נתחיל מן הקל אל הכבד.

לירון ועינת: שני ילדים שנדלקו

הם מזכירים לי את ימי התיכון. אהבה מבוישת. שניהם צעירים ותמימים אבל להוטים רצח ומנסים להסתיר עם עלה תאנה. זה כל כך תמים ויפה לסדרת נוער או לערוץ הילדים. הכל תקין, ביי דה בוק. אין מה לספר על זה. שני ילדים בני 16 שנדלקים אש. כמה מעניין זה כבר יכול להיות? נקווה להתפתחות בהמשך. 

לירון ועינת, חתונה ממבט ראשון (צילום: קשת 12, חתונה ממבט ראשון)
לירון ועינת|צילום: קשת 12, חתונה ממבט ראשון

שי והדס: מה היא באמת מחפשת

מתברר שזוגיות לא בהכרח בנויה על אהבה. כל אדם עם המניע שלו, כל אחד עם הצורך הבוער שלו וזה ממש לא יושב באותו המקום. איכשהו כולנו קוראים לזה אהבה כי זו מילה יפה אבל מדובר בצרכים ובמאוויים. הצרכים כל כך שונים מאחד לשני ולכן אנחנו שיפוטיים כל כך.  מה שלא מסתדר לנו בשבלונה הפרטית שלנו מבחינתנו לא ראוי.

ברור שאילולא ההתחייבות לפורמט הדס מזמן הייתה חותכת. היא נעולה, לא נמשכת אליו, לא רואה אותו ואפילו לא מנסה להתקרב. היא כבויה לידו ומשדרת לו בשקט הדוקר שלה חד משמעית "לא לגעת".

בשלב הזה עוד לא ידעתי למה בכל זאת היא נשארת ורק במפגש המשפחתי הבנתי למה הדס כל כך רוצה בן זוג ואפילו נרשמה לתוכנית. הדס מחפשת חום משפחתי. אנחנו לא יודעים מה היה קורה אם היה גבר שהיא כן נמשכת אליו. להדס לוקח הרבה זמן לפתוח, לצאת מהבונקר מול גבר ואף אחד עוד לא עמד במבחנים הקשים שלה. אבל בארוחה משפחתית היא פורחת. פעם ראשונה שראיתי ניצוץ בפניה היפות זה היה בתוך המישפוחה. עטפו אותה בחום, היא קיבלה שם חיבוק משפחתי ולא זוגי וזה מה שהיא רוצה. היא סיפרה שהיא גדלה רק עם אמא שלה, ונראה שחסרה לה חוויה משפחתית. שי הוא רק ניצב שולי המקשר אותה עם בית.

שי, לעומתה, צמא לקשר. הוא כבר רוצה בת זוג. גם הוא לא מחובר להדס, למה שהיא בפנים. הוא מרחף על פני השטח בלבד, והוא לא מבין אותה. רק מבליג ומבליג וסופג בשקט את הכתף הקרה. הוא מנותק. הוא רוצה בת זוג. ולא משנה מי זאת. הוא כבר רוצה טייטל "תפוס" להוכיח לעולם שהוא "בסדר" ולכן הוא בסכנת בחירות שגויות.  

היות והדס צריכה פושר שידחוף את "העגלה" ושי ממש לא שם זה יהיה נס אם יצא כאן משהו בעתיד.

הדס ושי (צילום: חתונה ממבט ראשון,  קשת 12  )
הדס ושי|צילום: חתונה ממבט ראשון, קשת 12

מעיין ועומרי: דורכים על היבלות

חיכיתי כבר לכתוב עליהם. טוב . היא יפיפייה. זה דבר ראשון. גם הוא נאה. על זה אפשר לעשות וי.

המפגש בין מעיין לעומרי דורך להם בדיוק על היבלות אחד של השנייה. האישיו המרכזי בחייה של מעיין זה הפחד מדחייה ונטישה. זה חוסר האמון בגברים מיומה הראשון באוויר העולם. היא צריכה את הביטחון מהגבר שלה. זה מעל הכל בשבילה. היא רוצה שיראה לה חמימות נון סטופ, שידבר את כוונותיו ולא ישאיר אותה לרגע בחוסר וודאות.

ומה עומרי נותן לה? בדיוק את ההיפך. מה שהיא צריכה ממנו. זה בדיוק מה שהוא לא מסוגל ורוצה לתת. הוא לא מסוגל להיות שם עד הסוף, הוא לא אוהב שתלויים בו ומצפים ממנו, נראה שקשה לו לדבר בכנות כי הוא לא מסוגל לאכזב ולהתמודד עם התגובה המאוכזבת של מי שמולו, הוא מפחד מעימותים ונמנע מהם, הוא אומר הרבה  ועושה מעט. כל אלה יושבים למעיין בדיוק על השריטה הכואבת.

אבל בכל זאת כן יש שם משהו. בל נשכח את התוכנית ו-42 הימים המחייבים ואולי זה גם מה שיציל אותם. כי בחיים הרגילים מעיין כבר לא הייתה חוזרת, ובתוכנית אין לי ספק שהעזיבה שלה את הבית היא זמנית מאד. לפחות הם באמת מנסים להתגבר על הפערים. ואל תשכחו -  היא יפה והוא רופא, לא כל כך מהר מוותרים על זה.

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון