"אני גילה, בת 44.
"זה שבעלי בוגד בי אני יודעת כבר הרבה זמן. הוא אמנם לא אומר דבר אבל אני לא טיפשה ואני רואה איך הוא מתנהג: מתייפייף, מבושם, קוביות בבטן שעליהן הוא אובססיבי. רץ לחדר כושר מבחינתו גם ביום כיפור. כולו תזזית, לא רגוע, הרבה בטלפון. בסופי שבוע ובחגים ארוכים הוא בדאון, מחכה ליום חול.
"כל זה לא היה כך עד לפני חצי שנה בערך. הוא היה הכי חנון כבוי שחי עבודה-בית-עבודה-בית. נו, וזה לא מספיק סימנים? אז יש עוד חיזוק – המאהבת שלחה לי הודעה. להלן: בעלך כבר לא אוהב אותך. הוא אוהב אותי. הוא לא נמשך אליך הוא רוצה רק אותי.
"זהו. אישור סופי לחשדות שלי. אני לא הוזה. זה באמת קורה.
"הראיתי לו את ההודעה. הוא נהיה חיוור כמו סיד. הכחיש ברוב חוצפתו. ניסה לערבב אותי. בסוף הודה. והבטיח שזה נגמר ושזה היה רק סתם קטע מיני ותו לו. ואמר שהוא לא רוצה לאבד אותי.
"האמנתי. גם אני לא רוצה גירושים. חזרנו להיות בסדר. סלחתי. החלטנו להמשיך ולשפר את עצמינו. הלכנו לסדנא לזוגיות. שכבנו, יצאנו לבלות. הכל היה קצת מאולץ אבל בכל זאת נלחמנו.
"לפני כמה ימים אני מקבלת הודעה: 'בעלך עדיין איתי', ומצורפת תמונה טרייה מאד של שניהם מחובקים בים.
"מאז אני הלומה. מרגישה מטומטמת. חלשה. מאז שזה יצא לאור בעלי לא עושה לי חשבון. יוצא כל ערב, יש גם לילות שלא חוזר הביתה.
"אני רוצה להתגרש, החלטתי. זהו. הודעתי לו. הוא מאיים עלי שלא אראה שקל. הוא יעשה תחבולות והסתרות ואני אישאר רק עם תחתונים וגופיה.
"אנחנו אנשים אמידים. יש לנו הרבה רכוש וכסף. הוא לא רוצה להתגרש כי הוא חרד רק לכסף. אני ממש לא מעניינת אותו.
"אני חוששת שהוא ילחם בי. הוא חזק".
תם עידן האישה המוכה
גילה
אין סיבה בעולם שתמשיכי לחיות בסבל. בתחושת לא קיימת ובמעגל האלימות.
החלטת? עכשיו ליישום.
לפני הכל ודבר ראשון את חייבת יעוץ משפטי. דבר אחד ברור – בעלך מנסה להחליש אותך ולהוריד אותך מרעיון הגירושים. הוא דואג לכסף. לא בא לו לחלוק. הוא חי בסרט מעוות שהכסף שייך לו. הוא ימשיך במעשיו ואת תטפלי בבית ותשתקי. זה מה שהוא היה רוצה. סטטוס קוו.
אלה איומי סרק כי יש חוק והחוק אומר שכל מה שנצבר מאז החתונה מתחלק בחצי במקרה של פרידה. מגיע לך חצי מהכל. אין קשר לבגידה או מריבה. קחי את זה מכאן ומיד תפני לעורך דין העוסק בדיני אישות/משפחה/גירושים. תתייעצי ודעי מה הם זכויותיך.
בהיבט הריגשי אין ספק שאת חיה בסבל. את שקופה ואינה נראית. טוב שהגעת למסקנה שדי לך והנה בא השינוי ואת יוצאת לדרך חדשה. סביר להניח שכסף זה לא הסיפור שלך.
לך יש את השיעור שלך. את האחריות שלך בזוגיות. בעלך ניצל את תמימותך וחוסר ניסיונך. הוא השתמש בידיעה שאת כנראה לא תזוזי לשום מקום – תחושות שאת בעצמך העברת לו כל השנים. הסכמת להכל, נשארת. אפילו סלחת על בגידה וחזרת לזרועותיו בלי דרמות. האמנת והמשכת להאמין בו. תמיד היית המפוחדת והתלותית ולאישה הזו הוא התרגל. נתת לו לעשות בך כרצונו. מעכשיו לא עוד!
אל תיזמי כלום ואל תצפי לחמלה או חיבוק. שחררי ממך את בקשת הנדבות.
הוא שכנע אותך בדרכו שכל הכסף שייך לו ואת תלויה בחסדיו ובנדיבותו. הוא כביכול עושה לך טובה שנותן לך. השתכנעת. נבהלת
הוא שכנע אותך בדרכו שכל הכסף שייך לו ואת תלויה בחסדיו ובנדיבותו. הוא כביכול עושה לך טובה שנותן לך. השתכנעת. נבהלת. הוא הצליח להחליש אותך ולהחזיק אותך "בשבי" וזו גם הייתה מטרתו אולי אפילו הלא מודעת. את נרדמת בשמירה.
בעלך שתלטן ואת ניתנת לשליטה – זה הקשר ביניכם. זה הדואט שלכם. את חלק מהעסקה ולכן אין על מה לכעוס ואין צורך בנקמות. תתקדמי ותתפתחי בלעדיו. תחשבי על עצמך כאינדיבידואל ולא כאשתו של.
תם עידן האישה המוכה. ומעתה את חזקה ועצמאית. זו המנטרה.
אם את באמת שלמה ובשלה עם ההחלטה להיפרד תתחילי את התהליך שלך עכשיו בעודך חיה אתו באותו הבית. בשקט בשקט תעשי לביתך. בלי כעס ורצון לנקמה. הכל יעשה בשקט ובצמוד לאינטרסים שלך בלבד.
דמייני בנפשך שאת כבר גרושה ולא חייבת לאף אחד דין וחשבון. חופשיה מתלות וסבל. טפלי בעצמך, טפחי את עצמך, תרשמי לקבוצות הליכה/ריצה/יוגה וכו. מצאי חברים/ות חדשים/ות. צאי לטיולים. שני אווירה.
אל תחפשי אותו, אל תצלצלי אליו, אל תשאלי אותו שאלות קיטבק. המשיכי לתפקד בבית כמו תמיד רק ממקום אישי, נפשי אחר, חזק יותר, נינוח. לא כחלושה וכנועה אלא כאישה חופשיה ועשירה שיכולה מהרגע הזה לעוף על החיים.
תקופה מאתגרת לפניך. אל תעברי אותה לבד. ואל תשכחי שיש חיים אחרי ואפילו טובים יותר.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת