"אני אמנם רק בת 23 אבל אני מתמודדת עם דילמה של גדולים. חמש שנים אני בתוך מערכת יחסים. הוא בן 28 . גבר נהדר - גם חתיך, גם חכם, ערכי, בעל מזג נוח ועדין נפש. והכי חשוב: אוהב אותי מאד. הרבה יותר ממה שאני אוהבת אותו. בשנה האחרונה חל אצלי שינוי. אני לא מרגישה מאוהבת. אני לא נמשכת אליו ואני מסרבת לשכב אתו. בשנה האחרונה שכבנו פעמיים, אני ממש לא רוצה מגע ואפילו לא רוצה לרצות אותו. הוא מצידו סולח לי על הכל. הוא רוצה כבר להתקדם בקשר ולקבל ממני אישור שאני אתו בעתיד ואני אהיה אשתו. ומאז אני בלחץ. מוטרדת מאד.
"יש לי למה להשוות את התחושות. לגבר שהיה לי לפניו. מאד נמשכתי אליו. זה היה אמנם קשר קצר אבל הוא שבר לי את הלב. הייתי מאד צעירה והייתי משוגעת עליו הוא זה שלא רצה אותי. ומיד אחרי זה הכרתי את נדב. הנוכחי. ואל נדב אין לי את הפאשן הזה.
"באמת שכולם אוהבים אותו. הוא גבר לחתונה. מלח הארץ. יש בו כל מה שאישה צריכה. יחשבו שאני מטומטמת אם איפרד ממנו. אבל אני לא שם. ואני לא יודעת מה לעשות. מפחדת שאם אעזוב אותו זאת תהיה טעות חיי ואם אישאר אתו לא אדע עוד אהבה לעולם. אהבה שכולם כל כך מדברים עליה.
"ההורים שלי כבר הזהירו אותי לא לעשות מעשה פזיז. הם ממש אוהבים אותו ומאד יצטערו אם הוא לא יהיה בעלי. גם חברות לא מבינות מה עובר עלי. הן היו מתות לאחד כזה. ואני מזלזלת.
"מה עושים? אני תקועה".
יש ספק? אין ספק
אני מאד מבינה את המטוטלת שאת נמצאת בה. הפיתוי לחוות אהבה סוערת לצד ברירת המחדל שלך שזה הקשר היציב והבטוח. שניהם "אליה וקוץ בה". ברור שבמחשבה הגיונית נדב הוא סופר בן זוג אבל ברור שבמקום הריגשי מאד מפתה להיסחף לריגושים ותשוקות אלה עוצמות שקשה לסרב להם.
את מחפשת תשובה אחת נחרצת ואין כזאת. התשובה משתנה מאדם לאדם. וגם הגיל הוא פקטור. בגיל 23 יש עוד שנים לפניך ואת לא צריכה לקבל החלטות גורליות מחר בבוקר. לבחורה בת 35 ודאי הייתי עונה אחרת. לחובבי אהבות אקסטרים יש תשובה אחת ולחובבי שליטה ויציבות תשובה שונה. איפה את על הסקאלה? שם מחכה לך התשובה.
אז עם מי כדאי להתחתן? עם בחור/ה טוב ,עדין ומסור או עם בחור/ה שובב, לא אפשרי ומסתורי? עם זה שהכול ברור ומובן אתו או עם זה שאין לדעת מה ילד לו יום?
ויש גם באמצע.
אצלך השכל והלב במלחמה. לפי השכל את חייבת להישאר, לא הגיוני לעזוב, תהיי חשופה לביקורת צולבת, אבל הלב לא מחובר שם והוא זה שמכתיב את הטונים (בעיקר בגיל כל כך צעיר). את צעירה ואת מרגישה שאת לא בשלה לצעוד קדימה. את עוד בוסר ויש לך זכות מלאה לקחת את הזמן ואת הצ'אנס שאולי בן זוגך ישבר וילך מה שכנראה לא יקרה כל כך מהר.
ואם כבר הזכרנו אותו , אז גם לו יש אחריות לכך שאיבדת עניין בו. הוא מסכים להכול. הוא יותר מידי "נוח". כמו שאמרת הוא אוהב אותך הרבה יותר ממה שאת אותו והוא לא אומר על כך מילה. הוא מסכים להיות איתך תוך ויתור מלא על סקס, על חום, על חיבה, הוא מסכים להישאר איתך בעודו יודע שאת מתלבטת לגביו. הוא זמין מידי, מובן מאליו מידי. ובשורה התחתונה - לא מעריך את עצמו. אז האפקט עליך שגם את לא מעריכה אותו.
אם יש ספק אז אין ספק. הכול יפה וטוב על פניו אבל בתוכך את לא רוצה אותו וכרגע את נשארת רק בזכות "רשימת המכולת" שהוא מביא עימו והפחדים שלך מחרטה ומביקורת.
הרבה מאד זמן שאת מסרבת לשכב אתו וזה רק ילך וידרדר. זה לא ישתפר עם השנים. להיפך. את תפתחי אנטי, כעס ותסכול
יש סימן אחד מובהק על בעיה קשה בקשר שלכם. הרבה מאד זמן שאת מסרבת לשכב אתו וזה רק ילך וידרדר. זה לא יהפוך לטוב ולתשוקות עם השנים אלא ההיפך. את תפתחי אנטי, כעס ותסכול. את תכעסי עליו ועליך ותהיי אישה ממורמרת ועצובה.
את בתחילת דרכך. עוד לא חווית מספיק ויש לך תיאבון להתרגש. אך שימי לב שלא תתבלבלי יותר מידי. הריגוש מתעתע, הוא מדמה תחושת התאהבות אבל זה בעצם התמכרות.
גם אם תמצאי את אהבת חייך זכרי שאחרי כמה שנים ביחד הקשר נכנס לשגרה, ליציבות ולמחויבות משפחתית.
בשום מקרה אין ערבות להצלחה. צריך לחיות את החיים באומץ ובחוסן וללכת קדימה. כי ההיפך מקדימה זה אחורה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com