"התאהבתי פתאום באמצע החיים בעודי נשואה ואם לארבעה. אני נשואה כבר 15 שנה. אהבתי את בעלי פעם, אך עם הזמן מן הסתם זה הלך ודעך. נולדו הילדים, קנינו דירה יפה, עבדנו המון שעות והחיים נכנסו לשגרה שוחקת.
"אני אדריכלית ובעלי רואה חשבון. שנינו מצליחים בעבודה ומפרנסים את הבית מצוין.
"בלי להתכוון הכרתי בעבודה גבר נחמד, נשוי +2. בהתחלה לא חשבתי שנתקרב ונהפוך לאוהבים אך זה קרה. מפגישת עבודה אחת לשנייה נוצרה ביננו תשוקה שאי אפשר היה להתעלם ממנה. מהר מאד הגענו למיטה ומשם זה רץ.
"הסתמסנו כל היום כולל שישבת, נפגשנו בצימרים חשאיים שלוש פעמים בשבוע. הוא הפך להיות כל עולמי. לא עניין אותי כלום חוץ ממנו, מאיך אני נראית, ממה אלבש בבוקר לקראתו, הפן תמידי בשיער ושהעולם יתהפך מצידי. הרגשנו שנועדנו להיות ביחד וחבל על כל יום שזה לא קורה. הוא הגבר של חיי. שווה לי להתגרש בשבילו. התחלנו שנינו הליכי גרושים. שנינו עברנו מלחמות עם בני זוגנו, הילדים נפגעו מהפרידה, המשפחה של שנינו כועסים ומפורקים ואנחנו בשלנו. שלמים עם המהלך.
"הבעיה התחילה שעברנו לגור ביחד. אנחנו עוברים תקופה לא טובה. אני מגלה דברים שלא ראיתי. הוא בלגניסט, קמצן ולא אסתטי. אני כבר לא מרגישה להוטה כמו פעם. רע לי. אכזבה נוראית ובנוסף בעלי לשעבר יוצא עם משהי יפה וצעירה וזה הורג אותי מקנאה.
"אני חושבת שעשיתי טעות. ניסיתי לגשש האם אפשר לחזור לבעלי. אבל הוא לא מוכן לשמוע על זה. עכשיו אני תקועה. בלי זה ובלי זה".
מחיר האשליה
יקירה,
"דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
כן אני מבינה שחיי נישואים יכולים להיות מונוטוניים, שגרתיים ובלי הרבה ניצוצות. ואז מגיע משהו מרענן שקשה לומר לו לא ונסחפים לריגושים והרפתקאות. בחוסר ניסיונך עם מערכות יחסים לא ידעת כלל אחד בסיסי פשוט: רומן "אסור" לנצח יהיה יותר מרגש מקשר חוקי ומחייב. כל עוד קשר בנוי ממחטפים, בסודיות, בגנבה, בצימרים חשוכים הכל יראה נוצץ יותר. אתם גומעים כל דקה ביחד כי אין לכם הרבה, אתם לא ישנים ביחד וכל אחד ממהר לחזור הביתה בהמתנה לעונג הבא, התשוקה בעיצומה כי אין שגרה והכל חדש, אין שיחות על משכנתא וחינוך ילדים ובעצם אין התמודדויות עם מצבים קשים והישרדותיים. הכל כביכול דבש.
ברור שכלום לא מעניין אותך. את היית מוצפת רגשות גועשים , משהו שלא קיים בבית וגם לא יכול להתקיים בבית. לא כי בעלך לא נחמד אלא כי הוא בעלך והוא המובן מאליו בשבילך ולכן נשחקת. זה מאד טבעי וזה עובר על רבים שנשואים. זו הקרקע הפורייה שעליה יצמח רומן.
אין זה אומר שחיי הנשואים גרועים, הם פשוט כבר לא מספקים ודהויים מול הצבעוניות של התרגשות חדשה.
בסיטואציות האלה כולם נפגעים. בן הזוג ודאי חוטף מהלומה אך גם הילדים מטולטלים ובמיוחד שבתקופה הזאת אין להם אמא. אמא אמנם מגיעה הביתה אבל הדבר האחרון שבא לה זה להיות עם הילדים, לחבק, לשחק להתייחס. כל כולך שקועה בתוך האהבה החדשה. המשפחה הופכת למטרד , להפרעה, למכשול בינך לבין האושר.
אלא מה, חשבת לתומך כמו רבים אחרים במצבך שמה שאת מרגישה ברומן זאת גם תהיה ההרגשה שאיתה את רוצה לחיות את שארית חייך. אשליה. הקשר הפך לגלוי ומחייב. פתאום זה לא גנוב ומתוק, אם פעם רצתם אחד לזרועות השנייה וניצלתם בשקיקה כל רגע, עכשיו אתם כבר שוכבים על הספה ומזפזפים בערוצים, עכשיו אתם מגלים את הבפנים של החיים, את הצד האפור. פתאום יש חשבונות וילדים מכל הכיוונים ומה שהיה מתוק הופך למתוק פחות ולפעמים אפילו מר.
עכשיו זה הזמן שלך להיות לבד. לעשות חשבון נפש, לנקות את הלב, לא לכעוס על אף אחד כי אין כאן אשמים. האחריות כולה עליך. עשית "סיבוב" שכשל ומפה את יכולה לקום ולעשות שינוי
כמובן שיש הצלחות יש הכל מהכל. אני מכירה כאלה שעזבו בית ובאמת הלכו עם האהבה וזה עבד אך אני מכירה הרבה יותר שעזבו והפנטזיה התפוצצה להם בפנים.
זה מה שרצית והלכת עם הלב. אין חרטות. זה היה , זה קרה, ואת הנעשה אין להשיב .אולי זה היה בלתי נמנע. חלמת שהוא האחד והיחיד וטעית. עכשיו הבנת שזה לא זהב טהור כמו שדמיינת.
הרצון שלך לחזור לבעלך הוא ממצוקה ולא מאהבה. מצאת את עצמך מאוכזבת, מבולבלת ואבודה והדבר הראשון שעלה בראשך זה הביטחון הישן והטוב. האקס. והוא כבר לא שם בשבילך. לא לקחת בחשבון שהלכת וגם בעלך המשיך לחיות.
זה אכן שיעור כואב. הבנת שזה בלון ענק מלא אויר ועכשיו את צריכה לחשב מסלול מחדש. אני מאמינה בכל ליבי שעכשיו זה הזמן שלך להיות לבד. לעשות חשבון נפש, לנקות את הלב, לא לכעוס על אף אחד כי אין כאן אשמים. האחריות כולה עליך. עשית "סיבוב" שכשל ומפה את יכולה לקום ולעשות שינוי. עכשיו את כבר יותר מנוסה. עברת משהו.
ועם כל הקושי. הדבר הראשון והחשוב ביותר זה לחזור לאהוב את הילדים להשלים להם את כל החוסרים שלקחת. אח"כ הכל כבר יסתדר.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com