"אחרי לידת הבן השני שלנו ענת אשתי נכנסה לדיכאון. אני גידלתי את הילדים במשך שנה שלמה לבד. תמכתי באשתי. נתתי הכל. והיא אכן התאוששה בעזרתי (ובעזרת טיפול מקצועי כמובן).
"היא התחילה לתפקד יותר טוב ויצאה לעבוד חצי יום. ברוך השם, אנחנו במצב כלכלי טוב, אבל לעבוד זה מחזק. תמיד עודדתי אותה לעסוק במשהו. היא מטפלת בילדים, ואפשר לומר שעכשיו היא ממש בסדר. מצד שני, הזוגיות מתה. היא מתה מזמן.
"ענת אף פעם לא הייתה עם שמחת חיים. תמיד האווירה הייתה עגומה. לא אהבה לצאת, לא התחברה לחברים. יבשה. היא ייבשה גם אותי. גם בסקס את כבר מבינה איך היא הייתה. סתם. מכנית. חסרת חשק באופן בולט.
"מצאתי אהבה מחוץ לבית. בחורה רווקה, צעירה ונאה. היא משכה אותי, מצאתי טעם לחיים בזכותה. התאהבתי בה. היינו זוג יונים. מרוגשים, מיניים, היא הייתה בשבילי קרן אור שכל כך חסרה לי.
"אבל ענת אולי כבויה אבל לא עיוורת. היא ראתה שאני שמח ומיד חשדה, חיפשה וגם מצאה. זה היה משבר רציני שבו הינו צריכים להחליט יחסינו לאן. בסוף החלטנו שאני עוזב את הבית.
"חצי שנה הייתי מחוץ לבית. חשבתי שאני אהיה עכשיו אדם חופשי ומאושר. ביליתי, טיילתי, הייתי פרפר. עם החברה שלי שכל כך אהבתי וחשבתי שהיא אהבת חיי בקושי התראיתי. רציתי להיות לבד. לחשוב, לנוח. מצאתי את עצמי בודד, מנודה, המשפחות כועסות, בלילות אני לבד. בחגים אני בלי הילדים. בסופו של יום ישן כל לילה לבד. אני לא רגיל לזה ולא אוהב את זה. מדכא.
"הייתי צריך לקבל החלטה על המשך הדרך. רווקות ושוק חופשי, ריגושים ומסיבות או משפחה, יציבות, אישה, ילדים, בית. הבנתי שאני חוזר. משפר. משנה גישה.
"חזרתי הביתה. היינו חודשיים בגן עדן. שנינו סבלנו בתקופת הפרידה והחזרה לזרועותיה הייתה נפלאה. צחקנו, שכבנו, היה נעים כמו בהתחלת הקשר אבל השגרה והמציאות מנצחת כל ריגוש וחזרנו לנקודת ההתחלה. פחות כיף. שוב פחות קשר, פחות חיוכים והכל פחות".
לך עם הבחירה שלך
חשוב לזכור שכל החלטה בחיים הפיכה, חוץ מילדים. אתה לא אסיר עולם בכלא ללא דלתות יציאה. הכל פתוח.
אבל אתה החלטת וחזרת הביתה – נסה הפעם להצליח.
היית לבד, טעמת את טעם הרווקות שוב, היית חופשי ומשוחרר מכל מחויבות זוגית וכל מה שרצית זה לחזור הביתה. הרצון הזה מגיע מתוך נטיית ליבך וההבנה שאתה זקוק ליציבות ולמסגרת המשפחתית יותר מכל דבר אחר.
חיי נישואין זה לא חיי ריגושים בדרך כלל. זו שגרה, שותפות, ניהול "עסק קטן" ופרטנר לעבור אתו את החיים בטוב וגם בפחות טוב. זוגיות טובה וארוכת שנים לא מתבטאת בכמות הסקס, ברומנטיקה ובחיבוקים בשקיעות אלא בהערכה ההדדית ובגמישות של שני בני הזוג לשאוף לפשרות ובעיקר לתקשר.
זוגיות טובה וארוכת שנים לא מתבטאת בכמות הסקס, ברומנטיקה ובחיבוקים בשקיעות אלא בהערכה ההדדית ובגמישות של שני בני הזוג לשאוף לפשרות
הדילמה שלך הטלטלה בין הבחירה ברווקות ובחופש לבין המשפחה עם כל מה שיש בה וכמובן שאין מושלם. השיפור הראשון הוא הבסיס – תקשורת כנה ופתוחה. רק אם זה קורה אפשר להמשיך.
תתחילו לדבר. תתחיל אתה. את כל מה שאתה אומר לי בפגישות, ואתה כל כך טוב במילים, יודע לתאר רגשות, לדבר על העבר, על הילדות ,על החולשות והחוזקות, על התשוקות והאכזבות, ממש לפתוח הכל. זה מה שיוצר את הקירבה, את החברות, את התוכן ומעמיק את ההיכרות פנימה של כל אחד מכם כאינדיבידואל ושל שניכם כזוג. כל אחד הוא עולם שלם ומלא אבל אם זה נעול זה לא רלוונטי.
בחרת. אתה איש משפחה. לך על זה עד הסוף. הפעם באמת תעשה את השינוי. תגמיש את כלי הקיבול שלך כדי שיכיל את מה שבחרת. תשקיע בענת ובילדים, תהייה אתה האקטיבי, ראש החץ והיוזם.
גם אם בסוף תרגיש שזה לא מתרומם ואתה רוצה לפרק לפחות תעשה זאת בשלמות אחרי שבאמת ניסית הכל ואתה כבר לוקח בחשבון את תרחיש הלבד שכל כך התבאסת ממנו.
יש לי תחושה שהפעם תצליח להתחבר ולחבר אליך גם את ענת. ובאמת להיות שמח בחלקך.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת