"אני שמנה ומוזנחת והוא מסתובב בחוץ עם כוסיות"

לנועה לקח הרבה שנים למצוא בעל. היא אמנם מאד נאה אבל את כל מערכות היחסים היא טרפדה.

לפני שנה זה קרה. היא כל כך רצתה כבר להתחתן, לתת להורים קצת נחת, "להסתדר בחיים". היא הצליחה באופן זמני להתגבר על הפחדים שלה מאינטימיות , ממחויבות, ובעיקר מהפחד האובססיבי שלה מבגידות. מכיוון שהיא סובלת מחרדת נטישה פתולוגית נאמנות אצלה זה קריטי. עוד לפני שהיא יוצאת עם גבר היא כבר מדמיינת איך הוא בוגד בה. הפחד שלה לאבד בן זוג  או לכאוב כאבי פרידה משתק אותה לגמרי. אבל אז הגיע צחי והצליח לגנוב את ליבה.

היום היא כבר בת 35 נשואה לצחי ויש להם תינוקת קטנה. צחי עובד שעות ארוכות מחוץ לבית והיא עם התינוקת החדשה שלהם בבית. המצב החדש הביא אותה לרגעי תסכול רבים. היא מוצאת את עצמה מעסיקה את המוח במחשבות שליליות על בגידות ופרידות.

"אני משתגעת בבית”, היא מספרת. ”צחי כל היום מבלה עם בחורות צעירות וחתיכות ואני תקועה בבית עם עודף משקל אחר לידה וטרנינג מרופט.  אני מתחקרת אותו כל ערב, אני מסמסת לו מאות אסמסים ביום והוא מחויב לענות מיד, שהוא חוזר בערב הוא בחקירה צולבת וכמובן שחיטוט בנייד שלו זה עניין שבשגרה".

"אני לא מאמינה לאף גבר. כולם רוצים לזיין. כולם בוגדים ואגואיסטים”, היא פוסקת. “כולן יותר יפות ממני ויותר רזות ממני ואין לי ספק שהוא מתגרה. אני יודעת שאני בבעיה אבל אני לא יודעת איך לצאת ממנה. זה מלווה אותי שנים, זה לא חדש. כבר הרסתי כמה מערכות יחסים בעבר בדיוק בגלל זה. פיתחתי אובססיה והם ברחו ממני. ואני דואגת מאד לעתיד הנישואים שלי. אני בדרך "לדפוק" גם את זה”.

"האם את רואה שהוא מרייר על נשים? "

אני לא ארגיע אותך ואומר לך שאת הוזה ובגידות לא קיימות בעולם. הן היו ויהיו קיימות לנצח. אין זה אומר שנחייה כל יום את החרדה מכך.

השאלה הראשונה שלי היא האם יש לך רמז מבעלך שהוא אכן בוגד? האם את רואה שהוא מרייר על נשים? האם הוא נתפס בשקר כל שהוא שיש לך בסיס לחשדות?

מה זוגות חרדים עושים בחדר לפי שעה?

במקרה שלה, נועה מכחישה ואומרת אומרת בפה מלא שאין לה ממנו שום סימן של משהו שקורה לו מחוץ לבית. צחי הוא בעל טוב, מגיע מהעבודה ישר הביתה, קונה מצרכים, אוהב את התינוקת ואותה,הסקס ממש טוב ואין לה סיבה לחשוד. זה רק התפיסה על זה שכולם בוגדים. וצחי לא צדיק.

מה שקורה לנועה הוא שהקנאה מעבירה אותה על דעתה למרות שזה לא לגמרי בשליטתה. הפחדים שלה וחוסר הביטחון מובילים אותה בדיוק למקום ממנו היא כל כך חוששת. אין לי ספק שהיא זקוקה להתערבות פסיכיאטרית שתעזור לה להתאזן . במקרה הזה רק לשוחח עם איש מקצוע זה לא מספיק, כי את ההיגיון היא מבינה אבל לא מסוגלת ליישם.

זה נכון שבגידות קיימות משחר הבריאה ויהיו קיימות עד סוף כל הדורות. אבל אי אפשר לחיות עם מחשבה אובססיבית שהתרחיש הרע מכל ידפוק לך כל רגע בדלת. גם מהמוות לא תוכלי להיתחמק, לא את ולא אף אחד אחר, כי מי שנולד גם ימות וזאת עובדה קיימת בעולם החי והיא חזקה מהכל - אז מה? כל יום נחיה במחשבה שתכף נמות? נקלקל את הימים היפים שלנו רק בגלל שיום יבוא ויקרה משהו רע? החיים בחרדה הם חיים מבוזבזים ובימינו יש לכך טיפול מאד יעיל.

אני מבינה שאת חיה בסבל ומכניסה את הסבל לתוך הבית. אין לי ספק שבעלך (וגם הילדה) סובלים מזה מאד. אמנם קצת לקנא זה נחמד ופיקנטי אבל טירוף קנאה זו סכנת נפשות ומחרב כל חלקה טובה. ההבנה שלך שאת הורסת את חיי הנישואים לך גרמה לך להבין שאת מאוד רוצה את השינוי.

 את צריכה להיות בשלה לנהוג אחרת אפילו אם זה מכני - בדיוק כמו גמילה מסמים. את תגמלי מחיטוט בנייד, מחקירות כל יום, תלמדי לשחרר ולו במעט, צעד אחר צעד. זה הטיפול הקוגניטיבי והוא אינו פותר אותך מטיפול שורש שקשור לילדות, להורים,לדימוי העצמי שלך ולתפיסת עולמך המעוותת – למשל תפיסה שגויה - שבעלך יבגוד בך רק כי את שני קילו יותר מהרגיל או כי הוא ראה אישה יפה ולא השתלט על עצמו.

תפתרי גם מהסלוגן "כל הגברים בוגדים". זה משפט שמכניס אותך ללחץ וצר לי לומר לך גם נשים נמצאות בסצינת הבגידות. זה לא מיועד לגברים בלבד. כדאי שתשנני היטב - הסיבה לבגידה אינה קשורה בעודפי המשקל של בן הזוג או צבע השיער שלו. הסיבות למעשה בגידה הן שונות ומגוונות והן לרוב הסיבה קשורה לבוגד עצמו ומהוויו.

תתמקדי בעצמך, תחיי את חייך שלך, תמצאי לך עיסוק מעניין ורצוי לך מאד לחזור לעבודה ומהר. עיסוק הוא ריפוי הנפש וגם על הדרך מכניס פרנסה ומעלה את ערך העצמי. את פנויה מידי ועסוקה כל היום ברחמים עצמיים. 

כל כולך במאמצים למנוע בגידה או לתפוס אותה בזמן אמת וזה בזבוז אנרגיה לשווא כי מי שרוצה לבגוד יבגוד והיום אני יודעת לומר לך שבגידה אינה קשורה קשר ישיר למצב היחסים בבית.זה שאני נשוי לא אומר שאנחנו רקמה אנושית אחת. אנשים הם אינדיוידואליסטים לפני שהם נשואים לאדם זה או אחר. אדם הוא קודם כל לעצמו גם אם הוא נשוי. ולכן את נלחמת באויר, מלחמה מיותרת שתביא אותך לחורבן הבית.

יש לך עוד הרבה מה לעשות בנדון וברור שתקלה כזאת לא יכולה לבוא על פתרונה בטור של 700 מילים. את תמשיכי בטיפול ובעיקר ביישומו. בהתחלה זה יהיה מכני מתוך הבנה בראש ואחר כך זה יהיה לך לטבע בכל הרקמות בגוף.