"אני דורי ואני בן 50.
"כשהכרתי את אנה הייתי במצב כלכלי קשה מאוד ושבור לב מאהבה שנגמרה עם אישה אחרת. אנה רצתה אותי למרות זאת. הייתה מוכנה להכול ואימצה אותי אליה. עם הזמן גם אני למדתי לאהוב אותה ולהוקיר לה תודה על כל התקופה שהייתי בדאון והיא הייתה שם בשבילי.
"לשנינו יש ילדים מעל גיל 20. זה היה החיבור בינינו: אני שבור והיא אוהבת ומוכנה להכיל.
"עברתי לגור בדירתה. אפילו 100 שקלים אין לי. היא הצילה אותי, כמעט הומלס. האמת שהסתבכתי כלכלית והייתי שקוע בחובות. לזכותה ייאמר שהיא לא שפטה אותי, ההיפך, דחפה אותי קדימה.
"זמן רב גרתי בדירתה כשכל החשבונות עליה, גם רוב הקניות. רק הבילויים היו על חשבוני. נכון שלא תרמתי הרבה בעניין הבית. גם לא פינקתי ולא קניתי מתנות ולא טסנו לחו"ל. אין לי כסף לרמת חיים כזאת.
"היו לנו שנים טובות ביחד עד לפני כמה חודשים. הכול התהפך עלי. אנה חשבה שיעבור זמן, אעבוד, אתאמץ ואתאושש ויהיה לנו חיים קצת יותר ברווחה. אני כבר איש והיא שואפת ליותר. היא רוצה גבר אמיד שיוכל לפנק והיא רוצה נסיעות לחו"ל, היא רוצה לעשות חיים וזה עולה הרבה. היא חולמת על מישהו שיישא אותה על כפיים. היא חולמת על מה שלא קיים איתי.
"הבטחתי לה שהמצוקה היא זמנית ובקרוב אקבל כסף ויהיה טוב. רציתי לדחות את הקץ. אבל הכסף מעולם לא הגיע והכל התפוצץ.
"היא הפסיקה לאהוב אותי, הפכתי לעול. לפרזיט יושב לה על העורק, נטל. היא התחילה לרמוז לי שהיא פחות אוהבת, פחות כיף לה איתי, שהיא מצפה לחיים יותר טובים וזה לא קורה. שכחה את כל הטוב שהיה. התחילה לצאת בערבים עם חברות, לא איתי, הפסיקה לשכב איתי, התרחקה, לא שיתפה אותי בדבר ואני לא הרפיתי.
"רציתי אותה עוד יותר, עשיתי הכל רק לא להיפרד, הייתי מוכן להשפיל את עצמי עד עפר. והמצב רק החמיר. הרגשתי לא רצוי. אפס. היא עשתה הכל כדי שאבין שנגמר ואני סירבתי לראות את זה. המשכתי להילחם.
"לפני שבוע עזבתי את הבית. אני מאוד כועס על אנה. היא פגעה בי, לקחה לי שנים טובות. בזבזה לי את הזמן. כל מה שחשוב לה זה כסף ובגלל שאין לי היא זורקת אותי. עכשיו אני שבור".
די להתקרבנות
דורי,
אנה הייתה סבלנית הרבה יותר מדי זמן והאמינה להבטחות סרק שלך. היא רצתה שמשהו ישתנה ותתקדם, תצא מהחובות ויהיה קצת נחת, קצת ירד ממנה עול כספי. אכזבת אותה פעם אחר פעם, ורק כשהיא הבינה שזה כנראה לא יקרה לעולם ותמיד תהיה על חשבונה, היא ויתרה על היחסים. התעייפה מהקשר. הרגישה מנוצלת, פחות אוהבת ופחות נמשכת, פחות רוצה.
היו לך את כל הסימנים בעולם להבין את התמונה ולא רצית לראות. עצמת עיניים וחשבת שזה יחלוף מעצמו. היא כבר הייתה חסרת סבלנות אליך וזלזלה בך ואתה החלקת וספגת, הרגשת לא רצוי ונשארת כי פיתחת תלות כלכלית בה ופחדת ללכת. התעלמת מהמציאות והמשכת להעיק רק כי הרגשת שאין לך לאן ללכת, שהיא המושיעה ובלעדיה אתה אבוד.
לחצת. נפלת עליה, לא היית כן ופתוח והפצת שקרים כדי להרוויח זמן. גם מהרמזים העבים התעלמת.
אתה עכשיו מתקרבן. כאילו היא אשמה בהכול ואתה מלאך. שתו לך ואכלו לך. "היא בזבזה לך את הזמן"? בחרת להישאר, היא לא יכולה לבזבז לך זמן. רק אתה יכול.
"לקחה לי שנים טובות" – לא לקחה, נתת בהכרה מלאה.
"היא חסרת לב? רעה?" – היא מה שהיא ואתה זה שבחר בה.
"כל מה שהיא רוצה זה כסף" – אם היא הייתה כזאת שרוצה רק כסף, אתה היית אחרון בתור.
אתה מאשים אותה ומנקה את עצמך. ככה תישאר תקוע במקום לא טוב.
אם היא הייתה כזאת שרוצה רק כסף, אתה היית אחרון בתור. אתה מאשים אותה ומנקה את עצמך
יקירי, הקורבן תמיד כועס על כל העולם. ההיפך ממנו זה מי שלוקח אחריות, שעסוק בתיקון, בלקח, בלמידה לעתיד. זה מקום גבוה יותר.
אין לך על מי לכעוס חוץ מעל עצמך. כלום לא מתוך רוע. זה מה שהיא מרגישה, שנגמר לה, ועם תחושות ורגשות אין מה להתווכח. היא הפסיקה לרצות אותך ולאהוב אותך. זה לא כיף, אף אחד מאיתנו לא אוהב שלא אוהבים אותו, אבל זה קורה גם במערכות יחסים שהיו פעם נפלאות ונשחקו. החיים דינמיים ומה שמתאים לגיל 22 לא בהכרח יתאים לגיל 52.
אני מאוד מבינה את הכאב שלך, אך אם תתרכז בכעס על אנה ובחיפוש היכן היא אשמה, אתה לא תתקדם לשום מקום, רק תדרדר אחורה לרחמים עצמיים ודכדוך. השיעור שלך ממש מול עיניך. קח אותו בשתי ידיים.
הדבר הראשון הוא להסתכל על מקומך בסיפור ולא עליה. להודות בפני עצמך גם על פשלות והתנהגויות לא הוגנות. תשחזר את המצב האמיתי ותבין שהכל בעצם תלוי בך. אתה הפכת לחלש, לתלותי, לזה שמוכן להיות במקום דחוי. הפכת להיות פחות אטרקטיבי, נידי ודביק, חסר מודעות בסיסית. נעול בגלל מצוקות שלך ולא בשם האהבה והנתינה. היית זקוק לה, לקורת הגג שנתנה, לפינוקים ולתנאים הטובים.
זה לא קל להביט לאמת בעיניים, להודות בכישלונות, כי זה מוציא אותך פחות טוב, פחות גבר, מנוגד לתדמית שבנית. אבל זה בדיוק הטיפול, פה בדיוק יבוא השינוי.
אפס רחמים עצמיים. אפס האשמות וכעסים מיותרים ושגויים.
תדע איפה אתה על המפה ומה לתקן להבא. זו הדרך. היא לא קלה, לפעמים מכאיבה, אבל מקדמת ומאוד מחזקת.
בוא תצעד את הצעד הראשון שלך בחייך החדשים.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת