"מעולם לא היה לי גבר שאהב אותי, או שהיה מאוהב בי ורצה אותי לקשר רציני", מספרת לי הדס, אוטוטו בת 38, עובדת במשרד ממשלתי ומתגוררת עם הוריה בראשון לציון. הקשר היחיד שיש לה הוא עם יזיז ותיק שבא פעם בחודשיים ללילה ונעלם לעוד תקופה בלתי מוגבלת. "לאורך השנים היו לי כל מיני קשרים קצרים אבל תמיד אני הייתי זו שרוצה יותר והם לא. אני יזמתי ודחפתי לכיוון. כשגבר מתחיל איתי אני מגמגמת ומאבדת כיוון מרוב התרגשות. היום, כשאני עדיין רווקה ובלי בן זוג באופק, זה ממש מדאיג אותי לגבי העתיד שלי. מה יהיה עם ילדים? השעון מתקתק. ואם לומר את האמת, באמת שאין לי מושג מה אני עושה לא בסדר שגורם לגברים לעזוב אותי אחרי כמה מפגשים.
מצפה לך הרבה עבודה אבל היא תשתלם לך
חובה שספורט ייכנס לתפריט היומי שלך. שעה ביום שהיא מוקדשת רק לך. שעה איכותית וספורטיבית. התרומה שווה את המאמץ. הגוף מתחטב, את שורפת קלוריות, מזרימה לדם הורמוני שמחה כמו דופמין, אדרנלין ועוד שגורמים להתרוממות נפש ובעיקר לתחושה מבורכת שאת עושה משהו למען עצמך. אהבה עצמית קטנה ויומיומית משנה לפעמים את הכל.
כשאת יוצאת בבוקר לעבודה - שימי לב לעצמך. תתאפרי, תתבשמי, סדרי את השיער, גם תכשיט לא מזיק ותתלבשי יפה ומכובד. צאי מהבית לכל מטרה כשמול המראה שלך מופיעה אישה נאה ומטופחת. אדם שמרגיש מטופח, מבושם ונאה משדר את זה החוצה וגם מקבל פידבקים אוהדים מיידי.
ועכשיו לעיקר. נעמיק שכבה אחת פנימה: על מנת להבין לעומק למה הגעת להיום כפי שאת, יש להשקיע בשיחות רבות ולא בטור שבועי. זה קשור לפצעי הילדות שלך שאולי את אפילו לא ערה להם. הם מודחקים כבר שנים כלא קיימים. אבל הם שם והם עושים שמות. מטרתו של טיפול היא לפתוח את הכל, להביט ולהבין את ההקשרים של הפחדים של היום לעומת פעם. מניין צצו לך כל כך הרבה פחדים? מההורים ומהדרך בה גדלת!. את מספרת לי שיש לך הורים נהדרים אבל זה לא יעזור לך בחיים, אלא רק יתקע אותך עמוק בבוץ. ההורים של כולנו נהדרים ואי אפשר לשפוט אותם אבל טעויות הם עשו בלי סוף. לא בזדון כמובן אבל הילדים חווים טראומות ילדות ועכשיו זה הזמן לשנות.
הסימן הראשון והמובהק לפחדייך הוא המגורים בבית ההורים. את מייפה לעצמך שזה חוסך כסף ושזה נוח. יש לך אוכל חינם, שירות כביסות, ארנונה בחינם – אלו צידוקים, לא סיבות. הסיבה שאת שם נובעת מהחרדה שלך. חרדה מלהתחיל את החיים. מלקחת אחריות על בית משלך עם כל הכרוך בדבר. פחד לעזוב את אמא ואבא, הפחד אולי לאכזב אותם או להעציב אותם ולשאת על עצמך את הכעס שלהם על מעשה שכזה. את עדיין ילדה של הבית. לא שחררת את הבסיס. לא עברת שלב לאוטונומיה עצמאית ורצון לבנות בית חדש.
הכל מתחיל בדימוי העצמי. "אני לא מספיק טוב": אני לא סומך על עצמי שאני מסוגל להוביל זוגיות, ובטח לא להיות אמא. הכל גדול עליי ומפחיד.
עלייך להרחיב את עולמך. הוא צר. עבודה - בית - עבודה - בית. מדי פעם מגיח היזיז שבוודאי לא משאיר לך תחושה נעימה אחרי לילה ביחד. למעשה היחסים אתו רק מחדדים לך את המעט שאת מקבלת. ואת הפירור שאת מסתפקת. צאי לחיים. "תנקי את השולחן". תעיפי מחייך את כל אלה שלא גורמים לך להרגיש טוב עם עצמך. תשאירי רק את הטובים. תרקמי חברויות חדשות עם נשים רווקות, תתייפי, תלכי להרצאות ובילויים , תירשמי למכון כושר. תתחילי לזוז.
עקב בצד אגודל. שימי לך כמטרה ראשונה להבשיל לקראת עזיבת בית הורייך ויציאה לחיים שלך. תלמדי את השלב הראשון בעצמאות בהתחלה בדירה עם שותף/ה ומשם תתפתחי. תראי שזה לא קשה ולא מפחיד, תהפכי לאישה יותר שמחה שיותר מאמינה בעצמה ויותר אוהבת את עצמה ותגלי שגם מהעולם תקבלי תגובה בהתאם. בואי נתחיל מזה.
> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com