אם נדפדף בין מאות הטורים שכתבתי למאקו ודאי נמצא כאלה עם סיפור דומה לזה. זה סיפור של זוגיות שחוקה ונטולת חיים שהמשיכה שנים רק מכוח האינרציה והפחד לשחרר. זוגיות ארוכת שנים שאין בה גירויים או תכנים מעניינים, גם החברות שהייתה (אם בכלל הייתה) כבר מזמן מתה. יש בית, יש ילדים, יש משפחה אבל אין זוגיות.
אבי מספר לי ששנים הוא עסוק בפרנסת שני ילדיו ואשתו, הוא עובד המון שעות ואין לו ראש לשום דבר אחר. לאורלי אשתו הוא התייחס כל השנים כאל עוזרת בית, ולא השקיע בקשר ההולך ודועך שלהם. הוא אפילו לא שם לב שמשהו קורה מתחת לאפו. הוא הסתפק במה שיש, ולא הוציא הגה או תלונה. אפשר לומר שהוא ישן שנת חורף ארוכה.
"מבחינתי הכול היה בסדר", הוא אומר. "אשתי אמרה לי לא פעם שאני אדיש, שאני לא שם עליה, מדי פעם אמרה שהיא תעזוב. לא לקחתי אותה ברצינות. חשבתי שהיא סתם מאיימת. יום אחד נפלה עליי פצצה. אשתי ביקשה שאעזוב את הבית והפעם היא הייתה רצינית. במבט לאחור אני נזכר שכבר שנה היא חיה את חייה בלעדי. היא יוצאת עם חברות, הצטרפה לקבוצות רכיבה, לפילאטיס, היא התחילה להתאפר, ירדה במשקל, התייפתה - אבל לא ייחסתי לזה שום מחשבה. כרגיל, לא שם לב. רק כשהיא ביקשה שאעזוב התעוררתי מ-20 שנות תרדמת זוגית.
"היא רוצה להתגרש והיא צודקת. הייתי בעל גרוע. מרוכז בעצמי ובמצוקותיי ולא ראיתי את זוגתי. היו תקופות שהיא ניסתה להתקרב אליי פיזית ונפשית ולא הבנתי מה היא רוצה ממני. היא ספגה הרבה דחיות. עכשיו אני רוצה אותה. אני לא רוצה להתגרש. אבל עכשיו היא נחושה בסירובה. התחלתי להתחנן אליה, לבכות, להציע סקס, טיולים, מסיבות, הכל. כל מה שאני לא. יצאתי מגדרי והיא לא רוצה. לפני חודשיים נאלצתי לעזוב את הבית אחרי הרבה ניסיונות כושלים שלי לשכנע אותה שהיא עושה טעות ושאני אשתנה. היא לא רצתה לשמוע. שכרתי דירה קטנה ואני מרגיש עזוב. אני מצלצל אליה כל יום, מסמס לה כמה אני אוהב וזה לא עוזר. אני שבור. לא יודע מה לעשות".
בשביל זוגיות צריך שניים, בשביל פרידה מספיק אחד שלא רוצה
דבר ראשון: תרפה
עכשיו אתם מבינים למה זה סיפור כל כך שכיח. כי ככה אנחנו בני האדם שקועים בשגרה האפורה ורק כשמאבדים, מתעוררים. והרבה פעמים זה מאוחר מדי. כמו אצל אבי ואורלי.
אבי יקר, זה שתרדוף אחריה לא יקדם אותך, אלא ההפך. האינסטינקט הראשוני הוא לרדוף ולהשיג ולכן כל כך קשה לעשות מעשים שמנוגדים לדחף. אבל זה מה שצריך לעשות. כשאתה מחזר כמו אביר על סוס לבן אחרי מי שלא רוצה אותך אתה רק מעיק ומציק וגורם לה לרצות עוד פחות. אתה נראה מזויף ופתטי, אתה נותן לה את התחושה שיש לה אופציה פתוחה ואתה מוכן להכל. זה מה שהיא רצתה ממך כל השנים ולא קיבלה. נזכרת מאוחר מדי בשבילה.
תתרכז כרגע רק בשיעור שלך ולא בשלה.
שנים לא היית שם ולא העפת מבט. מה קרה? פתאום אתה עף? התעוררת כי איבדת את השליטה שתמיד חשבת שהיא בידך, היית שאנן, לא השקעת דבר, המתת את החיבה. הייתם זרים ומנוכרים וחיית בשלום עם זה. אז גם עכשיו זו לא אהבה ולא חיבה ולא רומנטיקה, זה רק ההלם והפחד ממה יהיה ומסגירת האופציה שתמיד חשבת שתהיה.
תתחיל לבנות את החיים החדשים שלך. תצא לבלות, תמצא עיסוק מהנה, תחביב, ספורט, כל דבר שיעביר לך את הימים באופן נעים. תצא עם נשים בגלוי. תנשום
תרפה. רד ממנה, תתקשרו בכל מה שקשור לילדים ולפרקטיקה של החיים. אל תזכיר את האהבה שלך אליה ואל תחזר כמו ילד נודניק ומאוהב.
תתחיל לחשוב על עתידך כגבר פנוי. עברת דירה, יש לך זמן לטפל בעצמך, מה שלא עשית מעולם. בסוף מעז ייצא מתוק. משבר זה הזדמנות להתפתח, להבין, להעמיק ולהכיר את עצמך בלי הבולשיט שסיפרת לעצמך כל השנים. עכשיו זו התמודדות שלא תוכל לחמוק ממנה וזו פריבילגיה שעוד תגיד עליה תודה. אתה תקוע במקום שכבר לא שלך ואתה רק מחליש את עצמך, סופג דחיות ומרגיש כמו קבצן בפתח. תפסיק לאלתר, לסמס לה ולצלצל כל יום ולשמוע לא. תתאדה. תתחיל לבנות את החיים החדשים שלך. תצא לבלות, תמצא עיסוק מהנה, תחביב, ספורט, כל דבר שיעביר לך את הימים באופן נעים. תצא עם נשים בגלוי. תנשום.
אל תידפק על דלתות נעולות – זה חוק ראשון בדרך לחוסן. אל תשים את עצמך כברווז במטווח שסופג דחיות ונחשב לטפיל. זה הצעד הקטן שלך לאהבה והערכה שלך לעצמך, ומפה הכול יתחיל להתגלגל אחרת לגמרי. עם עוצמה פנימית וחוסן החיים הופכים להרבה יותר טובים. ואם יש סיכוי ולו הקטן ביותר שאשתך תראה סימני התעניינות בך זה יהיה רק בדרך הזו.
>>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com