"אני טליה,
"מגיל 19 אני עם גיא. חמש שנים מתוכם גרים ביחד. היינו צעירים מאוד כשהכרנו. שנינו בלי הרבה ניסיון, חסרי ביטחון וביישנים ועל הרקע הזה התחברנו. לשנינו היה נוח להיות בזוגיות מגוננת. שמרנו אחד על השנייה. דאגנו אחד לשנייה. לשנינו אין משפחה לסמוך עליה ונאחזנו אחד בשנייה. אני לא יודעת לומר כמה זה היה על בסיס אהבה גדולה או אולי תלות גדולה אבל היינו דבק. מעולם לא נפרדנו וככה כבר תשע שנים.
"אני מגיעה היום לטיפול כי הוא הבהיר לי לאחרונה שהוא לא בעניין נישואין והוא לא רוצה מחויבויות. אוהב את החופש שלו. שלא אבנה עליו. הוא לא רוצה להשלות אותי, אני בת 28, אני רוצה להקים משפחה.
"במהלך כל השנים הוא אומר לי שהוא אוהב אותי אבל לא חושב על חתונה, את האמירות הללו הוא כבר אמר מספר פעמים. זה הטריד אותי אבל לא עשיתי עניין. עברתי הלאה.. פחדתי לפוצץ. הנושא קפץ לאחרונה כי הוא טוען שהוא לא מאושר, שהוא לא מסופק ,שהוא לא חווה מספיק ריגושים והוא לא רוצה להינעל עלי ולחיות חיים שלמים עם אישה אחת.
"מה שעוד מטריד זה שהוא לאחרונה הוא מתגנדר הרבה מעבר לרגיל. קונה בגדים חדשים, ירד במשקל, עושה הרבה כושר. גולת הכותרת - לא רוצה הרבה סקס בבית. פעם היינו מיניים מאוד ועכשיו הוא מתחמק ואני לוחצת. שוכבים פעם ב... וגם זה כי אני דוחפת לזה. אני חושדת שיש לו רומן או רומנים בחוץ.
"אני מאד עצובה ומרגישה שבזבזתי ועדיין אני מבזבזת זמן יקר על קשר עקר".
עתידך בידייך
טליה,
החבר שלך אומר (אפילו לא רומז) לך כבר שנים שטוב לו איתך אבל הוא לא בכיוון שאת רוצה. שמעת אותו, הבנת כל מילה ולא אמרת כלום ויותר נכון לא עשית כלום. התעלמת, המשכת ועברת לסדר היום. פחדת להעלות את הנושא כי הוא נפיץ ויכול להוביל למקומות שאת לא מוכנה להתמודד איתם. פרידה, למשל. זו שיחה ללא מוצא שיכולה להוביל לפיצוץ ממנו תמיד רצית להימנע. לא רצית להתמודד עם התרחיש המתבקש. הגעת לצומת. את בת 28, המונה דופק ואת (בצדק) רוצה לדעת עכשיו, יחסינו לאן?
כן, אחרי תשע שנים זה בהחלט מספיק זמן שאם אין יציבות וביטחון ותוכניות לעתיד זה לא מבשר טובות ואלי זה נכון לך לעזוב למרות הקושי.
יחסיכם הולכים כנראה לפרידה מיידית וטוב שזה יבוא מהצד שלך. החבר שלך לא מתאר לעצמו שאת תעזבי. הוא לא מכיר אותך כאחת שתיפרד. הוא מכיר את הפחדים שלך והוא מבין שאם תיפרדו זה יבוא רק ממנו כי את לא תאזרי אומץ לעולם. הוא מרגיש שהשליטה אצלו. את מובנת מאליה ובשבילך הוא לא צריך להתאמץ. הוא מרשה לעצמו לעלות על המוקש הזה מבלי להניד עפעף. כך הוא תופס אותך, כך נתת לו להבין שאת חלשה וסופגת והעיקר שלא לזוז מהסטטוס הקיים. אז הדרך היחידה זה לפעול הפוך ממה שהיה עד היום.
הוא מרגיש שהשליטה אצלו. את מובנת מאליה ובשבילך הוא לא צריך להתאמץ. הוא מרשה לעצמו לעלות על המוקש הזה מבלי להניד עפעף
תחכה לו הפתעה וזו תהיה תפנית מכרעת לגבי עתיד הקשר שלכם.
שנים לא היית בשלה לפרידה ולכן ספגת. גם היום את עצובה ומבוהלת אבל מבינה שיש תהליך לפניך ואת יודעת שהדרך לא קלה אך הכרחית.
עתידך בידייך ואת הבוסית של חייך. תעשי מעשה. זה קשה ומעצים גם יחד.
לעזוב את הבית מיד.
וזו השיחה המקדימה: יקירי, אני תשע שנים איתך ואני מתקרבת לגיל 30. אני רוצה להיות אמא צעירה ולא למצוא את עצמי בגיל 35 עדיין כאן ממתינה לך. אני רוצה למסד את הקשר. אני מבינה שאתה עוד רחוק מזה ולכן החלטתי לא להמשיך את היחסים בינינו. אני הולכת למצוא אהבה חדשה עם מי שרציני ורוצה משפחה ואהבה. אתה לא אשם שחיכיתי והייתי כאן כל השנים. זו אחריות שלי ואני בחרתי בזה בהכרה מלאה. אבל לא עוד.
לוקחת את כל חפציך ויוצאת מהדירה.
עכשיו זה יהיה המאני טיים. בכל מקרה ניצחת. אם הוא יוותר וירפה ממך זה אומר שהוא חיכה שתעשי את המעשה הזה. יהיה לו קצת קשה אבל זה מה שבעצם הוא רצה. אז טוב שהלכת.
יכול להיות שהוא יהיה בהלם שיש לך הכוח ללכת וזה יעורר אותו ויגביר את הערכתו אליך. ויכול להיות שבלעדיך הוא יבין כמה קשה וכבד האובדן ויעשה הכל להחזיר אותך אליו והפעם זה לחופה. אז טוב שהלכת.
אולי בכלל תהני גם את מהחופש שאת בכלל לא מכירה וגם בתרחיש הזה טוב שהלכת.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת