בהתמודדות, באקטיביות. בניצחון. למרות הכול".
מוריה גלוברמן קסטרו, בת 39 ממושב בני דרום, החליטה בשנה שעברה לערוך את טקס קריאת המגילה במושב. גם השנה היא הולכת לקרוא את המגילה יחד עם כל מי שירצה להשתתף: "השנה פרסמנו את היוזמה לכל הקהילה המקומית שמונה מאות משפחות ואני מאמינה שהרבה יבואו. המילים של המגילה גורמות לי להרהר שוב ושוב על הקשר שלנו אחד עם השני, הקשר שלנו עם העמים האחרים והחיבור שלנו למקום הזה".
הימים שתחילתם ביום השואה, הזיכרון, וסיומם ביום העצמאות טעונים השנה עוד יותר ולא מעט אירועים ומיזמים מנסים להכניס להם משמעות אקטואלית. כך למשל מיזם "מחליפים מילה" של הנשיא הרצוג שגיבש עם החברה למתנ"סים, מגוון טקסי מעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות עם טקסטים שנותנים ביטוי למנעד התחושות: שבר, הישרדות, גבורה, רעות, קהילה, ערבות, לכידות, המשכיות, תקווה ותקומה. חלק מהקטעים גם עוסקים בגיבורים המזוהים עם אירועי ה-7 באוקטובר, בהם בת שבע יהלומי מקיבוץ ניר עוז, תומר גרינברג ז"ל מפקד גדוד 13 של חטיבת גולני, רחל אדרי מאופקים, יוסף אלזיאדנה תושב רהט, שסיכן את חייו והציל 30 אנשים תחת אש והזמר עידן עמדי. עשרות ערים וקהילות חילוניות, דתיות ודרוזיות כבר הודיעו כי יקיימו את הטקסים.
"המגילה נכתבה בערב יום העצמאות כשהמצב היה מאוד קשה"
מי שמובילה בשנים האחרונות את מיזם קריאת המגילה היא מדרשת מבוע עם פרויקט שנקרא "עשרת ימי תודה". הפרויקט כולל מגוון טקסים לאורך הימים שמתחילים ביום הזיכרון לשואה ומסתיימים ביום העצמאות. שיאם של האירועים בטקסי קריאה משותפים של מגילת העצמאות שנערכים בבוקר יום העצמאות. בשנה שעברה לקחו חלק בפרויקט כ-5,000 משתתפות ומשתתפים ב-65 מוקדים בארץ.
"אנחנו יודעים כבר על המון קהילות, קיבוצים, אפילו משפחות, שמתכנסות יחד לקריאת המגילה", אומרת קרן אפלבאום ריף, סמנכ"לית המדרשה וממובילות היוזמה. "הטקס נמשך כחצי שעה ומאפשר למשתתפים בו להתחבר ליסודות המשותפים לכולנו שעל בסיסם נחתמה מגילת העצמאות ולחדש את הברית ביננו לבין המדינה. הטקסים יערכו ברוח של הכרת התודה על קיום המדינה, שבתקופה מורכבת זו הופכת למשימה חדשה – לקחת אחריות על כך שמדינת ישראל תמשיך להתקיים גם בעתיד ולכונן אותה מחדש ברוח המקום והזמן הזה".
באתר הפרויקט עשרת ימי תודה אפשר להדפיס נוסח של מגילת העצמאות מחולקת לקטעים או להאזין לקריאה בנוסחים שונים כולל האזנה להכרזתו המפורסמת של דוד בן גוריון מתוך המגילה. ניתן גם להזמין ערכה מיוחדת שכוללת עשרה עותקים של מגילת העצמאות, עשר גלויות תודה, שרשרת דגלוני ישראל, מערך למוביל.ת הקריאה ותפילה להשבת החטופים.
מבחינת מבנה הטקס כמובן שאין משהו מחייב אבל ההמלצה של יוזמי הפרויקט היא לקרוא את המגילה בטעמי ההפטרה, כהד עכשווי לקריאות יהודיות קלאסיות בזמני חג, ולחתום בשירת התקווה. "השנה יותר מתמיד יש לנו משימה חשובה אחת ליום העצמאות הקרוב – לסיים אותו עם תקווה", אומרת ירדן כץ, רכזת הפרויקט. "לקרוא וללמוד יחד בטקסט של מגילת העצמאות, שכינס אליו הכי הרבה הסכמות רחבות עד אז ומאז, שחתומים עליו נציגי כל קצוות החברה הישראלית ולהכיר בכך שאנחנו תלויים בהסכמה הדדית ושזה אפשרי".
האירוע הגדול ביותר בארץ של קריאת המגילה מתרחש בשכונת הקטמונים בירושלים. בשנה שעברה השתתפו בו כ-150 מתושבי השכונה. לאו, תושבת השכונה ועובדת במרכז הגישור של עיריית ירושלים שמארגנת את הטקס מציינת שהפעם נערכים למספר גדול יותר. "השנה אנשים מחפשים משהו להתחבר אליו ולא רק חגיגות".
"המגילה מחולקת לשבעה קטעים ובחרנו השנה נציגים תושבי שכונה שיקראו בקול את המגילה, כאלו שפעלו בגבורה במהלך החודשים האחרונים, ואנחנו מקפידים שהקוראים והקוראות יהיו מכל שכבות האוכלוסייה, הגילים והעדות. אחרי הקריאה המשותפת נרים כוס לחיים ונמשיך לריקודי עם. בדיוק כמו בחגים האחרים שמתכנסים וקוראים את סיפור החג - גם ליום הזה יש תוכן ויש לו סיפור וכשיש סיפור יש כוח. הסיפור של מגילת העצמאות בעיניי הוא סיפור של תקווה. היא נכתבה בערב יום העצמאות כשהמצב היה מאוד קשה אבל הם בחרו לייצר סיפור, לייצר נרטיב של תקווה ושל אחדות, וזה מה שאפשר לחזון להתרקם ולהתממש".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
במסגרת הפרויקט גם הפיקו במדרשה סרטון עם בני משפחות שכולות, בני משפחות חטופים, מילואימניקים שהשתתפו במלחמה ופצועי מלחמה שקוראים קטעים קצרים מתוך המגילה. בין המשתתפים אפשר לצפות בשושי חזן, תושבת שלומי שפונתה מביתה ומתגוררת כיום בירושלים, לאחר שעברה ארבע דירות בתוך חצי שנה. כיום היא מלמדת בבית ספר "כל ישראל" שהוקם בירושלים עבור ילדים מפונים משלומי. משתתפת נוספת היא חלי וולפסטל, אימו של סרן במיל' אריאל מרדכי וולפסטל. אריאל, בן 28, היה קצין לוחם בגדוד 9206 של חטיבה 205, ונפל באסון הכבד ברצועת עזה שבו נהרגו 21 חיילים מפגיעה במבנים שקרסו ובטנק. הוא הותיר אחריו את אשתו ספיר כשהיא בהיריון.
משתתפים נוספים בסרטון הם ג'קי וירון ויטל, הוריה של עדי ויטל קפלון שנרצחה בשביעי באוקטובר בביתה שבקיבוץ חולית. ירון הגיע לחגוג את שמחת תורה עם בתו עדי ומשפחתה בחולית, בעוד שג'קי שהתה באותו הזמן בקנדה. ירון לן בקיבוץ בדירת אירוח, ובבוקר הטבח היה 11 שעות בממ"ד, מטרים ספורים מביתה של עדי, כשבחוץ קולות ירי, שבירת דלתות, צעקות מחבלים, מנותקי קשר. באותו הזמן פרצו המחבלים לביתה של עדי, ששהתה בממ"ד עם ילדיה, ורצחו אותה לאחר שניהלה מולם קרב עם הנשק שהיה בכספת הממ"ד. ילדיהם של עדי וענני בן זוגה (שלא היה בבית בזמן המתקפה), נגב (4) ואשל (1.5) נחטפו לעזה וניצלו כשהושלכו ליד הגבול, וחברת המשפחה שנמלטה החזירה אותם.
אחד ממשתפי הסרטון הוא רועי עזיזי, יזם חברתי בן 28 שגר בשנים האחרונות בירושלים, שירת במילואים בדרום יותר מ-100 ימים והחליט לעבור לגור בנגב המערבי ולפעול שם. הוא גם מתכנן להשתתף השנה בטקס קריאת המגילה ביום העצמאות: "בינואר האחרון עברתי לשדרות ועכשיו אני שוכר בית בקיבוץ גבים", הוא מספר. "תוך כדי השירות בדרום הבנתי שהפרק הירושלמי בחיי הסתיים ואני רוצה לעבור לנגב המערבי ולפעול שם. החלום שלי לסחוף צעירים וצעירות מכל הארץ שיתערו עם תושבי המקום ויהפכו את האזור כולו לחבל ארץ משגשג. זה יהיה הניצחון האמיתי".