אם חשבתם שאתם מכירים את בני הזוג שלכם, חכו עד שיהיו לכם ילדים. כולנו מגיעים לזוגיות עם המון פנטזיות, כמיהות ומחשבות על איך תראה המשפחה שלנו, הזוגיות, ההורות. השנים הראשונות הן באמת ירח דבש לחלק גדול מאיתנו. רק מה, לא למדנו להיות הורים.
הדבר הכי לא סקסי בעולם זה לראות את בן או בת הזוג שלנו צועקים על הילדים שלנו, משכיבים אותם לישון בחוסר סבלנות או נמצאים בתוך הנייד שלהם כשהילדים מדברים אליהם. הדבר הכי לא אטרקטיבי בעולם זה לראות את בני הזוג שלכם מקטרים על הילדים או יורדים עליהם.
מתוך הרצון הפנימי והתחרות הסמויה בין בני הזוג, כל אחד, באופן בלתי מודע, חושב שההורות שלו טובה יותר. לכן ננסה לחנך את בני הזוג שלנו שיתנהגו כמו שאנחנו חושבים שצריך בחינוך הילדים שלנו. זוגיות מורכבת שנמצאת בקשיים תורגש מיד אצל הילדים. כל גם הילדים יכולים לא להסתדר זה עם זה לעיתים תכופות יותר.
הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על מי הוא בן הזוג שלנו, למשל שהוא לא יוזם, לא חברותי, שהוא נמנע, שהוא מתעלם, שהוא קשה מדי, שהוא עצלן או מפונק - את אותו הסיפור בדיוק אנחנו יכולים לספר על הילדים שלנו. הדברים שמפעילים אותנו בבני הזוג שלנו יכולים גם להפעיל אותנו בילדים שלנו.
למשל, אם נראה שהילדים שלנו נמנעים להיפגש עם חברים, נמנעים ללכת לחוגים, אנחנו בטעות נשליך את מה שאנחנו חושבים על בני הזוג שלנו ונגיד בתוכנו שזה ככה כי בגלל אחד מבני הזוג. ואז נהיה בכעס כפול - על בן הזוג שלנו ועל עצמנו: איך הרשנו לזה לקרות? איך לא זיהינו את זה קודם? היינו יכולים לעשות אחרת בטוח.
אנחנו רוצים להראות לילדים שלנו זוגיות בריאה וקרובה. מי לא? הזוגיות שלנו היא המודל ליחסים קרובים. דרך מערכת היחסים הזוגית שלנו הילדים שלנו לומדים על אינטימיות, חברות, פיוס ושלום, איך כדאי לריב נכון, איך ממש לא כדאי להיות, איך מדברים זה לזו, מה מספרים, וממה נמנעים לדבר.
דרך האופן שבו בני הזוג מדברים זה לזו כך גם הילדים יתבטאו. למשל, אם בבית שלנו אנחנו צועקים, רבים, יוצאים מהבית בטריקת דלת, זה מה שהילדים שלנו יילמדו על כל מערכות היחסים הקרובות שלהם. ככה הם יתנהגו אלינו, זה לזו ואל החברים והחברות שלהם.
ילדים יימשכו באופן טבעי לבני ובנות זוג שמזכירים להם את הקשר הראשוני והבסיסי מול אחד ההורים שלהם - או שניהם. למשל, אם אבא של הילדים כועס עליהם, מבקר אותם, או נמנע מקשר איתם זה סוג הקשר שהילדות והילדים יחפשו.
הם לומדים על מהי אהבה ואיך אפשר לקבל את אותה אהבה אצל בני הזוג העתידיים שלהם. במקביל, אם אמא שלהם כועסת, מבקרת ושופטת את האבא, הילדים יהיו כאלה ששופטים ומבקרים את עצמם ואת החברים והחברות שלהם. אך אם בזוגיות שלנו מתקיים חיזור, כבוד, הערכה. זה מה שהילדים שלנו יקבלו.
כשמערכת היחסים הזוגית חווה משברים, אתגרים ומאבקי כוח, הילדים לא יכולים לשאת את זה ויעשו אחד מהדברים הבאים: ייעלמו ויימנעו כי הם מבינים שכרגע ההורים שלהם לא בפניות אליהם. יש להם סיכוי להפוך לילדים מרצים רק כדי לא להפריע. הם יהיו סוכני השלום וינסו לתווך בין ההורים שלהם במקום להתעסק בעניינים שלהם. הם יעשו כל התנהגות מעצבנת שהיא כדי למשוך האש מהזוגיות כלפיהם, כדי לאחד בין ההורים (גם אם ההורים פרודים או גרושים). הילדים ייאלצו לתפוס צד במאבק הזה שבין ההורים שלהם כי הם מתקשים להחזיק את שני הצדדים.
חשוב להבין, כל אחד מבני הזוג מגיע למערכת הזוגית עם סגנון חיים מסוים, עם תפיסות על העולם, על זוגיות, מיניות ומערכות יחסים. לכל אחד מבני הזוג יש את הרגישויות שלו, את הכפתורים שמפעילים אותו ואת מנגנוני ההגנה שיוצאים כשקשה, כשכואב, כשנהיה מורכב בתוך הבית. כך, אם למשל בת הזוג מסתגרת כשהיא פגועה מבן הזוג שלה, אחד הילדים, או כולם, ינסו להיות "המטפלים" שלה - יבואו להציע חיבוק, לדבר איתה ובעצם להיות "המגשרים" בין אבא לאמא.
אם בן הזוג, למשל, מביע כעס בכל מיני אופנים כשהוא נפגע או נעלב, הילדים ינסו להרגיע אותו, להתנהג בצורה "נאותה" כשהוא כועס על אמא שלהם, או הפוך לחלוטין - יתנהגו בצורה "מעצבנת", רק כדי למשוך את האש מאמא שלהם.
אז מה עושים?
אם אתם אומרים לעצמכם "ההתנהגות שלהם היא בול כמו של אבא שלהם", "אני מרגיש שהם לא סופרים אותי", אם אתם קצרים יותר לילדים שלי, בגלל ריב שהיה לכם, אז כן, הזוגיות שלכם משפיעה על ההורות שלכם. ההבנה היא שהזוגיות שלנו היא הבסיס והקרקע לבית נעים ויציב. אנחנו צריכים שתהיה לנו את האמונה הפנימית שדרך היחסים האלו הילדים שלנו לומדים לדבר, לריב וגם להתפייס. כשאין בבית רווחה זוגית אתם הורים פחות טובים. הילדים שלכם רואים ושומעים אתכם.
הנה כמה דרכים לעשות זאת:
מודלינג: להיות מודל מעורר השראה לתקשורת טובה ופתוחה, לכבוד הדדי. הסתכלו על מה שלא עובד, על הפערים, על שינוי החוזה הזוגי עם השנים, על הבנת הצרכים זה של זו כדי ולזכור שדרך המודל הזוגי שלנו אנחנו נותנים בסיס לכל מערכות היחסים של הילדים שלנו בעתיד ובהווה.
תיווך: לאחר ריב משפחתי, נסו לשקף ולתת תוקף למה שהיה. הקשיבו לכל אחד מהילדים וגם לבני ובנות הזוג שלנו, אווררו ודברו על מה שהיה יכול ואיך אפשר למנוע את זה.
לטפל בעצמנו: גם הילדים שלנו וגם בני הזוג שלנו מפעילים אצלנו אמונות, תפיסות והתנהגויות שקיבלנו בבית. ההתנהגויות הזוגיות וגם של הילדים שלנו למשה רק "מעירים" תחושות וחוויות שאנחנו סוחבים איתנו כבר המון שנים. זו הזדמנות מעולה לטפל במה שלא עובד, להעלות את הדברים, לדבר עליהם ולהפסיק לצפות שבני הזוג יהיו המטפלים שלנו או שיקבלו אותנו בדיוק כמו שאנחנו.
אנושיות: ההבנה העמוקה שבכל הבתים הדינמיקה המשפחתית היא מורכבת, משפיעה על כולם, ודורשת עבודה פנימית, זוגית ומשפחתית מקלה לעיתים. האחריות כמובן היא של ההורים לרצות ולפעול כדי שיהיה אחרת בזוגיות ובהורות.