זיוי בן חיים (43), תושבת רמת גן ואם לארבעה, טסה ביום חמישי האחרון עם בן זוגה, דוד, לחופשה קצרה בבטומי, גיאורגיה. השניים תכננו לשוב לישראל ביום ראשון בבוקר, אך אז פרצה המלחמה והם נותרו תקועים רחוק מהבית בלי אפשרות לחזור ובלי כל מענה מגורם רשמי. 

"משבת לפנות בוקר אנחנו לא ישנים. בכל התראה אני קמה. אחרי כל אזעקה הבת הקטנה שלי מתקשרת אליי בווידאו ובוכה, שואלת מתי אני חוזרת ומבקשת להיות איתנו", מספרת זיוי. בנם ישי (12) שהה באותו סוף שבוע אצל אחותה של זיוי ברמת גן, ושלוש הבנות: תאומות בנות 14 ובת 7 נותרו בבית, אך ישנו אצל שכנה בבניין. 

ביום שישי בלילה, פגע טיל איראני בשכונה שבה מתגוררת זיוי. ביתה נפגע מהדף שגרם לקריסת הוויטרינה בסלון ולסדקים בחלונות הממ"ד, הבית של אחותה, בו שהה יהל, ספג פגיעה ישירה.

"אנחנו דתיים ושומרי שבת, במהלך השבת לא היינו מחוברים לטלפון", היא מספרת, "זוג ישראלים במלון סיפר לנו על הפגיעה ברמת גן. הדלקנו את הטלפונים ולא ראינו שיחות מהילדים. רק אחר כך קיבלנו שיחה ממספר לא מזוהה, הסתבר שיהל ניסה להתקשר דרך פיקוד העורף, שפינה אותם מביתה ההרוס של אחותי. הם ניצלו כי היו בממ"ד".

זיוי מספרת על הקשיים שבנה חווה מאז. "הוא היה בהתקף חרדה קשה", מספרת זיוי, "הוא אסתמטי, שאף המון אבק בזמן הפינוי וחטף התקף אסתמה. הוא היה בהיסטריה ובכה ללא הפסקה, מאז הוא עם רסקיו כל היום". היא מוסיפה כי בינתיים עבר לשהות אצל אחות אחרת במרכז. "היא מספרת שהוא לא מוכן לזוז מהממ"ד, ויוצא רק לשירותים".  

בנותיה נותרו מאז אצל השכנה בבניין. "השכנה התקשרה לעדכן אותי שהוויטרינה בסלון נפלה, ושהבנות מפוחדות. הן עדיין שוהות אצלה, זה נס שיש לנו אותה, היא עוטפת אותן ונותנת מה שהן צריכות, אבל אנחנו חייבים לחזור לילדים".

זיוי ודוד בן חיים עם ילדיהם (צילום: באדיבות המצולמים)
זיוי ודוד בן חיים עם ילדיהם|צילום: באדיבות המצולמים
  

מאז יום ראשון מנסים זיוי ודוד לברר כיצד ניתן לשוב לישראל, ללא הצלחה. "לא קיבלנו עדכון שהטיסה בוטלה. אתר חברת התעופה לא פעיל, לא ניתן לתקשר במיילים", היא אומרת. "אנחנו מתעדכנים רק דרך אמצעי התקשורת".  

בינתיים עברה המשפחה למלון זול יותר בבטומי. "נסענו לסוף שבוע קצר, אין לנו כלום", היא מסבירה, "אני נאלצת לקנות בגדים ודברים בסיסיים, לא מסוגלת לטייל או ליהנות. אני רק מחכה שמישהו יענה לי, שיגידו לי לאן ללכת כדי לחזור הביתה".  

לדבריה, הקושי העיקרי הוא שאין גורם מוסמך שאליו היא יכולה לפנות. "הילדים בבית במצב קשה ורוצים את אבא ואימא ויש לי אחריות כלפיהם", היא מדגישה, "אני מצפה מחברת התעופה לספק תשובות מה הצפי שאחזור מכאן, אני רק רוצה לחזור הביתה".