"שלוש שנים אנחנו יחד. בן זוגי צעיר ממני בשבע שנים. הכרנו במסיבה ושנינו חשבנו שזה הולך להיות סטוץ קטן וחולף אבל הגורל רצה אחרת והתאהבנו. הייתה ביננו כימיה לא נורמלית. אני בת 37 והוא בן 30. שנינו רווקים.
"בהתחלה הכל היה טוב. לא הייתי לחוצה, זרמתי על מה שיש. אך עם הזמן והמחויבות בקשר אני ביקשתי להתקדם. מה שסיפק אותי בחודשים הראשונים לא הספיק להמשך. אם אנחנו אוהבים אז למה לא להתחתן? אני רוצה ילדים ואני כבר מתקרבת לסוף תקופת הפוריות. הוא לא רוצה. נעים לו ככה.
"אנחנו לא גרים ביחד אבל ישנים ביחד אצלי בדירה. מידי פעם הוא רוצה להיות לבד והולך לישון בביתו. הוא יוצא המון עם חברים ולא חושף אותי אליהם. יש לו הרבה ידידות מהעבר שהוא מסרב להתנתק מהן. הוא מאד אוהב את הזמן שלו בלעדי ואני מתפוצצת מזה.
"אנחנו רבים המון והכל בצרחות וקללות. אני שבורה ממנו. הוא עושה מה שבא לו ולא מתחשב ברצונותיי. אני חושדת בו שיש לו עוד עניינים עם בחורות. הטלפון הנייד שלו תמיד אתו, גם בשירותים. הנייד תמיד נעול עם קוד. הוא לא מוכן שאגע בו. הטלפון הנייד קדוש. כל היום אני במחשבות איפה הוא ומה הוא עושה. אני לא סומכת עליו. תפסתי אותו כבר בכמה שקרים קטנים. הוא לא מספר לי הכל.
"היחסים ביננו גובים ממני מחיר יקר. אני עצבנית ועצובה ולא זזה. יש רק רגעים קטנים של אושר. בדרך כלל זה במיטה, בסקס ובשינה ביחד כפיות. איך שמגיע הבוקר הכל מתחרבש.
"כבר שנה אני מרגישה בפרשת דרכים. הזמן עובר ואני מתבגרת והוא לא בכיוון של משפחה. ואני מרגישה שקשה לי לעזוב. תקועה".
מכורים
יקירתי,
נתחיל בשורה התחתונה, בעובדות הקיימות – אתם לא מוותרים ועדיין יחד. מכורים.
למרות שהקשר בינכם לא בריא ויש הרבה מה לשפר ולתקן בו אתם מצביעים ברגליכם שיש לכם בכל זאת קשר חזק. עובדה. אתם לא נפרדים. יש משהו חזק שלמרות כל הקשיים מחזיק אתכם ביחד. בוודאי מעורבים בתקיעות גם הפחדים משינוי.
יש מערכות יחסים שגורמות סבל לנפש אבל הן נמשכות שנים. מקטרים, בוכים ובכל זאת נשארים. מה שמזין את הקשר וגורם לו להמשיך ליצור מוטיבציה וריגוש זה חוסר ההדדיות. אחד מבני הזוג אינו מושג והשני סובל מתסכול מתמשך, לא מסתפק במה שיש כרגע ומסרב להרפות.
אתם חושבים שריגוש זה רק צחוקים, כיף ואושר? ממש לא. ריגוש בנוי על מטוטלת. אין מנוחה, התעסקות אובססיבית ביחסים ללא הרף, רגעים נפלאים ורגעים נוראים, זה החומר המזוקק ביותר ליצירת ריגוש. בעת ריגוש המוח מזרים לדם אדרנלין, דופמין, אוקסיטוצין ועוד חומרי סמים נעימים וטבעיים לגמרי וממכרים מאד. אתם אלופים בזה. פתחתם "מפעל" ליצור סמים. המפעל הזה בשיא תפוקתו בשעת מריבה או חילוקי דעות.
אתם חושבים שריגוש זה רק צחוקים, כיף ואושר? ממש לא. ריגוש בנוי על מטוטלת. אין מנוחה, התעסקות אובססיבית ביחסים ללא הרף, רגעים נפלאים ורגעים נוראים. פתחתם מפעל לייצור סמים
ההחלטה היא אצלך. את זאת שצריכה לשאול עצמה את השאלות הקשות. האם את באמת רוצה משפחה וילדים. האם את באמת רוצה להתחתן/ להתמסד. האם את באמת בנויה לקשר מחייב ורגוע? כי אם התשובות הן "כן" אזי את לא במקום הנכון. יש בינכם פערים גדולים. בן זוגך לא נמצא במקום הזה. הוא מאותת על חוסר שלמות עם הקשר איתך. נעים לו איתך אבל לא במלוא מובן המילה. הוא עדיין רוצה מסיבות וחברים ולא מוותר על החופש שלו ועל חיי הרווקות.
לא תוכלי לשנות אותו. כפי שגם הוא לא יוכל לשנות אותך. את יכולה לשנות רק את הצד שלך והוא את שלו. בעקבות השינוי שלך משהו יזוז גם אצלו. השינוי שלך יכול להיות או לשחרר ולתת לקשר לזרום או ללכת לדרכך. להמשיך כמו עכשיו יביא תוצאה בדיוק כמו עד עכשיו. וזו בהחלט גם אופציה. אך תהיי מודעת לבחירה. הכל בידיים שלך. על מנת לקבל תוצאה אחרת יש לשנות גישה. לקחת צ'אנס , להבין גם את התרחישים שמהם את כל כך נזהרת. זה אומר להתחזק בתוכך ולצאת לדרך אחרת. כן, קל לי לומר, קשה ליישום אך אפשרי ולא נותרה לך ברירה. רוצה שינוי? תעשי אותו. רוצה להמשיך כמו היום – בלי קיטורים.
קחי בחשבון שהשינוי לא יבוא ממנו. נוח לו. הוא צעיר. כלום לא בוער לו. לך בוער, והזמן רץ לך. סדרי לך בראש מה ראשון במעלה. יחסים? ילד? פרידה?
תנמיכי ציפיות מבן זוגך , קחי אחריות על בחירתך. אין אשמים. ואת אדם חופשי להחליט. הכל פתוח.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com