"תמיד הייתי הכבשה השחורה של המשפחה", מספרת רינת. "כזאת שעושה צרות להורים שלה. לא לומדת, לא עובדת, רק מבלה. מבזבזת כסף (שאין לי), נכנסת לחובות, הלוואות ויוצאת עם הרבה בנים. ההורים שלי לא ידעו מה לעשות איתי. וגם והיו הרבה סיטואציות אלימות כלפי מצידם.
"מבחינתם תמיד הייתי מיותרת. הם כבר התפללו שאתחתן ואתחפף מהבית שלהם. הם דחפו אותי ולחצו שאתחתן עם הגבר הרציני הראשון שלי. בגיל 18 כבר הייתי מתחת לחופה. סתם. לא מאהבה אלא מרצוני לתת נחת להורי. בגיל 19 כבר נולדה לי ילדה. הכל הלך עקום. אני עוד לא הייתיי בשלה להיות אמא ותקעתי את הילדה אצל הורי בלי סוף. בעלי לא היה מרוצה מהתפקוד שלי כאישה וכאימא והפף לגבר אלים. קילל אותי, צרח עלי, וגם נתן לי כמה פליקים. והכל ליד הילדה.
"לא עזבתי אותו כי פחדתי. לא היה לי לאן ללכת. ההורים שלי לא רצו שאחזור לגור אצלם ועוד עם ילדה קטנה. ממש לא. אמרו לי תסתדרו, לכו לטיפול זוגי. אנחנו נממן. לשמחתי הוא הכיר אישה אחרת ועזב אותי. הייתי שבורה תקופה אבל בדיעבד זה היה מצוין. הוא שילם מזונות וההורים תמכו בי ושילמו את שכר דירה. לא חלפו ימים רבים עד שהכרתי את דויד.
"הסיפור חזר על עצמו. דויד הוא טיפוס בעייתי. עובד עבודות מזדמנות וכבר יש לו עבר עם המשטרה. הוא ילד רע. אוהב לעבור על החוק. מתעסק עם השוק האפור ועצבני רוב הזמן. ועל מי הוא מוציא את זעמו? עלי כמובן ולפעמים גם על הילדה שלי. אנחנו כבר שנה ביחד. גרים ביחד. הוא נשען עלי כלכלית. ההורים שלי ממנים הכל והעיקר שלא אחזור הביתה. דויד התחיל להכות אותי ולאיים עלי. היינו נפרדים בכעס ואחרי שבוע חוזרים מאוהבים. ככה זה היה. הוא היה מחטיף לי סטירה ויוצא זועם מהבית. אחרי שבוע מתחנף וקונה לי תכשיטים. אני אישה קטנה שלו. עושה בשבילו הכל. כולם אומרים לי לעזוב אותו אבל אני מפחדת להישאר לבד. ומפחדת מהתגובה של הוריי והפסקת המימון כעונש".
להתחיל את השינוי היום
רינת,
המצוקה שלך מתחילה הרבה לפני הגברים בחייך. את היית הכבשה השחורה לא כי את לא טובה אלא כי הוריך לא ידעו להיתמודד איתך ולא יודעים עד היום. הם שקועים חזק בעצמם ובטעויות הנוראיות שהם עושים אז והיום. ולא נתנו לך מעולם אהבה וחום, לא אמרו לך כמה שאת שווה ולא חיזקו את היתרונות שלך אלא השפילו אותך ונתנו לך הרגשה של מיותרת חסרת תועלת. מזיקה לסביבה. עם רקע שכזה אין פלא שמצאת את עצמך מתגלגת לביבים. אני לא במקום לשפוט את הורייך כי גם להם מצוקות משלהם, בורות וחוסר מודעות כמו לרבים מאיתנו במיוחד בדור הקודם והם הראשונים שזקוקים לטיפול והדרכה הורית ואף פעם לא מאוחר מידי. תמיד אפשר ורצוי להיתפתח, ללמוד ולהרחיב אופקים.
את גדלת עם דימוי עצמי אפס. והרגשת שלך לא מגיע כלום. לא ראויה לאהבה. אפילו הורי, שאמורים לאהוב ללא תנאי, לא אהבו אותי. ואם בכל זאת את רוצה קצת חיבה את צריכה לרצות, להיתאמץ ולהביא אקסטרות, כי ככה איך שאת, בידיים ריקות זה לא מספיק טוב ואולי אפילו גרוע. עם הבסיס הזה, עם הרקע הקשהשעליו גדלת הפכת להיות טרף קל, החלשה שבעדר. ומכאן התלבשו עליך הטפילים, הפרזיטים והטיפוסים הבעיתיים. הם רצו אותך ואת זרמת עם זה למרות שראית שזה בד ניוז מההתחלה, אבל עם הערכה עצמית נמוכה מאד הסכמת ואפילו התפלאת שמישהו בכלל רוצה בך. וגם מול החלשים האלה את היית החלשה. והרי לך קרקע מזון פוריה לאלימות.
אין ספק שהגברים בחייך זקוקים לטיפול למיגור האלימות ומי שרוצה טיפול ישיג אותו.
בדרך כלל שינוי סט המחשבות מוביל לשינוי התנהגותי והטיפול בנפש מתחיל שם בעומקי המוח. מחשבות מייצרות מציאות ואם משנים את הסט הזה גם המציאות משתנהולכן טיפול מעמיק מתחיל בשינוי חשיבה. במקרה שלך יש צורך באקט חירום מיידי. קודם כל את חייבת לעזוב את בן זוגך היום! גם אם זה קשה והפחד עדיין נמצא ומשתלט זה הדבר הראשון לעשות. אם את מרגישה שיש סיכון בפרידה ערבי את הוריך, אחיך, חבריך, גורמי רווחה ואפילו משטרה. תיפטרי ממנו, ויפה שעה אחת קודם. אין מחילה ואין סליחה על אלימות פיזית, נפשית וכלכלית. מבלי להיתחשב בדבר, לא הקשר ולא המסגרת ולא הילדים. הכל בטל מול אלימות. פשוט קומי ולכי. לביטחון ילדתך ולביטחונך שלך. אין סיבה בעולם לחוות אלימות!
במקביל תמשיכי בטיפול נפשי על מנת לשנות את חייך. להעלות את רמת המודעות שלך את הדימוי העצמי שלך ולהבין מאיפה כל זה מגיע. להבין שהפכת מוקד משיכה לגברים מפוקפקים וזה לא סתם קורה לך. יש לך חלק בסיפור.
אם את תתחזקי ותתפתחי הבחירות שלך יהיו אחרות לגמרי.
כרגע את טייפ קאסט של אישה מוכה:
1. רקע חיים קשה, ילדות ללא אהבה
2. חווית דחיה הורית
3. דימוי עצמי
4. מצב כלכלי קשה
5. בורות וחוסר מודעות
אם רצון אמיתי לצאת מזה זה בהחלט אפשרי. הפעם זו המלצה מצילת חיים. תתחילי את השינוי היום.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת