מאז התפוצצה הפרשה של מאמן הכושר החשוד באונס, הרשתות החברתיות התמלאו בשמועות על גבי שמועות לגבי זהותה של הנפגעת. חובה להבהיר זאת באופן חד משמעי: יש איסור חמור על פרסום כל מידע מזהה של נפגעת תקיפה מינית. על העיתונאים להפעיל זהירות, מקצועיות ואחריות בבואם לסקר נושא זה. לצערי, בימים האחרונים ראינו שיש מי שהעזו לפרסם שמות של המתלוננת, כולל הפצת שמועות שהן לא פחות מהרסניות.
הטוקבקים והתגובות ברשתות החברתיות סוערים וגועשים. חלק גדול "יודעים" או חושבים במי מדובר, ומפיצים את השם או רמזים על כך. השיח הופך לזירה של חקירות עצמאיות, שבהן כל אחד מרשה לעצמו להעלות השערות, לרמוז ולחשוף פרטים פרטיים. כל זאת, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שמאחורי השם שמפיצים עומדת אישה, בשר ודם, שעברה טראומה קשה, וההשלכות לכך הן הרסניות. ברגע שמידע כזה יוצא לרשת, הוא מתפשט במהירות של אש בשדה קוצים ואינו ניתן לעצירה.
ההשלכות של פרסום זה אינן ניתנות לתיאור - פרסום זה גורם לעוול אדיר למתלוננת ולעיסוק בשאלות שאין להן מקום, כמו "למה היא שתקה?", "למה הסכימה?", ולעיתים אף מצטרפים להכפשות שגורמות נזק נוסף: "האם היא הביאה את זה על עצמה?". שאלות כאלה לא רק פוגעות, אלא גם תורמות לתפיסת עולם מסוכנת ומעוותת של האשמת הקורבן. כל זה קורה גם בפלטפורמות התקשורת הגדולות, שם השיח הפוגעני גובר על עקרונות של כבוד, פרטיות ושמירה על החוק.
הלהט הציבורי לחשוף את שם הנפגעת - כאילו מדובר באתגר לפצח חידה - חייב להיפסק. אסור בתכלית האיסור לחשוף את זהות הנפגעת, ומי שעושה זאת גורם לפגיעה נוספת, טראומה שנייה, שמצטרפת לפגיעה הראשונית. אישה שעברה טראומה כה קשה לא צריכה להתמודד עם מסע ציד ציבורי חסר עכבות לחשיפת זהותה.
בנוסף, ראוי גם להתייחס לסיקור עצמו. יש מי שסיקרו את הפרשה הקשה באופן אחראי בלי לחשוף מידע מזהה ובלי להמעיט בחומרת המעשה. אולם לצד זאת, ראינו כותרות סנסציוניות וטיזרים שהשאירו מקום גדול לדמיון ושימוש בשפה שמטשטש את חומרת האירוע. במקום לתאר את המעשה כ"עבירה פלילית של אונס", לעיתים השתמשו בביטויים מעורפלים כמו "פרשיית מין", דבר שמעוות לחלוטין את מה שקרה, וממעיט מחומרת האירוע.
לתקשורת יש אחריות גדולה מאוד: לא רק במה היא בוחרת לסקר, אלא איך נעשה הסיקור התקשורתי. הדרך שבה מתנהל הסיקור תשפיע על תחושת הביטחון של נשים ונערות - אם הסיקור יתבצע באופן אחראי יוכלו נפגעות ונפגעים לחוש שהן יזכו להגנה ולכן לא יהססו להתלונן במשטרה. אם סיקור תקשורתי יהיה חסר רסן, והרשתות החברתיות יתמלאו בתגובות ובניסונות לחשוף ולתת מידע לא אחראי, הדבר יגרום לנזק אדיר ואף לחשש להגיש תלונה. יש כאן אחריות כבדה לא רק על על התקשורת הפורמאלית אלא גם על כל אחד מאיתנו, לא להיות חלק מפגיעה נוספת שהיא איומה, קשה ובלתי נסבלת.