"אני נויה, בת 34. חיה בבית עם בעל קשה מאד. שש שנים אני נשואה לו ויש לנו שני ילדים קטנים.
"גם לפני החתונה ראיתי והרגשתי שיש פה בעיית זעם, צעקות ואלימות מילולית אבל התעלמתי. רציתי חתונה וילדים. היום אני אוכלת את הדייסה הזאת + 2 .
"הוא משליט טרור. הוא מקפיד על כל דבר. רס"ר משמעת. מעיר המון הערות פוגעות ומשפילות מול הילדים וגם מהילדים הוא דורש הרבה מעבר למה שזאטוטים יכולים לבצע. הוא מעניש את הילדים וגם אותי. הוא הביג בוס הרשע, המחליט היחיד. הוא נכנס הביתה אחרי העבודה והאנרגיה משתנה ברגע מנעימות למתח ומורא. אני משתדלת להיות נחמדה וזה לא עוזר. זה רק מעצבן אותו.
"אני מגיעה אליך כי השבוע נחצו כל הגבולות. 1 .תפסתי אותו עם מישהי בחדר במלון. מתברר שזה רומן ארוך ולא משהו חד פעמי. 2. הילדה הגדולה שלי (בת 5) אמרה לי שהיא שונאת את אבא והיא רוצה שהוא לא יגור איתנו. 3 . הוא זרק לי כדרך אגב שנמאסתי עליו והוא רוצה גט.
"אני מפחדת להתגרש. אמא שלי תתאכזב ממני, ומי בכלל ירצה גרושה עם ילדים? אני לא יודעת מה זה לבד. אני רגילה אליו. אני קרועה בין מה שצריך לעשות למה שאני יכולה לעשות.
"כל מי ששומע את זה (חוץ מאמא שלי) אומר לי להתגרש ממנו. אני יודעת שזו התשובה הנכונה. זה מה שאני צריכה לעשות זה עומד לי על קצה הלשון. אבל אין לי אומץ. לאמא שלי יש השפעה עלי והיא אומרת לי לא להעז להתגרש. להסתדר עם מה שיש. זה בעלך וזה לנצח – זה משפט קבוע אצלה. תמיד שמעתי בבית שגרושה זה זונה. איך אמשיך מכאן? מה יהיה עם הילדים שלי שאני יודעת שהם גם סובלים ממנו.
"הצעתי לו שנלך לטיפול זוגי, שיבוא איתי אליך – הוא לא מוכן לשמוע על זה אפילו. אני חושבת שהוא רוצה להתגרש. הוא דוחק אותי לפינה ופשוט מחכה שזה יבוא ממני".
שימי את עצמך במקום הראשון
נויה,
הבעיה מתחילה אצלך בבית נעוריך. את גדלת בבית שמרן (שלא נאמר חשוך וסגור). לא מתאים לתקופה. כל חייך שמעת שמי שמתחתן זה לתמיד ולא משנה מה איכות הקשר. ככה אמא שלך חיה עם עצמה ואת עשית העתק הדבק במקום דליט.
הגיע הזמן להתקדם. את חיה בגיהינום, מוכה. הבחירה של מלכתחילה הייתה ממקום של חוסר הערכה עצמית ואף שראית שטוב לא יצא ממנו הלכת על כל הקופה. סביר להניח שהופעל עליך לחץ מהבית לרוץ לחופה ולא להיות רווקה זקנה ומסכנה רחמנא ליצלן. בחרת אותו בהשפעת ההורים – טעות גורלית. לא חשבת עליך רק רצית לרצות את אמא.
זהו – קחי אחרית והיום את כבר ילדה גדולה (לפחות לפי תעודת הזהות) וטוב יהיה אם תחליטי מה טוב לך ולילדייך ללא קשר לאמא. אתם הכי חשובים. שימי את עצמך במקום הראשון אחרת אין לך קיום. גם ילדייך צריכים אמא עם חוסן כזאת שתגן ולא תרעד מפחד. קשה להם לראות עלה נידף ברוח. את הביטחון שלהם ואם את חלושה האדמה רועדת מתחת לרגליהם והבעיות הרגשיות שלהם מתחילות עכשיו. יש להם אבא קשה עורף ואמא שקופה. מי יגן עליהם? מי יחוס עליהם? זאת ההרגשה שלהם כל חייהם.
הילדים הם העתיד והם העיקר. הם דם מדמך.
השינוי יקרה עכשיו כי אין יותר זמן לבזבז.
לפני המעשה מגיעה החלטה. להתגרש ויפה שעה אחת קודם.
אני כמובן מבינה את הפחדים. זה אנושי. אין אדם שלא מפחד משינוי, מהלא נודע, ממה יהיה, איך אסתדר, חוסר הוודאות. אבל המקום שלך כרגע כל כך רע שכל דבר אחר יהיה טוב ממנו.
אני מבינה את הפחדים. זה אנושי. אין אדם שלא מפחד משינוי, מהלא נודע, איך אסתדר, חוסר הוודאות. אבל המקום שלך כרגע כל כך רע שכל דבר אחר יהיה טוב ממנו
זה לא אומר שמחר את מפילה פצצה. את מתחילה לדמיין את חייך בלעדיו. מתכווננת לסיום הנישואים. פונה לייעוץ משפטי כדי לדעת את זכויותיך, בודקת בעדינות האם בעלך מקבל את הרמזים שלך על פרידה בשלווה או שמא חלילה הופך לאגרסיבי ואלים.
מתוך הסיפור שלך נדלקת לי נורה אדומה לגבי מסוגלותו לאלימות פיזית והתפרצויות זעם ולכן קחי משנה זהירות תתחזקי בתוך עצמך וטפטפי את הרעיון תוך שאת ערה לתגובתו ומעדכנת אותי ברמה יומית. יתכן שהוא ישמח וסוף סוף פתרת אותו מתפקיד האיש הרע, את זאת שיוזמת והוא מרוצה, אבל יתכן גם תסריט אחר. הוא פריק של שליטה הוא לא מצפה ממך לעוצמה הזאת וזה יכול להדליק לו את הפיוז.
אבל לפני כל זה החיים שלך בהמתנה להחלטות שלך. תעשי לעצמך (ולילדייך) טובה ותצאי מהקשר החולה.
הטיפול שלך רק מתחיל כאן. לצאת קורבנות לאחריות, מעבדות לחירות. מחושך לאור. לשפר את הדימוי העצמי שלך ולעשות בחירות ממקום של עוצמה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת