אחרי 15 שנות עבודתי כמטפלת ובפגישותיי עם אלפי אנשים עם דילמות שונות על זוגיות, על רווקות, קריירה, הורות ומשפחתיות, בואו נדבר על מקור כל הבעיות שלכם: קורבנות ואי לקיחת אחריות.
אל תיקחו את זה קשה, אתם לא לבד - כולנו חוטאים בקורבנות. בכל מצב מאיים, הצורך האינסטינקטיבי והמידי הוא לחפש אשמים אחרים על מנת להתחמק מעונש או נזיפה. זה מתקשר גם לצורך לצאת טוב מכל סיטואציה, לכעוס על כל העולם, לפחד מעימות, לחיות בתוך מניפולציות וקיטורים, לקחת ללב ולהיעלב מכל דבר ואמונה חזקה בתירוצים שלך לעצמך.
התחושה היא שרק אנחנו קיימים בעולם והכל סובב סבבינו. זה מנגנון הישרדות ילדותי ולא מפותח שדופק לנו את החיים. בגיל 4 זה נחמד אבל בגיל 40 זה תהום המוביל לדיכאון וחרדה. זה לופ שמכשיל אותנו וגורם לאנשים אחרים לא לחבב אותנו, לבדידות, זה עיסוק בלתי פוסק ברחמים עצמיים וצימאון לאהבה שלא מגיעה.
בכל ניווט בשטח כמו גם בניווט החיים עצמם השלב הראשון הוא לסמן ולהכיר את המיקום הנוכחי האמתי והמדויק שלך ומשם לצאת לדרך נוחה יותר ובטוחה. על מנת להגיע לתוצאה טובה בטיפול יש צורך קודם כל להבין את המקור לעומקו, ההבנה היא חלק הארי בהצלחת הטיפול.
מטרת הטיפול לשים מראה מול כל אלה, להפנים, להיות אמיצים לומר לעצמכם את האמת, להוריד את קוד ההתנהגות הזה ולהשאיר את מה שמתאים לילדות, בילדות. להיפטר מה "תיק" הזה ולזרוק אותו בדרך ולקחת אחריות בחיים ולהבין שבכל מה שקורה לכם בחיים יש לך חלק. זה מה שיחולל את השינוי בחיים שלכם
הקורבן הקלאסי המונע מאגו הוא טיפוס מוטרד, מרוכז בעצמו, יהיר, לא ממוקד, כועס, שיפוטי, חרד, נוטר טינה, "לא עושה טעויות" , וכחן, תמיד צודק, תקוע, מעוניין בתשומת לב כמו בור ללא תחתית, מתנגד, מתרץ, משקיע בתדמית, "גונב" אהבה ואנרגיות מאחרים, לא מתמודד ובעיקר עסוק באידאליזציה של המציאות.
לעומתו אדם שלוקח אחראיות על מעשיו מאופיין במודעות גבוהה לסביבה, הוא מקבל אנשים ואוהב אדם, אותנטי, פתוח, כנה, לא משקר, מוקיר, מחפש אמת ,סבלני, צנוע, רגוע וחי את המציאות בביטחון.
"לנצח תשאר בינוני מינוס"
בואו ניקח דוגמה: נניח שפוטרת מהעבודה. אם תמשיך להאמין ולומר שהבוס חרא והחברה בקשיים ולא תעצור לרגע ותיקח אחריות על כך שלא היית העיפרון הכי מחודד, שלא הגעת ליעדים, שלא עמדת בציפיות ממך וכו - זה אולי יצמצם לך את הכאב והעלבון ויסיט ממך את האשם לרגע אחד קטן אך בטווח הארוך תישאר תקוע ולא תלמד את השיעור מהמקרה. לנצח תמשיך להיות בינוני מינוס ואולי גם תפוטר ממקום העבודה הבא .
כך גם לגבי זוגיות. אם את/ה לא מאושר בבית ותמשיך להאמין שבן/ת הזוג זו הבעיה והוא/היא זה שצריך לשנות ואתה ממש בסדר אזי תישאר תקוע שם ותמשיך לחיות בסבל. אך אם תיקח את האחריות ותעשה אתה שינוי תראה שהכל סיבך משתנה והכל בידיים שלך.
אם תאמין שאתה לא מתגרש רק בגלל הילדים ותמשיך לחיות בהכחשה בלי לדעת שבעצם הפחד שלך הוא הבעיה אזי תישאר תקוע בתירוץ הרואי אך רחוק מהמציאות. ואבוי לילדים ש "בגללם" ההורים תקועים ביחד. זה תיק כבד מידי על ילד. תארו לכם ילד שאומר: "ההורים שלי סובלים ומפספסים את כל החיים בגללי". ואחר כך תגידו שאתם מפחדים שהילדים יפגעו מהפרידה? ומזה שהקרבתם את חייכם והפלתם את זה על הילד? נראה לכם שזה יעשה לו טוב? מה גם שזה לא נכון. זה תירוץ הרואי שרובינו חוטאים בו. ותירוץ כמו תירוץ עושה יותר נזק מתועלת.
רווקה בת 38 שמתה להתחתן אבל לא מצליחה למצוא את האחד שלה? הרי כל העולם אשם בכך שהיא לא מצאה: " הגברים של היום חראים" , "אין לי מזל" "גברים מפחדים ממני כי אני חזקה וחכמה" , ועוד תירוצים שונים ומשונים רק לא האחריות שלי. הכול סביבי בעייתי חוץ ממני. גם במקרה הזה המנגנון עובד. אני מייפה לי את המציאות וממשיכה הלאה בלי להבין את עומק העניין . ואז באים הרחמים העצמיים, הכעסים והמירמור והנה הלופ השלילי. לו רק היית עוצרת ולומדת איפה המקום שלך בכשל ומפנימה שיש לך קשר לריטואל ,הסיטואציה הבאה הייתה כבר נראית אחרת וכך גם התוצאה.
זכרו לתמיד: בכל סיטואציה , סכסוך, ויכוח, ריב, פרידה, שאתם מעורבים בו, יש לכם חלק. במקום לחפש מי לא בסדר ולדון אותו לתלייה ולפני שתחשבו על העוול שנגרם לכם וכמה אתם מסכנים, חשבו על המקום שלכם במקרה, על הצד שלכם בעניין, איפה אתם טעיתם? איפה יכולתם לנהוג אחרת, לשפר ולהשפיע בחיוב על המצב?
הוווו. אז יהפכו חייכם לבטוחים יותר, עוצמתיים, מלאים, ומתובלים בהרבה חיבה וחום.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת