לקח קצת זמן עד שדלית חשפה את האמת בפני. היא הרגישה שמשהו שקורה לה בחיים לא לגמרי תקין.
בהתחלה היא אמרה שהכל נהדר והיא בכלל לא מבינה למה פנתה אלי. אבל אחרי תשאול מעמיק היא נפתחה.
"אני עדיין נחשבת כנשואה על הנייר. 10 שנים אנחנו נשואים + 2 בנים. אבל עם בעלי העסק גמור. אנחנו כבר בהליך גירושים מתקדם. זה לא הלך בינינו. אני לא אוהבת להיות אתו ולא רוצה להמשיך.
"לפני שלוש שנים עשינו רילוקיישן לקנדה בעקבות עבודה של בעלי. אני הייתי על הקו לארץ לביקורים אצל ההורים והאחים שלי. במהלך ביקור לפני שנה הכרתי גבר גרוש, והרומן פרח בינינו. הייתי מאוהבת עד מעל הראש. הקשר היה מיני בעיקר וזה משהו שלא הכרתי בעבר. סקס פרוע ומשוגע וריגוש מטריף. הגברתי את קצב הנסיעות לארץ כדי להיות עם אהובי כמה שיותר וכך היחסים אתו התפתחו. תיכננו עתיד ביחד והייתי מאושרת ושלמה עם הגירושים שהולכים ומתהווים.
"התחלתי לשים לב שאהוב שלי אוהב נשים. לא רק אותי. אני מוצאת מסרונים וסרטונים מנשים אחרות, חזייה באמבטיה, בקבוקי יין ריקים ועוד סימנים שהיו אצלו עוד נשים כשאני בהעדרי. הוא הודה בפני שהוא צריך מין אבל הוא אוהב רק אותי והבעיה שלו שאני לא תמיד זמינה לו. והוא רעב לסקס. הסכמתי אתו. הבנתי אותו. אני לא תמיד בארץ ויש לו צרכים של גבר. גם שאני אתו בארץ הן לא מרפות. מצלצלות אליו והוא לא עונה לידי. וחלקן אפילו באות איתנו לבילויים משותפים. ואני זורמת.
"אני נוטה להסכים כי אני לא רוצה להיפרד ממנו. אבל זה כואב לי. אני תכף מתגרשת והוא מתהולל".
את לא מספר אחת
דלית יקירתי,
אני מצטערת שאני הולכת לנפץ לך את החלום. אני באמת מקווה שאת מתגרשת בלב שלם ללא שום קשר לאהוב החדש. כולי תקווה שאת מתגרשת כי נגמר בינך לבין בעלך ומיציתם את כל האפשריות.
ואולי זה שהכרת מישהו אחר זה רק פנס שמאיר לך שהנישואים שלך נכשלו והגיעו לקיצם. הייתי מציעה לך לחשוב על זה שוב ולבדוק האם כלו כל הקיצים או שאולי דווקא פרידה מהחבר תיתן לך חשיבה נקייה ללא הפרעות ואולי עוד אפשר להציל אתכם. כי האהוב שלך לא נראה לי מתאים לקשר של ממש.
החבר שלך לא רציני איתך ומעשיו מעידים על כך שאת לא הכי חשובה לו. ואת לא מספר אחת בשבילו. הוא מתעלם לגמרי מהכאב שהוא גורם לך ומצדיק את מעשיו בתירוצים עלובים של חיה שלא שולטת בצרכיה. זאת לא אהבה. בשלב כל כך מוקדם ביחסים וכבר הוא עם נשים אחרות. זה עדיין זמן לרומנטיקה וריגוש והוא כבר מתרגש בשדות זרים. טוב לא יצא לך מזה. זה רק ילך ויחמיר. את תהיי אישה ממורמרת ומתוסכלת וחלושה. הוא לא אמין ולא נאמן לך. הוא נהנה מחיי רווק הולל וזה שאת רחוקה כרגע זה מאד מתאים לו. את תחזרי לחיות בארץ ותשאירי מאחורייך משפחה חרבה בשביל לחיות חיים אומללים עם גבר שמכור למין וזה עיקר מעשיו.
את ואהובך עוד לא העמדתם את היחסים בניכם בשום מבחן מציאות ושיגרה. אני לא מאמינה ביחסים כאלה. בינתיים אתם על תקן "מאהבים", אתם לא מנהלים בית ביחד ולא חיים את היומיום. הבסיס בינכם כבר רעוע ועוד לא התחלתם.
הבעיה המרכזית בסיפור היא שלך. את זאת שמסכימה לספוג פגיעה למרות שבאמת הפנימית שלך את מאד סובלת. הפחד שלך מפרידה דופק לך תחיים, מנהל אותך וכמובן שבסוף את תחווי פרידה. כי את תהיי כל כך יס וומן שימאס לו ממך. הלכת לאיבוד, ויתרת על עצמך לגמרי. את לא על הפסים. וזה יביא אותך בדיוק למקומות מהם את כל כך מנסה לברוח.
רוצה הצעה טובה אך קשה ליישום? תעיפי אותו מחייך מיד. את רק תרוויחי מצעד כזה.
או שהוא ישתגע יטפס על הקירות בלעדייך ויחזר או שזה יתאים לו ושניכם תמשיכו את חייכם בנפרד. בשני המקרים את יוצאת מורווחת.
הוא לא מצפה שתעזבי. זאת תהיה הפתעה מוחלטת. את מבחינתו בכיס הקטן. טמבלית שמוכנה לאכול ממנו קש ולשתוק. הוא יהיה בהלם אם תנתקי אותו מחייך
הוא לא מצפה ממך שתעזבי. זאת תהיה הפתעה מוחלטת בשבילו. את מבחינתו בכיס הקטן שלו. טמבלית שמוכנה לאכול ממנו קש ולשתוק. הוא יהיה בהלם אם תנתקי אותו מחייך. הוא יעריך אותך הרבה יותר והעיקר זה שאת תעריכי את עצמך הרבה יותר וזוהי כבר נקודת זינוק טובה יותר להמשך החיים שלך כאישה פנויה.
היית נשואה הרבה שנים. את חסרת ניסיון. עכשיו את כמו כבשה בגוב אריות. חווית איתו חוויה של ריגוש עצום משהו שלא הכרת קודם, שלא היה לך עם בעלך מן הסתם ואת חשבת שהמצאת את הגלגל. יש לך תחושה טבעית ואנושית שככה את רוצה להרגיש עם בן זוג. לעוף לשמיים עם ריגושים וסקס פראי.
אז תתעוררי. ברגע שתהפכו לזוג מן המניין (מה שבכלל לא בטוח שיקרה) הזוהר יעלם והשיגרה תיכנס. ומילא שיגרה, זה לא כל כך גרוע אבל שיגרה עם עוד נשים ברקע שמנשנשות את בן זוגך? זה מה שנקרא מן הפח אל הפחת.
חשבי מסלול מחדש.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com