סמדר כבר התייאשה מכל הקונספט של אהבת אמת, עד שפתאום פרץ לחייה האביר על הסוס הלבן, נדב. "פתאום בגיל 40 שכבר האמנתי שאין אהבה בעולם, הופיע לי גבר מהסרטים. בדיוק כמו שרציתי וחלמתי", היא מספרת. "אבל אז, אחרי שנתיים אינטנסיביות מאוד, הוא פשוט יום אחד הלך ולא שב. לא הסביר לי, לא נימק, פשוט אמר שהוא אוהב אותי פחות, ונעלם".
סמדר מנסה לחזור על עקבותיה ולהבין מה בעצם השתבש. "הכרתי את נדב באפליקציה. האהבה פרצה בבום. היינו מאוהבים טירוף, חשבנו על עתיד משותף ואולי גם על עוד ילדים, בנוסף לאלו שיש לכל אחד מאתנו מנישואים קודמים. בילינו וקנינו ובזבזנו כספים כאילו אין מחר במחשבה שבקרוב נאחד חשבונות ויהיה בסדר. חיינו על הגובה. אני הייתי באופוריה מוחלטת. אפילו שתפסתי אותו בשקר קטן ובגידה לפני שנה, החלקתי, והמשכנו הלאה. אבל השנה השניה היתה שונה מקודמתה. הוא היה פחות שמח, פחות מחמיא, פחות סקס, הכל היה פחות והלך ופחת. לא אמרתי מילה. חשבתי שזו תקופה שתחלוף. הוא במשבר בעבודה, שיכנעתי את עצמי".
במקום לחלוף או להשתפר, המצב הלך והידרדר. "המצב בבית הפך לבלתי נסבל. הוצאות כספיות אדירות על ארוחות ואירוחים ונדב מסוגר וממש לא נמצא. הוא אמנם בבית איתי אבל איננו. מכונס ומדוכא, אבל לא אומר מילה. 'הכל בסדר', הוא עונה לי. הגענו למצב שממש לא דיברנו. ואז הוא נסע לסופ"ש לבד ליוון. זהו. פה התפוצצתי ואמרתי די. הוא קם מיד, אמר לי שאני צודקת וצריך לסיים. נתן לי נשיקה קטנה והלך. מאז לא שב. בשיחה שיזמתי אליו לפני חודש הוא אמר שהפסיק לאהוב אותי ורצה לצאת לחופשי. זהו. כך הוא סגר את הסיפור. אנחנו כבר לא ביחד כמה חודשים ואני רותחת עדיין מזעם על ההתנהגות שלו. איך הוא עשה לי את זה? למה לא בא ודיבר? למה לא סיים את זה בעצמו לפני שאני מתפוצצת. הרי הוא כל כך רצה ללכת כבר.מאז אני בעלבון קשה. כל היום אני חושבת על זה".
צאי מהקורבנות, הביטי הלאה
סמדר,
על מנת להתקדם מקורבן ללקיחת אחריות רצוי לאדם לחפש את עצמו בתוך הסיטואציה ולא להיות מרוכז בעוול שנגרם לו. פרידה זה מצב של כאב, ונדרש זמן ריפוי ואיחוי השברים וזה טבעי ואנושי. וויק אפ קול. "בוקר טוב עולם". התעוררת ממכה כואבת. החלום ושברו. זה זמן טוב ללמוד על החיים שלך ועל עצמך, להחכים ולהתפתח.
תקופות משבר מצמיחות הרבה תובנות. זוהי תקופה שאת ערה לחלוטין, כואבת ומביטה על הנעשה בעבר. ברור שקל יותר להיעלב ולהאשים את הצד השני, תמיד קל יותר לחטט בכישלונותיו של האחר. כך חושב ה׳קורבן׳. אבל אם את רוצה להבין את השיעור ולצאת מהקורבנות, נכון יותר לחיים שלך שתסתכלי מה קרה לך בקשר וכך תהיי מוכנה יותר לקראת האהבה הבאה שלך.
אהבתו של נדב אליך נחלשה, זאת עובדה. הוא הלך ואיבד עניין מבלי שנתת על זה את הדעת. היית עיוורת, פחדת להתמודד עם המציאות. היית חלשה וכנועה. זה החלק שלך בדבר. זה לבטח 50% ואולי יותר. היית בתרדמת. ביטלת את עצמך. היית שבויה של החלומות שלך נאחזת ולא הרפת. ראית מאות סימנים של התרופפות הקשר, התעלמת ולא אמרת דבר . פחדת שהעלאת הנושא תגרור פרידה. אפילו על בגידה סלחת. נעלמת לגמרי וכך גם אהבתו אליך. לא נשאר לו הרבה את מי לאהוב. הצטמצמת כמעט לבלתי קיימת.
הפחד שכל זה ייגמר הוא זה שגמר את הקשר. הפחד מנטישה החליש אותך מול נדב והפכת מאישה כיפית ועוצמתית לתלותית וחלושה. הסכמת להכול, גם למה שאת לא מסכימה - הסכמת ובכך הפכת למשעממת ללא עמוד שידרה. כבר לא היית מאתגרת ואטרקטיבית. לא בגלל המעשים שעשית, אלא מהמקום מהם הם יצאו.
את משקיעה בו אנרגיה. זה מקום שלא יקדם אותך, רק ימרמר וידכדך אותך. את שרויה בכעסים מיותרים עליו. על הדרך שבה הוא בחר ללכת. נדב עזב אולי בצורה לא מנומסת ומכובדת אבל זה רצונו וזאת יכולתו. הוא לא היה מסוגל להיות האיש שינפץ לך את החלום, אולי פחד מהתגובה שלך. לא היה לו נעים לפגוע בך, להיות האיש הרע, אולי הוא פחד שיתחרט והתמהמה עם ההחלטה. כל זה שייך לו. לא יעזור לך אם תחשבי עליו כל היום ועל כמה גרוע הוא. שחררי והתמקדי בך. מה קרה לך שם ביחסים והאם זה מוטיב חוזר בכל הקשרים שלך? תחפרי בעצמך עד שתביני למה הלכת לאיבוד. איך זה שאיבדת את האיזון העדין ואת הנאמנות שלך לעצמך.
הכמיהה לזוגיות שיבשה לך את הסנסורים ולא עצרת בזמן. השיעור שלך הוא הרמת הביטחון העצמי והערכה העצמית. להפוך את הכמיהה העיוורת לרצון שפוי. למלא את עולמך בעיסוקים ותחביבים. ללכת לטיפול על מנת ללמוד אהבה עצמית מהי. לשנות את דרך המחשבה. ולהישאר נאמנה לעצמך ולמה שאת חושבת שמגיע לך לקבל ולא גרם פחות מזה.
> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com