במקרה הזה הסיפור ארוך והתשובה קצרה.
עידית התחתנה עם רז ומיד עזבו את הארץ וטסו לשליחות בברזיל. רז הרוויח המון כסף ועידית לא עבדה. היא נכנסה להריון נולדו תאומים ומיד אחרי הלידה היא שוב הייתה בהריון ונולדה בתם.
"כל היום רז בעבודה ואני עם התינוקות פיפי קקי", היא מספרת. "תקופה קשה מאד. בדידות, ריחוק מהמשפחה, מהחברים, מישראל הקושי בטיפול בילדים, מטלות הבית. ועם כל זה גם היחסים שלי עם רז היו נוראיים. קללות, תסכולים וצעקות. הייתי אומללה. כלואה בכלוב של זהב ואין לי לאן ללכת. כבויה. מדוכאת.
"התחלתי לחפש תירוצים לעוף מהבית ועד מהרה מצאתי. הייתי על קו ברזיל – ת"א. טסתי המון. עם הילדים וגם הרבה בלעדיהם. באחת הטיסות הכרתי בחור והחיים שלי קבלו תפנית. מיד נוצרה משיכה ותשוקה והתאהבנו. הוא גר בישראל והייתי אצלו המון. הייתי מאוהבת בו בטירוף. משוגעת. הסכמתי להכל. הוא היה האור.
"אחרי שנה של טיסות בלי סוף החלטתי לעזוב הכל ולבוא לארץ לחיות אתו. עזבתי בית וילדים ובעל מתעלל. לא עניין אותי כלום חוץ מאהובי. ארזתי הכל ונסעתי. כשהגעתי לארץ הכל התהפך עלי. האהוב שלי לא רצה אותי. עזב אותי וניתק מגע. חסם אותי בכל האופציות לתקשורת. נעלמו עקבותיו.
"התרסקתי. חשבתי שמה שיעודד אותי זה גבר אחר. מיד התחלתי לצאת עם גברים בקצב , כל יום דייט. הייתי מבולבלת והסכמתי לזרום עם כל אחד. כולם הבטיחו לי גן עדן ואני נשביתי בקסמיהם ואחרי כמה מפגשים הם נעלמו. כל מי שנתן לי פירור של חמימות עפתי עליו.
"עכשיו אני פצועה, פגועה ולבד. בארץ. המשפחה שלי כועסת עלי. החברים גם לא מבינים מה עובר עלי וחלקם התאדו. ואני ממש בודדה. כולם מפנים לי עורף. כולם שופטים אותי על כך שעזבתי את הילדים.
"מה נכון לי? לחזור לברזיל? להישאר? על פי החוק החוק בברזיל אני לא יכולה להוציא את הילדים מאביהם עד גיל 16 והם בני 11. אני מתלבטת".
הפכת לטרף קל
עידית,
תשובתי תהיה קצרה ולא בגלל שהסיפור פשוט אלא כי סיפור כמו שלך והמצב שבו את כרגע מצריך טיפול מעמיק במשך תקופה. תשובה בטור תעשה לך אולי קצת "שכל ישר".
ראשית אני מחזקת אותך על כך שעזבת את בעלך והיה לך הכח לצאת מקשר חולה ואלים.
במקרה שלך הרומן שימש קטליזטור וקרקע נוחה ליפול עליה. כך לפחות האמנת. האמנת לכל מילה של אהובך אף שהיו בעיות בדרך ובחרת להתעלם מהם. חלמת חלום יפה ורצית להגשים אותו בעיוורון מוחלט. הבחור שפגשת וכל כך התאהבת רצה את הקשר שהיה כאשר את רחוקה עשרות אלפי ק"מ ממנו ומגיחה מידי פעם. לגור איתך ממש היה גדול עליו והוא ברח.
את נשארת שבורה, זנוחה, נעלבת ופגועה. לא נחת רגע ומיד שעטת למצוא מזור לכאב הפרידה בזרועות אחרים. את כל כך צמאה לחום ובן זוג שהמצב הזה מביא אותך לרצות כל מי שרק זורק איזה מילה טובה לכיוונך. וכך את הפכת לטרף קל. לרכיכה שמסכימה להכל והגברים מהר מאד מאבדים בך עניין.
הדבר המרכזי בסיפור שלך, לפחות מנקודת מבטי, זה הילדים. אצלי ילדים רכים זה קודש הקודשים. הילדים שלך משלמים מחיר עצום על האהבות והחלומות של אמא שלהם וחבל שכך. את מיטב כספך את תשמי בעתיד על מטפלים ופסיכולוגים ותתמודדי כל חייך עם הכעסים של ילדייך .
יש מצבים בהם אדם נמצא בחוסרים עצומים, בבדידות, במצוקה אישית ואינו יכול להכיל את ילדיו. ההתאהבות שלך בבחור העבירה אותך על דעתך עד כדי לנטוש את הילדים ולהשאיר אותם בידי אדם שאמנם הוא אבא שלהם אבל הוא לא חיובי במיוחד לפי דבריך.
לחזור מיד לברזיל, שם הבית שלך בשלב זה. תמצאי דירה והעיקר להיות יחד עם הילדים. שימי הכל בצד ותחזרי להיות שוב אמא. זה הערך העליון. כשזה יקרה את תשתקמי ותרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך. זה יחזק אותך
זיכרי : צימאון (לאהבה) מביא אדם לשתות גם מי ביוב. וזה מה שקרה לך. ההזדקקות שלך לבן זוג שרפה הכל. הכמיהה שלך מסוכנת לך, את מגיעה לגברים הלא נכונים כי את לא במקום ליצור קשר כרגע. ושימי לב - גבר שרוצה אישה שעזבה את ילדיה לא יכול להיות מצב שהוא גבר איכותי. הוא איתך כי את ישר מתמסרת ולא כי הוא מאוהב.
אז מה כן?
לחזור מיד לברזיל, שם הבית שלך בשלב זה. תמצאי דירה והעיקר להיות יחד עם הילדים. שימי הכל בצד ותחזרי להיות שוב אמא. זה הערך העליון. כשזה יקרה את תשתקמי ותרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך. זה יחזק אותך.
זה לא אומר שלא תכירי גברים, אך בטח לא על חשבון נפשות ילדייך. אפשר להיות גרושה עם ילדים ועם זאת לפצוח בפרק ב'.
אבל יש עוד דרך ארוכה לפניך. שנסי מותניים ותהיי עם הילדים שם. בהגיעם לגיל 16 אולי תחזרי איתם לארץ. עד אז יכולים להיות הרבה תרחישים. עוד חזון למועד. כרגע על אף הקושי מקומך הוא רק שם.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com