ישראלים יודעים כבר ממזמן שהדרך אל החופה לא חייבת לעבור ברבנות. בשנים האחרונות הם מגלים גם דרך חדשה לקשור את קשר הנישואין - באמצעות מקלדת ומצלמה. מאות זוגות ישראלים מתחתנים מדי חודש במסגרת "נישואי יוטה" - נישואים אזרחיים שמתקיימים על ידי התוועדות מרחוק באמצעות הזום במדינת יוטה שבארצות הברית.

שירה חופש ואלכסיי קבישצ'ר גם הם בחרו להתחתן בנישואי יוטה: "לא יכולנו וגם לא רצינו להינשא ברבנות. במהלך הקורונה השמיים היו סגורים ובעצם היינו בלי פתרון עד שמצאנו את נישואי יוטה. הרבה אנשים שאלו למה התחתנו ולא הסתפקנו פשוט בחיים משותפים או בלהיות מוכרים כידועים בציבור. השאלה הזו, אם כי מובנת, תמיד צרמה לי. נישואים מקנים מעמד משפטי שאין זהה לו. הזכות לנישואים מוכרת כזכות בסיסית באמנות בינלאומיות שגם ישראל חתומה עליהן. לא ייתכן שבאותה המדינה יהיו זוגות שיוכלו להינשא מבלי שמרימים גבה על הבחירה שלהם לממש את הזוגיות שלהם בדרך זו, ובמקביל יהיו זוגות שאין להם שום דרך להינשא. כמו כן היה לנו חשוב להינשא מכמה סיבות, בין היתר בשביל המעמד המשפטי של נישואים בתקופה רגישה ומלאת חוסר וודאות ובשביל עניינים שקשורים לחו״ל - ויזות וכד'".

"הגיע הזמן שבשנת 2024 ישראל תאפשר לכל הזוגות להינשא כחוק", הם אומרים, "עד לפני כארבע שנים היה מדובר בטרטור של טיסות ועלויות גבוהות, עכשיו בזכות נישואי יוטה זוגות יכולים לחסוך את כל זה, להינשא לצד בני משפחתם והאנשים היקרים להם. זה ממש שינוי גדול שעזר כבר לאלפי זוגות ושהופך את המצב בישראל למגוחך עוד יותר. הכספים שמשולמים למדינות אחרות יכלו להיכנס לקופת המדינה במקום".

נישואים אזרחיים הורים  (צילום: אלבום פרטי)
שירה חופש ואלכסיי קבישצ'ר |צילום: אלבום פרטי
נישואים אזרחיים הורים  (צילום: אלבום פרטי)
שירה חופש ואלכסיי קבישצ'ר |צילום: אלבום פרטי

"אני מקווה שמי שלא מאמין במוסד הרבנות יצביע ברגליים"

גם עילם שר ואשתו החליטו להינשא בזום: "אשתי ואני התחתנו בספטמבר 2020, בשיא הקורונה. למחרת התחיל בעצם הסגר השני שהיה לפני ראש השנה. התחתנו בטקס חילוני, שהיה מאוד מאוד אישי ומרגש. ההורים של שנינו מוכרים כיהודים, לא היה שום דבר שמנע מאיתנו להתחתן ברבנות. זה לא בהכרח היה גם קל למשפחות, אבל לנו זה היה מאוד חשוב. אנחנו מנהלים אורח חיים חילוני, אנחנו בסוף רצינו מאוד לעשות טקס שיתאים לנו ולמה שאנחנו אוהבים ומאמינים בו. ובאמת להתחתן בדרך שלנו".

"בגלל הקורונה אי אפשר היה לטוס", הוא ממשיך. "אני נתקלתי באינטרנט, בין כל הקבוצות של אנשים שמתחתנים מחוץ לרבנות, בנישואי יוטה, זה היה מאוד מאוד בחיתוליו. בינואר 2021, התחברנו לטקס בזום. ההורים של שנינו עלו מהבית, באו רק עוד זוג חברים טובים שהיו עדים. היינו אצלנו בערב, פתחנו בקבוק יין ועלינו לזום. היה מחתן מיוטה, שהוא בעצם פקיד עירייה, ובסוף ממשהו שהיה אמור להיות בירוקרטי, היה לזה עוד איזה נופח אישי ומרגש, אז זה היה נחמד. קיבלנו תוך חודש הביתה תעודה חתומה על ידי אפוסטיל, ממש כאילו התחתנו, כאילו היינו פיזית ביוטה. כיום אני שומע אנשים שהתחתנו באותה בדרך, וזו אופציה ידועה ומקובלת, שזה דבר נהדר בעיניי. מי שלא רוצה להתחתן ברבנות, אבל לא רוצה את ההתעסקות הבירוקרטית של לטוס לחו"ל, יכול לעשות את זה. אני באמת מקווה שמי שלא מאמין במוסד הרבנות יצביע ברגליים, זו בעצם הדרך גם להביא לשינוי".

אפשרות נישואין באמצעות התוועדות מרחוק פותחה במחוז יוטה במהלך מגפת הקורונה, וישראלים גילו אותה, כאמור, לקראת סוף שנת 2020, בעיקר בשל המגפה שהקשתה עליהם לנסוע לחו"ל ולערוך נישואים אזרחיים במדינות כמו קפריסין למשל. רשות האוכלוסין בחנה את חוקיות הטקס כבר בסוף אותה השנה, ולאחר שהשתכנעה שהוא אכן נעשה כדין, נרשמו הזוגות הראשונים כנשואים במרשם הישראלי על בסיס תעודת הנישואין האמריקאית. אולם אף שהגורמים המקצועיים והמשפטיים השתכנעו בחובתם לרשום הנישואין, מיד עם הפרסום והביקורת שנמתחה על  שר הפנים דאז, הרב אריה דרעי, בתקשורת החרדית, הוא הורה לרשות להפסיק את הרישום. פניותיה של עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון לרשות האוכלוסין וליועץ המשפטי לממשלה לא הועילו, ולכן פנתה חדו"ש בסדרת עתירות מנהליות בשם זוגות שנישאו בנישואי יוטה אך רישומם במרשם האוכלוסין הישראלי נתקל בסירוב. 

עתירותיה של חדו"ש, שכללו עתירה עקרונית שבה נדרשה רשות האוכלוסין לרשום כל זוג שיציג את המסמכים לעיל, התקבלו, אך משרד הפנים עמד בסירובו ובאמצעות פרקליטות המדינה הגיש ערעור על פסקי הדין לבית המשפט העליון. בחודש מרץ 2023 דחה בית המשפט העליון את ערעור המדינה וקבע באופן סופי כי רשות האוכלוסין חייבת לרשום זוגות שהתחתנו בנישואין מקוונים בחו"ל, הגם שהם נמצאים פיזית בארץ בעת עריכת הטקס בדיוק כפי שהיא רושמת נישואין שנערכו במדינות אחרות שבהן נוכחים בני הזוג באופן פיזי במעמד הנישואין.

נישואים אזרחיים הורים  (צילום: עמותת חדו
הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש|צילום: עמותת חדו"ש

כמעט מיליון ישראלים לא יכולים להינשא בארץ

על פי נתונים חדשים שקיבלה עמותת חדו"ש פקיד מחוז יוטה חושפים את היקף "נישואי יוטה" בקרב הישראלים: במחצית הראשונה של שנת 2024 - 1,510 זוגות שבהם שני בני הזוג ישראלים התחתנו בנישואי מסוג זה. בנוסף התחתנו 140 זוגות שבהם רק אחד מבני הזוג הוא ישראלי - סך הכל 1,650 זוגות עם לפחות בן זוג ישראלי אחד השתמשו בערוץ הנישואים המקוון. במהלך תקופה זו ישראל עמדה על כמעט 15% מסך הנישאים הכולל במחוז יוטה. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לנתונים הקודמים שקיבלה חדו"ש ממחוז יוטה, אז דווח כי בתקופה של 15 חודשים, בין חודש מאי 2020 ועד חודש יולי 2021, התחתנו 637 זוגות ישראלים בלבד. על פי משרד פקיד מחוז יוטה, ישראל היא המדינה הזרה המובילה המשתמשת במסגרת זו, אחריה הפיליפינים, סין ורוסיה, שגם שם הנישאים בוחרים בנישואי יוטה בשל המגבלות שמדינות אלה מטילות על חירות הנישואים.

על פי ההערכות חדו"ש, כ-700,000 ישראלים אינם יכולים להינשא כלל בישראל, בהם כחצי מיליון עולים שהרבנות אינה מכירה ביהדותם, בני זוג מאותו המין, מתגיירים רפורמים וקונסרבטיבים וזוגות מנועי חיתון לפי ההלכה האורתודוכסית (כמו כהן וגרושה, או כהן וגיורת). כל אלה, וכמובן זוגות המסרבים להינשא ברבנות מטעמים מצפוניים, יכולים להינשא במסגרת "נישואי יוטה" בלי לצאת מהארץ. על פי בדיקה השוואתית שעשתה חדו"ש, ישראל היא המדינה הדמוקרטית המערבית היחידה בעולם שבה יש פגיעה חמורה בחופש הנישואין.

גם על אמיר סבח ואבי אלאלוף המדינה אוסרת להתחתן כיוון שמדובר על בני זוג מאותו המין: "אנחנו בזוגיות של יותר מ-17 שנים", אומר סבח. "תמיד חשבנו למסד את הקשר בנישואים, בעקבות הקושי של להתחתן, שזה כולל טיסות יקרות לארצות הברית ובירוקרטיה, זה לא היה בראש סדר העדיפות שלנו, עד שהאופציה של נישואי יוטה עלתה ואז זה הצית בנו מחדש את הרצון להתחתן".

הסיבה העיקרית, לדבריו, היא כיוון שזה מהפך שחייב לקרות: "כל כך רצינו לקחת חלק בו כדי לתרום להצלחה של נישואי יוטה בארץ. כבר בהתחלה, לפני כשלוש שנים, שמענו ועקבנו בקבוצת הוואצאפ מקרוב אחר התהליך של ההכרה בנישואי יוטה בארץ, ומיד כשזה התאפשר, לאחר פסיקת בג״ץ, מימשנו את זכותנו להתחתן. עשינו כל מה שאפשר כדי להינשא ולהירשם במשרד הפנים לפני חזרתה של הכנסת מהפגרה, מהחשש שיערימו קשיים נוספים. את היום המיוחד שלנו היה חשוב לנו לקיים בחברת משפחה וחברים קרובים בלבד, אינטימי עם מעט אנשים ומלא אהבה".

"משפחתו של אבי מסורתית ומשפחתי חרדית לכן קרצפנו את הבית והשלמנו את ההכנות לבית כשר לפסח, הזמנו את כולם לבתינו וערכנו את הטקס בחברתם. היה מאוד מרגש גם אחרי כל כך הרבה שנים יחד", הוא אומר, "בתור ציוני שאין דבר שיותר חשוב לו מטובת המדינה, והאזרחים שחיים בה, הבנו שחייב שינוי. המקום הזה של חוסר השוויון כאב לי בייחוד בתקופות שבהן נקראתי לשרת במילואים. אני חוזר בתשובה וחרדי לשעבר, בוגר ישיבות בירושלים ובבני ברק. שירתי כלוחם בנח"ל החרדי כשעוד היה בשנותיו הראשונות, ועד היום גם כאשר אינני דתי וחיי חיים שונים, אני משרת כלוחם ביחידה דתית של יס״ר גולן. אני אוהב את השירות במילואים ואני גאה מאוד לשרת עד היום - ובמקביל את הזכות להינשא אני לא מקבל".

על פי סקר שערך לאחרונה מכון סמית עבור עמותת חדו"ש בקרב הציבור הישראלי היהודי הבוגר בישראל, עולה כי חלק גדול מהציבור (69%) אינו מודע לקיומה של האפשרות להינשא במסגרת "נישואי יוטה". עוד עלה מהסקר כי 67% מהציבור תומך בכך שישראל תכיר בכל סוגי הנישואים, כולל נישואים אזרחיים, רפורמיים או קונסרבטיביים. בהנחה שכל האפשרויות היו קיימות ומוכרות באופן שוויוני על פי החוק, רק 50% מהציבור היהודי היה בוחר בנישואים אורתודוקסיים, 13% היו בוחרים בנישואין קונסרבטיביים או רפורמיים, 8% היו בוחרים בנישואין אזרחיים בחו"ל, 14% היו בוחרים להתחתן במסגרת "נישואי יוטה" ו-15% היו בוחרים לחיות יחד בחיים משותפים ללא נישואים רשמיים.

"אנחנו גאים בחלקנו בקירוב ישראל ליעד של נישואין אזרחיים", אמר הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש. "חירות הנישואים היא אחת מחירויות היסוד המוכרות ומובנות מאליהן בכל דמוקרטיה נאורה, ואף חלק גדול מהציבור היהודי בישראל תומך בה. זה חלק ממאבק על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בהתאם להבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון ולשוויון זכויות ללא הבדל דת, אשר נגדו פועלות ממשלות ישראל, ובמיוחד הממשלה הנוכחית, להנצחת הכפייה הדתית תוך כניעה נמשכת לסחטנות המפלגות הדתיות אשר לא ויתרו על  חזון מדינת הלכה".