"אנסה לקצר כי הסיפור שלי מורכב", כך פנה אלי יוסי ותיאר את מצבו.
"אני בן 45 נשוי 16 שנה לנעמי + 4 ילדים. אני לא יכול לומר שחיי הנישואים שלי טובים מאד. אין ביננו קרבה וחברות. אנחנו מנהלים בית, כך הייתי מגדיר את זה. אנחנו גרים בבית מפואר וחיים חיי נוחות כלכלית בעיקר בזכות המשפחה של אשתי. אני עובד ומרוויח לא רע אבל הכסף הגדול בא מההורים שלה.
"אני לא אדם רוחני ואף פעם לא חשבתי האם טוב לי, האם אני מאושר. פשוט חייתי מיום ליום. רצה הגורל והתאהבתי באישה אחרת. מישהי שאני מכיר כבר הרבה זמן ופתאום נדלק לנו ניצוץ. שנתיים חייתי חיים כפולים ואף אחד לא ידע. זה חיים מאד קשים. המון תמרונים ושקרים, לחץ בלתי פוסק, והקושי לרצות שתי נשים בכל המובנים. התעייפתי. ומצד אהובתי התחיל לחץ שאעזוב את הבית ואבוא אליה. זה קסם לי והתחלתי להריץ את העניין בראש.
"החלטתי לפוצץ הכול ולחיות על פי צו ליבי. באומץ חד פעמי אמרתי לאשתי שאני עוזב. ומאז אני בסרט אימה. כל המשפחה עליהום עלי שלא אעז ללכת. חברים יושבים עלי ומשכנעים אותי שזו טעות. כבר עזבתי את הבית והייתי חודש עם אהובתי והלחץ מהבית שבר אותי וחזרתי. כבר עזבתי כמה פעמים ונשברתי. כולם בכו לי והתחננו שאחזור. גם המשפחה של אשתי התחננו וניסו לפתות אותי עם כסף. רק שלא אלך. את אהובתי כבר טמטמתי. היא כועסת עלי ובצדק. אני לא מסוגל לקבל החלטה ולעמוד בה. אני רוצה לחיות עם אהבה אבל מאד קשה לי לעזוב את המשפחה.
"אז עכשיו אני בבית. הגעגועים אוכלים אותי. אני מפחד שאהובתי תמצא מישהו אחר. אולי היא לא מחכה לי וכבר שוכבת עם גבר אחר. אני משתגע, לא רגוע, סובל.
"לא יודע מה לעשות. מת שמישהו ילחש לי מה נכון לעשות".
המחיר שצריך לשלם
יוסי יקירי,
שאלה ראשונה והכי חשובה: האם אתה מרגיש שהקשר עם אשתך מת ולא ניתן להחיות אותו?
אף אחד לא ילחש לך מה נכון ומה רצוי. החיים שלך בידך ובאחריותך בלבד. אני עוזרת לך לתרגם ולהבין לעומק את האפשרויות העומדות בפניך ואת המחיר שתשלם בכל אחת מההחלטות. אתה זה שתצטרך בשלב מסוים להבשיל לקבל החלטה ולעמוד בה. הרי לא תוכל להמשיך לזגזג לנצח.
אני בטוחה שרבים מקוראי הטור הזה מזדהים עם הדילמה שלך. הקרב בין השמירה על המשפחתיות וחיי הנוחות כביכול לבין פרפרים בבטן, תשוקות, רומנטיקה והתרגשות.
כל החלטה שתיקח כרוכה במחיר לא קל ולכן אתה מתמהמה, עוזב וחוזר עוזב וחוזר. רוצה גם וגם.
השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך כל יום ויום היא האם אתה רוצה/מסוגל לחיות עם אשתך עוד 40 שנה? האם אתה מסכים להסתפק בזה? אם התשובה היא לא, אז חבל על כל יום שאתה שם. זו רק דחיית הקץ.
אבל אם התשובה היא חיובית יותר, אז המחיר הוא ויתור על הריגוש שבלא נודע, ויתור על הפנטזיה, על המיניות הלוהטת ויתור על החופש ועל הסיכונים והסיכויים.
מה שעוצר אותך מללכת הם הפחדים השכיחים: לעמוד מול הלחץ של אשתך של המשפחה, לאכזב את הילדים, לצאת האיש הרע והלא מוסרי, החרדה מחרטה, מלהיות לבד, להזדקן לבד, וגם מלהיכשל בקשר הבא ולהישאר בלי כלום. גם לוותר על הכסף זה שיקול
מהצד השני אתה מקבל חיי משפחה, שגרה וביטחון כלכלי ואישי שזה לא מעט.
מה שעוצר אותך מללכת זה כמובן הפחדים השכיחים. לעמוד מול הלחץ של אשתך של המשפחה, לאכזב את הילדים, לצאת האיש הרע והלא מוסרי, החרדה מחרטה, מלהיות לבד, להזדקן לבד, וגם מלהיכשל בקשר הבא ולהישאר בלי כלום. גם לוותר על הכסף זה שיקול.
לא לכל אחד יש את החוסן, היכולת, והביטחון העצמי לקום ולפרק בית. לא כל אחד בנוי להיות גרוש ולבנות פרק ב'. יש כאלה שנכפה עליהם אבל ליזום צעד כזה זה באמת החלטה הרת גורל שעל מנת לבצע אותה צריך להיות ממש שלמים עם המהלך. וזה לא רק כי האהובה ממתינה זה בעיקר כי נגמר בבית. וזאת הסוגיה המרכזית.
אתה בתהליך שבסופו ייפול דבר. אתה מוזמן למספר מפגשים לעשות קצת סדר בראש.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com