בשבוע שעבר פרסמה הנהלת בתי הדין הרבניים את סיכום פעילותם לשנת 2024, תוך השוואה לשנים קודמות. הדוח כולל נתונים על תיקים שנדונו בבתי הדין הרבניים האזוריים ובבית הדין הגדול בתחומים כמו נישואין וגירושין, ירושות, מזונות, אפוטרופסות והקדשים. הנתונים שנאספו מצביעים על מגמות משתנות ומעלים תובנות מעניינות.
החוק ליישוב סכסוכים - ללא השפעה ממשית?
בשנת 2005 אושרו 7,787 הסכמי גירושין בבתי הדין הרבניים. לאורך השנים נרשמה עלייה במספרם, שהגיעה לשיא בשנת 2017 עם 10,320 אישורים, אך מאז ניכרת ירידה משמעותית: בשנת 2022 נרשמו 5,600 אישורים; בשנת 2023 – 5,455; ובשנת 2024 – 5,734.
במקביל, מספר הבקשות ליישוב סכסוך, בהתאם לחוק שנכנס לתוקפו ביולי 2016, דווקא הוכפל. בעוד שב-2016 נפתחו 3,546 בקשות, הרי שבשנת 2017 המספר כבר הוכפל ומאז נשאר גבוה: בשנת 2022 – 7,255 בקשות; בשנת 2023 – 7,106; ובשנת 2024 – 7,691 בקשות.
נתון מעניין נוסף הוא הירידה המתמשכת בבקשות לשלום בית: בשנת 2022 הוגשו 417 בקשות, ב-2023 ירד המספר ל-359, וב-2024 ל-317 – ירידה של 13%. למרות מטרתו של החוק לעודד יישוב סכסוכים ולמנוע התדיינות משפטית ממושכת, הנתונים מצביעים על מגמה הפוכה: מספר אישורי ההסכמים דווקא קטן. זאת, אף שהבקשות ליישוב סכסוך הוכפלו מעבר לשיעור הגידול הדמוגרפי. מגמה זו מעלה תהיות באשר לאפקטיביות של החוק בפתרון סכסוכים בין בני זוג.
בתי הדין הרבניים מחוץ למשוואת המזונות
בשנת 2005 נפתחו 7,947 תיקי גירושין, אך מאז 2016 נרשמה ירידה הדרגתית במספרם. בשנת 2022 נפתחו 3,858 תיקים; ב-2023 – 3,837; וב-2024 – 3,982. במקביל, מספר תיקי מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים נשאר נמוך: בשנת 2022 נדונו 1,653 תיקים; ב-2023 – 1,691; וב-2024 – 1,849. נתונים אלו משקפים מגמה ברורה: חלק גדול מהזוגות בוחרים שלא לדון במזונות ילדים בבתי הדין הרבניים, אלא מעדיפים את בתי המשפט לענייני משפחה, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, לפיה סוגיית המזונות נדונה שם אלא אם כן שני הצדדים מסכימים אחרת.
סיבה אפשרית לכך היא חוסר אמון ציבורי ביכולת בתי הדין הרבניים להכריע בענייני מזונות ילדים, בשל פערים תרבותיים, תפיסות הלכתיות שונות והתחושה שבתי הדין אינם בהכרח מחוברים למציאות החברתית. עם זאת, חלק מעורכי הדין בתחום דיני המשפחה מציינים כי מגמת האיזון והשוויון בפסיקת מזונות בבתי המשפט לענייני משפחה עשויה דווקא להפוך את בתי הדין הרבניים לאופציה שכדאי לשקול.
לסיכום, בחינה של הנתונים מלמדת כי רק חלק קטן בוחר להמשיך את ההתדיינות בסוגיות שונות, בהן רכוש ומזונות, בבתי הדין הרבניים. אומנם תהליך הגירושין מחייב את בני הזוג להגיע לבית הדין הרבני, אך נראה כי בכל הקשור להליכים המורכבים שמסביב, חלק גדול מעדיפים לפנות למסגרות אחרות.