רותם רז (42) מעצבת גרפית במיני מייקרס: "אני עובדת ביחד עם זיו, ועושה את כל מה שקשור לעיצוב, גרפיקה ומדיה דיגיטלית. לפני כן עבדתי במשרד לעיצוב מוצרי נייר. אני פעילה בעולמות הפרמקלצ'ר הייתי שותפה ביוזמות אקולוגיות גם בתל אביב וגם בבנימינה, וכשהילדים הגיעו הם הפכו להיות חלק גדול מהעיסוק שלי".
ילדים: שחף (8.5) לומד בכיתה ב' בבית ספר אנתרופוסופי. רותם: "מצד אחד מאוד אנרגטי ועוצמתי ומצד שני רגיש מאוד, אוהב לשחק כדורגל, יצירתי, מוכשר בציור ואומנות". זיו: "הוא לומד לסרוג". רותם: "שניהם ממש שובבים גדולים, מתרוצצים וקופצים, זה יכול להיות מאתגר בתוך המשאית. אנחנו מנסים שזה יקרה כמה שיותר בחוץ מאשר בפנים, והם אוהבים להיות בבית. כשבאים חברים אנחנו בחוץ, יש לנו חצר גדולה ופראית עם טרמפולינה, מדליקים מדורות, יש הרבה אטרקציות, וכשבאים אורחים זו הזדמנות להנות מהחוץ".
אגם (3.5) בגן אנתרופוסופי. רז: "הוא כוכב. ילד מדהים, שמח ואנרגטי".
מגורים: זיו: כבר 4.5 שנים גרים במשאית, בשלוש השנים האחרונות חונים בבנימינה. החלטה לעבור למשאית הגיעה מכמה כיוונים: יוקר המחייה - היה לנו מאוד קשה עם הרעיון של לשלם מחירים גבוהים על שכירות". רותם: "היה רצון בחוויה הזו של בית שנודד, זו הייתה תקופה שחיפשנו את עצמנו ולא ידענו איפה ואיך רוצים לחיות". רז: "עזבנו את תל אביב ולא ידענו איפה נרצה לגור וחשבנו שבמקום לעבור דירה, מה שהרבה יותר קשה כשלא יודעים אם המקום מתאים לנו, נוכל לעבור ממקום למקום עם המשאית ולבחון את זה יותר בקלות. יש משהו בצורת חיים קונבנציונלית שגרים בבית ויש כבדות שהיה לנו קשה איתה, חשבנו לשנות צורת חיים למשהו ספונטני וקליל, וזה יפתח אותנו לעולם ולצאת מהשגרה היומיומית של עבודה ובית שלא יוצאים ממנו".
זיו: "המשאית נבנתה על ידי יוסי תייר ז"ל, היא אפילו מפורסמת כי עשו סרט תיעודי על הבנייה שלה. קנינו אותה מוכנה אבל כשחיים בה יש תחזוקה ושיפוצים ושינינו המון, זה דורש עבודה שוטפת. בהתחלה הסתובבנו וחנינו בכל מיני צמתים ורחובות בפרדס חנה. החשמל סולארי ונסענו למלא מים פעם בשבועיים אצל חברים. בשלב מאוחר יותר החלטנו להתמקם בשטח קבוע. יש כאלה שהם נוודים והילדים בהום סקול והם מנותקים מהמערכת, אבל בגלל שאני עובד כל יום במיזם שלנו והילדים במסגרות זה מקבע מבחינת נסיעות. אנחנו חונים בשטח של אדם פרטי. בשביל להתמודד עם רשויות אנחנו נוסעים מדי פעם, כי צריך להזיז אותה, יש לנו בנוסף שתי מכוניות שכל אחד מאיתנו צריך ליומיום".
רותם: "הרבה אנשים מתלהבים ואומרים שאנחנו חיים את החלום, מבחינתי זה סוג של חופש. אנחנו לא מחויבים ולא נתונים לרצונות של בעל בית, ולא לתשלומים של משכנתא ויכולים לזוז יותר בקלות אם רוצים, וזה נותן הרבה חופש וגמישות במחשבה. אנחנו גם לומדים להסתדר עם המרחב שיש לנו - יש בזה קשיים וגם דברים טובים".
מעברים: זיו: "בעוד כמה חודשים נסיים עם ההרפתקה הזו, ומתכננים לעבור לגור בבית בבנימינה. מבינים שהילדים גדלים והגדול שלנו צריך את הספייס שלו. בסך הכול היו לנו 5 שנים לגור בה, מצד אחד זה מספיק ומצד שני אני יודע שיהיה לי קשה עם זה, אני מאוד אוהב את המשאית הזו אבל הצרכים משתנים".
יחסים: רז: "אנחנו ארבע נפשות ב-30 מ"ר ולנו זה עשה מאוד טוב, אנחנו מאוד מגובשים, אם יש בעיות הכל בפנים, זה צריך להיות מדובר, אין דבר כזה שכל אחד הולך לחדר שלו כי אין חדר. אנחנו מתמודדים ופותרים את מה שצריך לפתור במקום. אני יכול לשער שזה יכול ללכת לצד השני, אם לא מצליחים זה יכול לפרק כי אין לאן לברוח. יש לנו מיטה מאוד גדולה 2X2 והילדים באים לישון איתנו. בצד השני של המשאית יש חדרון קטן שהוא של שחף אבל יצא שאני עברתי לישון בחדר שלו, כי לי כבר צפוף מדי במיטה".
נישואים: זיו: "נפגשנו לפני 13 שנה בערך ביום הולדת של חברים משותפים על חוף הים. פניתי לרותם אחרי האירוע, קבענו לצאת ומאז אנחנו ביחד. אנחנו לא נשואים רשמית אבל כן עשינו טקס, קשה לנו עם הקונבנציונליות, הסתבכנו קצת עם הקונספט, אחרי כל מיני כיוונים שבחנו החלטנו לעשות אירוע אלטרנטיבי למשפחה בחוות סוסים, בנינו את הטקס, ולחברים עשינו מסיבת גג".
מה אוכלים בבית: זיו: "שנינו מבשלים, אוכלים הרבה בחוץ". רותם: "משתדלים לאכול אוכל בריא, קטניות ירקות, דגנים, כמה שפחות אוכל מעובד".
חלוקת התפקידים: זיו: "תלוי בתקופה, יש תקופות שרותם ואני מבשלים, מנסים להתחלק במשימות באופן שווה. רותם יותר בתפעול של הילדים ואני של הבית, אבל שנינו עושים הכול". רותם: "אין לנו תנור אז יותר מבשלים על הגז ופחות אפייה, אין לנו מדיח אז שוטפים כלים ידנית, ואין לנו מוצרי חשמל כי אנחנו עם חשמל סולרי, מתאימים את ההתנהלות למה שאפשר".
תחביבים: זיו: "כל מה שקשור ביצירה, גילוף, צבעי מים, אנחנו אוהבים לשחק עם כל סוגי היצירה ולנסות אותם לתקופות, רותם מכינה תכשיטים מחומרים טבעיים, מנדלות, וגם הילדים שותפים לזה".
משבר אישי: רותם: "החיים רצופים במשברים ולבטים וספקות". זיו: "בגלל שאני ורותם דומים עם השקפת עולם דומה, יש לנו תקשורת טובה ואם יש משברים אנחנו יודעים לפתור אותם, וזה מזל גדול כי יכול להיות אחרת".
אאוטסורסינג: זיו: "כביסה אנחנו עושים פעם בשבוע אצל ההורים כשהולכים אליהם לארוחות שישי, פעם אצל ההורים של רותם בתל אביב ופעם אצל שלי בחדרה".
מה בסל רגשות האשמה: רותם: "בהקשר של צורת חיים, אם זה הדבר הנכון, אם נותנים להם את מה שהם צריכים ולא עושים להם נזק, וגם בכל הסיטואציות האחרות של החיים יש תחושה שלא עושים מספיק או לא כמו שצריך". זיו: "גם לי יש רגשות אשמה אבל לאו דווקא בגלל המשאית כי חושב שקיבלו יותר מאשר לא קיבלו, לדעתי זה פלוס רציני, אבל יש רגשות אשמה בחינוך, היינו רוצים תמיד להיות הורים יותר טובים, זו שאיפה כללית שתמיד קיימת ותמיד מגיעה עם רגשות אשמה".
כמה משתכרים: זיו: "באזור ה-30,000 שקלים".
לאן הולך הכסף: זיו: "להוצאות של היומיום, החינוך האנתרופוסופי מאוד יקר, האוכל מאוד יקר, למרות שלא משלמים חשמל, ארנונה ושכירות, על השטח אנחנו משלמים מעט מאוד, עדיין יוקר המחייה לא פוסח עלינו, ההוצאה החריגה היא על החינוך אבל בחרנו לשים את הכסף שם ולא על דברים אחרים".
מסכים: זיו: "לצערי לא הצלחנו להימנע מזה או למנוע מהילדים, אבל אני יכול להגיד שאני ורותם לא מחוברים למסך. אחד הדברים הנחמדים שיש במשאית, אם משווים לחברים או לחלק גדול מהבתים, אנחנו יושבים בחוץ בערב, מדברים הרבה פעמים וזה וייב נחמד ושונה מאשר לפתוח טלוויזיה, כי אין לנו טלוויזיה. הילדים מול המחשב והנייד, ויש לנו מקרן אם רוצים להתפנק ויכולים מדי פעם לראות סרט כל המשפחה".
על מה רבים: רותם: "בעיקר על דרך ההתנהלות עם הילדים, אנחנו סה"כ בגישה דומה אבל ההתנהלות קצת שונה, זיו יותר נוקשה בדרך כלל עם הילדים ואני יותר רכה, יש לנו חוסר הסכמה על איך צריך להתנהל". זיו: "הגישות שלנו באמת דומות גם אני ורותם באופן כללי עם גישה זהה לחיים, אבל כמובן שיש לכל אחד את ההתנהגויות שלו והדרכים שספג מהבית ויש עבודה לעשות".
מפלס עצבים: זיו: "בלגן. בגלל שהמשאית מתבלגנת בשנייה, קל לסדר אותה אבל ברגע שהבלגן יוצא משליטה אני מרגיש באופן אישי שזה מעצבן אותי מאוד וגורם לחוסר שקט בגוף".
סופי שבוע: רותם: "אנחנו מתארחים אצל המשפחות בששי בערב ובשאר הזמן משתדלים לנסוע, לטייל ולהיות בטבע, טיולי אופניים, יש לנו טבע מדהים ליד הבית".
זמן איכות זוגי: זיו: "אם אנחנו רוצים, מקבלים עזרה מההורים והילדים הולכים אליהם או שישנים שם". רותם: "בערב כשהם ישנים, הרבה פעמים כל אחד שוקע עם עצמו בטלפון, אבל לפעמים כן מבלים יחד שנינו מחוץ לבית או בבית".
זיכרון משפחתי: זיו: "בכל פעם שיוצאים עם המשאית יש הרפתקה, נסיעה ראשונה לכיוון מצפה רמון התפוצץ לנו צמיג בכביש 6 תוך כדי נסיעה. היו גם פעמים שנתקענו, המשאית נפתחת ויש לה סליידר, נתקענו בים לפני שנה ואי אפשר היה לסגור את הסליידר או שהחניון התמלא באנשים ולא יכולנו לצאת, פעם אחרת הייתה בעיה ונאלצנו לישון במוסך, יש המון חוויות מאתגרות. אחרי שקנינו את המשאית, חנינו בפרדס חנה ליד גן שעשועים או ליד הוואדי. פתחנו מחצלת ושולחן והכרנו את השכנים, מאוד נחמד כל האינטראקציה עם האנשים מסביב, עד שמגיע פקח ומבקש שנעזוב".