שורדת השבי מורן סטלה ינאי שוחררה לאחר 54 ימים בשבי חמאס ומאז היא פועלת ללא הפסקה למען השבת החטופים שנותרו מאחור. ועדיין, בריאיון לנסלי ברדה ב"חדשות הבוקר" סטלה ינאי מודה בחרדה שעדיין מלווה אותה. "חצי מהנפש שלנו עדיין בעזה עם מי שנשאר שם. החצי השני מנסה להבין מה לעשות כדי להוציא אותם", אמרה הבוקר (חמישי).
זו משימה קשה, מה את יכולה לעשות?
"לכל בן אדם יש כוח לשנות, התחלתי בדיפלומטיה ואז המשכתי לאנשי עסקים. כשלא קיבלתי את הפידבק שרציתי הלכתי לדבר עם צעירים, בכל בוקר אני מנסה להבין איפה יכול להיות משהו שיסחוף עוד אנשים בשביל המטרה החשובה. אסור לנו לעסוק בשום דבר אחר".
סטלה ינאי התייחסה לפער שבין הפעילות שלה להשבת חטופים לפעילות הממשלה שמקדמת חזרה ללחימה שעלולה, לפי הערכות של גורמי ביטחון, להוביל לפגיעה בהם. "אין בי פוליטיקה, לא חיה את זה ביום-יום. הפוליטיקאים עושים מה שהם רוצים, המלחמה שלי לא מולם אלא מול העולם כדי שישנה את המחשבה שלו", אמרה ושיתפה בסיפור מטלטל מהשבי: "חמאסניק ישב מולי, חייך, ואמר: 'ניפגש בעוד ארבע שנים'. יש מצב שזה יקרה. רעדתי לשנייה בפחד, וכנראה שזה מעיד על מה שהוא אמר. אמרתי לעצמי שאני חייבת לעשות הכל כדי שהדבר הזה לא יקרה".
מה צריך לקרות כדי שזה לא יקרה?
"זו אומנם תשובה בנאלית, אבל צריך חובת גיוס ב-100 אחוז אזרחים, בארץ ובעלם, שיפעלו רק להחזרת החטופים. בסוף זה עלינו, אני לא מחפשת אשמים כי זה ייקח ממני אנרגיה. זה כמו שלא נתתי למחבל חמאס את הכעס שלי, ואני לא משווה חס וחלילה".
את מרגישה שאת יכולה להתחבר למה שעוברים החטופים שעוד שם?
"עד היום אני משלמת מחיר פיזי ונפשי על מה שקרה בשבי, יש עדיין חרדות עמוקות כי היום אני יודעת מה יכול להיות. יצאתי שמונה קילו פחות, וראינו באיזה מצב נמצאה עדן ירושלמי ז"ל. אני רק חושבת על המצב שהגברים שעוד שם ומאבדים לאט-לאט צלם אנוש. הימים עוברים, הם אוכלים אוכל לא מזין, לעיתים מקולקל. אני עדיין עוברת שיקום, הם שם כמעט 600 ימים. אני לא מבינה איך עדיין אין מיליונים ברחובות".
סטלה ינאי, מעצבת תכשיטים, שיתפה גם על הדוכן שהפך כעת לאומנות. "כשסידרתי את השולחן לתערוכה עלו בי תחושות של 6 באוקטובר", אמרה מי שמסיבת נובה הייתה הפעם הראשונה שהגיעה לפסטיבל עם התכשיטים שלה. "זוכרת שהתלהבתי מהפעם הראשונה שאני בפסטיבל ומאיך שהדברים יתפתחו בעתיד".
יש בך פנאי רגשי לבנות חיים ומשפחה?
"אני מאוד מוכנה לזה ממקום בוגר ונקי. תמונת הניצחון שלי זה להראות למחבלים שבכלא בעל וילדים. ויתרתי על ילדים לפני 7 באוקטובר, ובשבי היה יום אחד שעצמתי עיניים וקפצה לי תמונה של תינוק. כל שפת הגוף שלי התגייסה לדבר הזה, הבנתי שאני גאה בעצמי ורוצה להשריש את זה הלאה".