המוות המפתיע של המוהל הוותיק עמנואל משולם באמצע ברית מילה היכה בתדהמה את כל מי שהיה מעורב באירוע. מי שהיה איתו ברגעיו האחרונים הוא תלמידו וממשיך דרכו, שמספר על רגעיו האחרונים, ועל חמש שנים של חניכה יוצאת דופן.
בבוקר יום רביעי התקשר עמנואל יחיא משולם (88) לתלמידו יאיר סעדו (20) וביקש שיבוא אליו. "אמרתי לו שאני לומד בישיבה בירושלים ואגיע רק ביום חמישי, הוא התעקש. הגעתי ב-:11:00, התברר שהוא הכין לי את תעודת ההסמכה, תעודה שחיכיתי לה כבר חמש שנים".
המוהל הוותיק סרב לחכות עם החתימה. "זה היה רגע של אושר אמיתי עבור שנינו. הוא נתן לי גם את כל המסמכים הרפואיים שאני צריך", נזכר סעדו. שעות ספורות מאוחר יותר יתמוטט משולם למוות באמצע טקס ברית מילה - כאילו חש שמשהו עומד לקרות.
הברית האחרונה
לאחר שמשולם לבש את החליפה הכחולה שאהב, יצאו השניים לברית. אשתו ליליאן, שכל השנים הייתה מברכת אותו בהצלחה לפני יציאה לברית, הפעם שכחה. "רק אחר כך בבית החולים אמרה שעשר דקות אחרי שיצא נזכרה שלא אמרה לו", מספר סעדו.
"כל הדרך לברית באוטו צחקנו, הייתה אווירה ממש טובה. הגענו לאולם, נכנסנו, הוא ביקש שאכין את כל מה שצריך. מתחיל הטקס, האבא אומר את הפסוקים. ובאותו רגע הוא מתמוטט ועולה בסערה לשמים".
נכדו של משולם, כונן מד"א כפיר משולם, קיבל קריאה בסביבות השעה 15:00 לאדם שהתמוטט באולם. הוא הגיע במהירות והחל בתהליכי החייאה, ורק תוך כדי גילה שמדובר בסבו.
"הלב שלי נופל. מהומה ענקית באולם. כולם צעקו. הרגעתי את האבא, שיהיה בסדר, שתהיה ברית - לא ידעתי אז שעמנואל כבר לא בחיים. אם הייתי יודע לא הייתי מסוגל, לא הייתי עומד בזה".
כשהגיע מד"א והרים את משולם על אלונקה, סעדו היה בטוח שמשולם רק התעלף. "לקחתי את הכלים לידיים, זה כאילו שקיבלתי ממנו את השרביט. עם הכלים שלו והתיק שלו עשיתי את הברית, הרגעתי את התינוק, החלפתי תחבושת, יצאתי מהאולם. אז קיבלתי את הבשורה והתמוטטתי".
עם הרכב של משולם נהג סעדו לבית החולים. "נכנסתי לחדר שלו, כל המשפחה בחוץ בוכה. הרמתי את השמיכה מעל פניו ואמרתי לו 'עמנואל, תודה רבה על הכל, עשיתי את הברית, ממשיך בדרך שלך'. נתתי לו נשיקה - וזאת הייתה הפרידה האחרונה".
"הייתי מסתובב ברחובות"
ההכרות בין השניים החלה לפני חמש שנים, בתקופת הקורונה. "הכרנו כשהייתי בן 15. לא הייתה ישיבה ולא בית ספר. היינו מסתובבים ברחובות, הוא היה רואה אותנו משחקים ומזמין אותנו לבוא לברית. הוא רצה שאנשים ישתתפו.
"מי חשב להיות מוהל בגיל 15. התחלתי להצטרף אליו לעוד ברית ועוד ברית. 'למה אתה עומד ליד הכסא, בוא תתקרב', היה אומר לי. תוך שנה-שנתיים מצאתי את עצמי יודע את המלאכה. ככה זה התגלגל. לא חלמתי על זה בחלום הכי הזוי שלי".
משולם היה מנהל בבנק לאומי שברחובות, סגן אלוף בצבא, לוחם במלחמת ששת הימים שבגיל 16 זייף את גילו כדי להתגייס. אבל בעיקר היה מוהל שלא לקח שקל על ברית. למשולם נכדה מפורסמת, דני לוי, הסטייליסטית הצמודה של קים קרדשיאן, שספדה לו ברשתות החברתיות: "המורשת שלו נמצאת בדמי".
הקשר בין משולם וסעדו הלך והעמיק מעבר לבריתות. "למדתי את דרכיו, ישבתי בבית הכנסת לידו, הייתה אהבה שלא תלויה בדבר. הוא היה כמו סבא. הייתי מתייעץ איתו בכל. לא רק לבריתות, הייתי בא איתו לניחום אבלים, הייתי הולך איתו לקניות, מצטרף אליו לכל מקום.
"למדתי ממנו לא רק מילה. למדתי ממנו מידות. הוא היה אציל נפש, מכבד כל אחד - עשיר עני, ילד בן שלוש שידע לתת לו סוכריה, או זקן בן 90 שהיה קם בשבילו".
למדתי מהמורה הכי טוב שיש
אחד מהעקרונות המרכזיים שלימד משולם את תלמידו: לא לקחת כסף על ברית. "הוא לא לקח שקל על ברית. אנשים היו דוחפים לו כסף והוא סרב. הוא אמר 'אני לא מוכן למכור את המצווה שלי'. הוא היה עושה בריתות גם לאנשים בבתים שלא יכלו להרשות לעצמם אולם".
לפני שיכל סעדו לקבל הסמכה, נדרש לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של מורו. "כדי לקבל ממנו הסמכה צריך להיות מאסטר. זאת הייתה המילה שלו. היה חשוב לו שההסמכה תהיה גם ברפואי וגם בהלכתי וגם ביחסי האנוש. לא רק לדעת את המלאכה, לדעת לדבר עם ההורים, להסביר, לבקר את הילד לפני האירוע, לא להיות עצלן".
בגיל 17 ביצע סעדו את הברית הראשונה לבדו. "הוא לא יכול היה לבוא אז הלכתי לבד, והוא מאוד עודד אותי. אמר לי 'אני סומך עליך, אל תפחד, אליהו הנביא איתך'".
לפני חודש ביקש משולם לראות את תלמידו מבצע ברית. "הייתה לו ברכה קבועה 'שאני אזכה לראות אותך מוהל'. יום אחד הוא התקשר אלי וביקש שאבוא. הגענו לבניין ברחובות, עלינו לקומה החמישית. הוא אמר להורים שהוא סומך עלי במאה אחוז וביקש שאני אהיה המוהל והוא הסנדק.
"הם כל כך אהבו אותו שסמכו עליו. הוא היה הסנדק ואני עשיתי את הברית. הוא כל כך שמח שקשה לתאר. פשוט קרן מאור. 'זכיתי, הברכה התקיימה', אמר לי.
"בשבעה אני יושב כאן ומרגיש אותו ממש כאן. זה לא יאומן הדבר הזה", מסכם סעדו. "הוא נתן לי בטחון, בכל השנים הוא ידע לפרגן. היום אני בטוח בעצמי כי למדתי מהמורה הכי טוב שיש".