זוגיות בזמן מלחמה היא מאתגרת. אנחנו מוקפים באלימות ותוקפנות ששולח את רובנו למצב הישרדות בו אנו רואים את העולם בצורה בינארית של טוב או רע, בעדי או נגדי. כתוצאה מכך זוגות רבים מוצאים עצמם בדינמיקה נוקשה, כוחנית ומתוחה מול בן או בת הזוג. כוחנות זו מובילה למה שנקראת דינמיקת משולש הקורבנות (או משולש הדרמה) בה בני הזוג נעים בין התפקידים של קורבן, תוקפן, ומציל. בצורתה הקיצונית, משולש הקורבנות מובילה לאלימות בין בני זוג. במאמר הזה נתייחס לביטוי הנפוץ יותר (ופחות קיצוני) של הדינמיקה. חשוב לציין שהליהוקים הם תוצאה של דינמיקה זוגית ולאו דווקא מעידים על אופי או פגם של בן או בת הזוג.
משולש הקורבנות
דינמיקה זו נוצרת כשבני זוג לא מבטאים גבולות בצורה ברורה, לא מבקשים בקשות בצורה בהירה ומאמינים שבן או בת זוגם אינם יכולים לדאוג לעצמם.
קורבן: "הצילו!"
קורבנות לרוב ירגישו חסרי אונים, תגובתיים, כלואים, ומאשימים את בני זוגם/ן בקשיים שלהם. לעיתים קרובות הם יראו עצמם כקדושים מעונים - שלא מבינים למה בן/ת הזוג כל כך אגרסיבי כלפיהם? הנקודה העיוורת כאן היא התוקפנות שלהם - קורבנות לא לוקחות בעלות על התוקפנות הסמויה שלהם בקשר.
תוקפן: "איך את/ה מעז/ה?!"
התוקפן משתמש בכוח וברגשות אשמה כדי להפעיל את האחר. תוקפים לרוב ינועו בין התקפה לנסיגה והסתגרות. הם רגילים לקבל תשומת לב שלילית (פחד, רחמים, ריצוי) מהבן/ת זוג. לעיתים קרובות תוקפים סובלים מכך שכאבם הכנה לא נשמע והם לכודים בליהוק צר בו הם ה"רע"..
מציל: "אני יודע/ת מה את/ה צריכ/ה…"
המצילה בטוחה שמכירה את התוקפן יותר טוב מעצמו, ותתעלם מהצרכים שלה בכדי "להציל" אותו (ללא הצלחה). המצילה ״מרוויחה״ תחושת עליונות ומשמעות, אולם תסבול מתחושת ניצול וייאוש.
במשולש הקורבנות, יש היררכיה סמויה בו המציל והתוקפן ממוקמים מעל הקורבן. התשתית אינה שוויונית במהותה והשחקנים אינם מומחים לעצמם. שלושת התפקידים הם למעשה סימפטומים לאותו כאב עמוק לא פתור, שסופו בבדידות, חוסר אונים ותוקפנות.
איך הדינמיקה הזו נוצרת ומחריפה?
מלכתחילה, רובנו גדלנו בגרסה כזו או אחרת של משולש הקורבנות, ולכן הדינמיקה הזו הופכת להיות מעין ״משקפיים״ שדרכם אנחנו חווים את בן זוגנו ביחסים אינטימיים. ימי מלחמה מציפים אותנו בסיפורים ומראות של אלימות, ניצול, קורבן והצלה - שאט אט חודרים ומחריפים את המשקפיים הבינאריות ואת דינמיקת המשולש.
לכן, דווקא בימים קשים אלה, טוב שנדע לייצר דינמיקה אחרת בזוגיות שלנו. דינמיקה המדגישה את האונות, היכולת, המובחנות ומסוגלות שיש לכל אחד מאיתנו. דינמיקה בה נוכל לתמוך ולהשען אחת בשנייה בצורה בריאה ומעצימה. מהי הדינמיקה הבריאה שתחליף את משולש הקורבנות? מעגל המובחנות.
מעגל המובחנות
המודל החלופי שפיתחנו נקרא מעגל המובחנות. במודל זה, כל בן זוג בטוח, יציב והמומחה לעצמו. הגבולות ברורים ואף אחד לא צריך הצלה. המודל עוזר לחזק את יכולת המובחנות שלהם, שהיא היכולת להיות מחובר לעצמי וגם לאחר, מבלי צורך לבחור. בני הזוג מעיזים למלל רגשות בצורה בריאה (במקום לפעול אותם בצורה פוגענית). כל אחד לוקח 100% אחריות לחייו במקום על השני. במקום התפקידים של התוקפן, קורבן, ומציל - הזוג בוחר לפעול בתוך נשענ/ת, תומכ/ת ומגינ/ה.
נשענת: "אשמח לעזרה ב_____"
במקום הקורבן חסר הישע, הנשענת נשארת המומחית לעצמה. היא יודעת בדיוק מה ואיך היא צריכה ואין לה קושי לבקש ולקבל עזרה. עזרה לא שווה רחמים במעגל המובחנות. היא לא תתפרק או תתרסק אם יגידו לה לא. הבקשה שלה ספציפית ולא עמומה או אינסופית. "אשמח שתחזור הביתה עד 18:00…אשמח לחיבוק".
מגנה: "לא, תודה"
במקום לתקוף את בן הזוג, המגנה יודעת לשמור על הגבולות שלה. היא יודעת שלומר לא לאחר, זה לומר כן לעצמה. היא מצליחה להכיל את האכזבה או עלבון של בן זוגה הדחוי. "אני לא יכולה כרגע לחזור הביתה, תאלץ לחכות… אני לא פנויה כרגע לחבק אותך".
תומכת: "אני כאן. איך אפשר לעזור?"
התומכת, בניגוד למצילה, סומכת על כך שהנשענת יודעת מה היא צריכה. התומכת מודעת ושומרת על הגבולות שלה ומרגישה בנוח אם צריך לומר לא (ובכך לעבור לעמדת המגנה). היא תומכת ממקום נדיב וכנה, בלי להשתמש ברגשות אשמה או בפנקסנות. "כן, אני אחזור עד 18:00… אני אשמח לתת לך חיבוק".
מעגל המובחנות אולי נראה פשוט אולם הוא דורש תרגול יומיומי כדי לשנות את החיווטים האוטומטים במוח ולהתנהג אחרת. מניסיוננו, בחירה אקטיבית במעגל המובחנות תעזור לכם לצאת ממשולש הקורבנות לזוגיות שוויונית, אינטימית ופתוחה. מעגל המובחנות יעזור לכם להישען ולתמוך אחת בשנייה בצורה בריאה ומחזקת במיוחד בימים קשים אלה.