לפני כשבועיים התקבל אות חיים מאביתר דוד וגיא גלבוע דלאל שנחטפו ביחד ממסיבת הנובה בשבעה באוקטובר. בסרטון האכזרי הם הוכרחו על ידי חמאס לצפות בטקס השחרור של חטופים נוספים והתחננו על חייהם לפני שהוחזרו למנהרה. היום (שישי) יעלה דוד וגאיה גלבוע, אחיותיהם של השניים שעדיין מוחזקים בשבי, התראיינו ב"גלית ואילנית" וסיפרו על התחושות הקשות שעלו מהצפייה בסרטון - ועל העדויות של השבים שהוחזקו לצידם.
"סיפרו שהם מקבלים פיתה ביום וכף גבינה. הם תקופה ארוכה במנהרה מאוד קטנה, עם ארבעה מזרונים שבקצה יש בור צרכים", אמרה יעלה דוד על התנאים שבהם מוחזק אחיה והוסיפה על אות החיים המצולם: "למרות שהסרטון מבוים, העיניים שלהם משדרות מצוקה אמיתית. הם רזים ואנחנו יודעות משבים שחזרו שזה אחרי שבועיים שהאכילו אותם טוב".
גאיה גלבוע הצטרפה לדבריה: "המצב הנפשי שלהם ירוד, יש השפלות. רואים בסרטון את המצוקה שלהם, הם זועקים ומתחננים על החיים שלהם. אנחנו שומעות את האחים שלנו בכזה מצב, מתחננים שיחזירו אותם הביתה, אנחנו חסרות אונים", אמרה והוסיפה על השניים: "הם אותו בן אדם, יש להם קשר חזק. גם בסרטון רואים את הקשר".
מה עבר עליכן כשצפיתן באות החיים?
דוד: "הייתי הראשונה מהמשפחה שראתה את זה וזה היה בוקס ענק לבטן. לראות את אביתר וגיא ביחד אחרי שנה וחצי, זה משהו שאי אפשר לתאר. כל פעם שאני רואה את הסרטון אני מבינה עוד דברים, תארו לעצמכן לראות את האח הגדול והחזק שלכן בסיטואציה כל כך משפילה, מורידה ומבישה. אי אפשר לתאר את התחושות האלה".
גלבוע: "הגבנו בבכי".
אתן גם אחיות של חטופים אבל גם רואות את ההורים במצב בלתי אפשרי. מה שלומכן?
גלבוע: "אמא שלי עברה ניתוח, נשבר לה הלב. כולנו בגעגוע מטורף, הרגש שהכי מלווה אותי זה געגוע לאח שלי הגדול, כל דבר מזכיר אותו והוא כל כך חסר. יש פחד, כעס והרבה תחושות ביחד. קשה לי לדעת מה אני מרגישה, אני לא בסדר. קמה מהמיטה בשביל גיא, הוא היה רוצה לדעת שאני הולכת לבית הספר ופוגשת חברים. אני לא בת 17 רגילה, מרגישה את השוני בתחושות שבתוכי".
דוד: "לא משנה כמה לי קשה, הכאב של ההורים שלקחו להם את הילד זה דבר שאנחנו לא יכולות להבין. בתור אחים, אנחנו כמו תמנון - צריכות להיות בחזית, לדאוג להורים ולהיות בסדר. פיתחנו מנגנון שמחייב אותנו לקום בבוקר ולצאת מהמיטה, אחרת היינו נרקבות ולא מסוגלות לזוז. זאת המשימה של החיים שלנו, זה לא משנה איך אני מרגישה בכלל. אביתר היה מי ששמר בבית על השלום בין ההורים, הוא מאוד חסר. עדיין שולחת לו הודעות או סרטונים שיצחיקו אותו".
מה הציפייה שלכן מהעם?
גלבוע: "לצאת להילחם, אין לחטופים זמן. זאת ההזדמנות שלנו להוציא אותם".
דוד: "אנחנו זהירות מאוד בתור המשפחות, לא יודעות מה יועיל ומה יפגע בהם. כואב לי לומר, אבל אנחנו ילדות וכבר איבדנו את האמון בהכל. רוצה להאמין שבחדרי חדרים עושים הכל כי אין סיבה שלא, זה או עכשיו או אף פעם. זה לא שלב ב' בעסקה, זאת ההזדמנות האחרונה להצלת חיים".