רווית ויוסי הם זוג בפרק ב'. כבר שלוש שנים גרים ביחד. הוא בן 45 והיא בת 35. לשניהם ילדים מנישואים קודמים.

רווית מגיעה אלי עצובה ומרוגזת.

"אנחנו באמת זוג טוב", היא אומרת לי. "אנחנו אוהבים אחד את השנייה ומסתדרים נהדר. גם בין הילדים שלנו יש כימיה טובה. כולם בערך באותם הגילאים, 9-13. לפני שנה בא לי דחף חזק לילד משותף והתחלתי לטפטף את הרעיון על היריון.

יוסי התחלחל מעצם המחשבה על זה. 'לא רוצה עוד ילד. לא מרגיש שאני יכול להכיל את זה', הוא אמר בנחרצות. 'עד שאלה קצת גדלו ואני סוף סוף קצת נושם אז עכשיו שוב להיכנס לטיפולים בתינוק, לקום בלילות, לרוץ למוקד. וגם העניין הכלכלי מטריד מאד אין לנו כזה שפע וילד נוסף זו הוצאה גדולה'.

"ים של תירוצים. בקיצור הוא לא בעניין. ומאז אנחנו רק מתרחקים. אני כועסת ואפילו נעלבת שהוא לא רוצה ילד ממני. ילד שיקשור ויחבר אותנו יותר חזק ולתמיד ואדע שיוסי רק שלי. אני בגיל שעוד יכולה ללדת ואני מרגישה שתכף זה יהיה מאוחר מידי ואצטער".

אמא חוגרת תינוק במושב בטיחות במכונית (אילוסטרציה: everst, shutterstock)
זה ילד, לא תעודת ביטוח ליחסים|אילוסטרציה: everst, shutterstock

הילד הוא לא העיקר

רווית,

אם לרגע את חושבת שילד מחבר זוגות, את טועה.

אם את חושבת ללחוץ את יוסי לכיוון וכמעט לאנוס אותו לעשות/לרצות, את שוב טועה.

עצם המחשבה שילד ישפר את הקשר בינכם כבר אומר שמשהו לא טוב ביחסים ביניכם ואת זקוקה לדבק שיחבר. תינוק לא פותר בעיות אלא רק מעמיק אותן. ובמקרה שלכם כל משבר הכי קטן הוא יאשים אותך על כך שהבאתם את הילד. הקשר ביניכם יהיה נפיץ ומתוח וכולם יפסידו. אתם וילדיכם, כולל זה שייוולד.

הרצון לילד הוא לא רצון רציונלי/שכלי אלא דחף ביולוגי להתרבות. זה לא יושב על היגיון אלא תלוי הורמונים. את עדיין בגיל הפוריות ולכן את מכוונת לזה. אבל לך יש עוד מניע. לקרקע כביכול את יוסי ולהצמידו אליך.  תחושת חוסר הביטחון שלך בקשר וחרדת הנטישה שלך מביאה אותך לחשוב שילד יועיל לך להשיג את המטרה. זו לא סיבה מספיק טובה למעשה גורלי ובלתי הפיך, לעומת זאת בחוסר הביטחון שלך אפשר לטפל.

תחושת חוסר הביטחון שלך בקשר וחרדת הנטישה שלך מביאה אותך לחשוב שילד יועיל לך בהשגת המטרה. זו לא סיבה מספיק טובה למעשה גורלי ובלתי הפיך

אני לא יכולה לומר לך להפסיק לרצות ילד. אבל אני כן יכולה לומר לך שתחשבי בכנות מלאה עם עצמך האם הרצון הזה מגיע מתוך הפחד לאבד את יוסי.

בנסיבות שלכם ששניכם הורים לילדים אני מציעה לך להוריד את הלחץ שהורס לכם את מה שיש היום. בכל מקרה לחץ אינו הפתרון. וזה מסוג המעשים שעושים באהבה וברצון של שניים. מספיק שאחד לא רוצה על מנת לפוצץ את הרעיון.

סירובו של יוסי לילד מכעיס אותך מעצם זה שהוא כביכול מסרב "לחתום" לך על קשר נצחי. אולי כבר הגעת למצב שילד זה לא העיקר פה אלא התנגדותו של יוסי מעליבה אותך ורק אם יגיד כן זה יספק אותך.

עכשיו אתם תקועים בשני קצוות מנוגדים מצב שמאיים על  היחסים.

אני לא אוכל להסיר לך את הרצון לילד, אבל כן לתת לך חומר למחשבה עמוקה מה באמת עומד מאחורי הרצון העז שלך. יש בסיפור יותר מידי רמזים על הפחדים שלך בנוגע לזוגיות עם יוסי וזה כן בר טיפול ושינוי.

ברור שיש כאן עומק שלא ייפתר בטור ולא בשיחה בת שעה. זה בדיוק הזמן לטיפול שלך בחולשה, לטיפול של יוסי בהבנת ההתנגדות ושל שניכם יחד.

אחרי החלטה משותפת לרדת מהעניין יהיו משקעים שכדאי לפורר. זה יוצר משבר אבל ניתן לתיקון. אל תוותרו על מה שכן יש להם רק בגלל מה שאין.

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת