"אני כבר בת 31. מגיל 26 אני עם אבישי. אני רווקה והוא נשוי בן 40. כל התקופה הוא רק אומר כמה רע לו בבית ושהוא רוצה לעזוב אפילו ללא קשר אלי. גם אם לא הייתי רוצה שיעזוב את אשתו הוא רוצה להתגרש, כך הוא אומר לי השכם וערב. אנחנו די צמודים. נפגשים כמעט כל יום, נוסעים לחו"ל ביחד, הוא מתארח אצלי הרבה, אני מבשלת לו, קונה לו מתנות, מפנקת. ממש אהבה. הוא עף עלי, חם אלי, נעים לו איתי.
"הוא מבין שאני רוצה חתונה וילדים. יש לו כבר שניים.
"אנחנו כבר המון זמן ביחד ולא נדנדתי על מיסוד הקשר אבל עכשיו אני בלחץ, אני לא רואה התקדמות. ואני רוצה יציבות. בית.
"מצידו, הוא עדיין בביתו, מתפקד כנשוי לכל דבר כולל ארוחות משפחתיות ונסיעות משפחתיות לנופשים. אני מתה מזה.
"הגענו למצב שאני לוחצת ולא מרפה: 'נו מתי אתה עוזב ובא לחיות איתי?'. יש לו תמיד תירוץ בשלוף. פעם זה בר מצווה של הילד, אחר כך זה תקופת קורונה, עכשיו מלחמה, כל פעם תירוץ אחר.
"מתחיל לרדת לי האסימון שזה לא יקרה לעולם. אבל אני לא יודעת מה לעשות. לעזוב אותו זה קשה לי. אני אוהבת אותו. להישאר זה גם לא נכון לי, אני רוצה ילדים ובעל. אני תקועה והתקיעות המתסכלת גורמת לי לאכול לו את הראש כל יום כל שיחה. כבר לא כיף לנו. זה הפך להיות קשר של תסכול ומרירות. זה הורס את כל הטוב שהיה. אני מנסה להרפות אבל בורח לי. לא יכולה לעצור את התסכול שמתחיל להיות מהול בכעס.
"אם אלך ממנו אהיה אומללה ושבורת לב ואם אמשיך אתו לא יהיו לי ילדים ולא אקים משפחה".
להשאיר את הכאב מאחור
יש לך את כל התשובות אצלך בפנים.
הביצוע לא קל אך הכרחי. להיפרד זה קשה אבל להיות אתו זה יותר קשה. גם אם הוא יתגרש (נראה לי סיכוי קלוש) בכל מקרה זה הולך להיות מסובך.
התשובה שלי מחולקת לשני חלקים.
את כבר מבינה את הכל לבד. את מבינה בתוכך שהוא לא עוזב את ביתו כל כך מהר ואולי לעולם לא יעזוב. הוא אולי רוצה, אולי חולם על זה, אבל המעשה גדול עליו. חמש שנים זה זמן ארוך וההחלטה חייבת לבוא ממך. לו יותר נוח לא להחליט וככה להמשיך. בשבילו להיות איתך מלא על מלא זה אומר להקים משפחה חדשה ומהר. זה גדול עליו. זה עוד ילדים ועוד מחויבות בלי יום אחד אתנחתא.
את בת 31 זה הזמן שלך לבנות את עתידך. את מוותרת על השנים היפות שלך. אתו זה לא יקרה בקרוב וכנראה לא בכלל. הכי נכון בשבילך זה לעזוב אותו ולהכיר גבר פנוי ורציני שרוצה משפחה והולך על זה נקי בלי קשקושים.
נכון, זה לא קל לוותר על האהבה שיש לך לאבישי וההרגל שלך להיות אתו שנים ואולי גם סוג של התמכרות לריגוש שרומן כזה מביא אתו. הוא לא מושג ולא אפשרי וזה הופך את הקשר לנכסף יותר. הרי מה שלא השגנו תמיד יותר מלהיב.
פרידה כרוכה גם בכאב וצער ותקופה לא פשוטה. זה כמו גידול שצריך להוציא בניתוח כואב אבל המטרה טובה ובריאה. אין לי ספק שעם הכאב תהיה לך גם תחושה של עוצמה ושל שליטה בחיים שלך והליכה בדרך שאת רוצה.
להתגבר על פחד או לצאת מקשר חולה זה העוצמה בהתגלמותה. התרוממות נפש ותחושת חוסן.
יתכן שאת בכלל לא מודעת לכך שהבחירה שלך בגבר נשוי לא באה במקרה. אולי גם לך יש קושי בקשר רגיל ובנאלי. אולי גם את מחפשת את הקשיים
עכשיו לחלק השני של התשובה.
זה חומר למחשבה וזה עמוק מידי בשביל ניתוח בטור קצר. זה מצריך שיחות עומק ובירור הסוגייה. יתכן שאת בכלל לא מודעת לכך שהבחירה שלך בגבר נשוי (בקשר ללא תכלית) לא באה במקרה. אולי גם לך יש קושי בקשר רגיל ובנאלי - בית, אישה, בעל, ילדים. אולי גם את מחפשת את הקשיים, את הקשר שיהיה חייב להסתיים, אולי כי גם את במסוגלות נמוכה למחויבות ריגשית. בדמיונך את בטוחה שאת כולך בתוך זה עד הסוף אבל במציאות את בחרת את מה שלא יהיה קל ואולי לא יהיה בכלל.
אין לי מספיק פרטים על העבר הרומנטי שלך. בדקי האם היו עוד קשרים בעברך שסומנו כלא אפשריים. כי בדרך כלל זה לא חד פעמי ולא מיקרי.
לסיכום: הכי נכון לך זה להיפרד. והכי נכון שזה יבוא ממך. ואם זה כתוב בכוכבים שאתם זוג אז זה יקרה ממילא. אבל זה יקרה רק אם תיעלמי, רק אם חסרונך יכריע. ורק בתנאי שלא תחכי לו. תמצאי לך חיים חדשים, עם חברים חדשים ועיסוקים חדשים ואל תוותרי על טיפול רציני שבו תכירי את עצמך יותר לעומק טיפול שבו תראי את המציאות כפי שהיא בלי חלומות באספמיה.
ואז יבוא הדבר הנכון.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת