"אני באה אליך עם בעיה לא שלי. הבעיה היא של הבן שלי בן ה-33.
"לפני 20 שנה התגרשתי. גירושים מלוכלכים עם הרבה ריבים ואלימות. רבנו על כל דבר אפשרי: כסף, ילדים, בגידות, הכל. זו הייתה מלחמת עולם והכל מול הילדים. אף פעם לא היו לנו יחסים נורמליים וככה גדלו ילדינו, באווירה של כסאח. אחרי הגירושים חיפשתי אהבה וכל מה שעניין אותי זה גברים, הילדים לא היו בראש מעייני.
"רונן, הבן שלי, היום בן, 33 תקוע בחיים שלו ולא עושה שום דבר חוץ מהעבודה שלו. החיים שלו הם חיים של איש זקן, ריקים מתוכן. הוא עדיין גר אצלי, עובד עד הערב, מתפרנס יפה אבל לא משלם דבר בבית. כל ההוצאות עלי. הוא חוזר הביתה מהעבודה, נכנס לחדר שלו עד למחרת. למעט שירותים ואוכל הוא כלוא. אני מודאגת. הוא לא יוצא עם נשים. גם לא עם גברים. לא הולך למסיבות ואירועים חברתיים. הוא מאד בודד. אני רוצה שיתחתן, שיקים משפחה. כשאני מנסה לומר לו משהו הוא מתפרץ עלי. הפכתי לחופרת, קרציה. אני כבר ממש נמנעת מדיבור איתו על זה. אבל כועסת ומאוכזבת.
"אני אמא חופשיה. אני מדברת אתו על כל מה שהיה בעבר, הגירושים והגברים בחיי. אני יודעת שיש לזה השפעה על הילדים שלי ובמיוחד עליו (שלושת ילדי בוגרים ועדיין לא נשואים).
"אני רוצה לקבל כלים לעזור לבן שלי. אני רוצה שיעזוב את הבית וייקח לו דירה משלו. אני רוצה לעשות כל דבר שיזיז אותו קדימה.
"מה את מציעה לי?".
הוא זה שצריך לבקש עזרה
דבר ראשון, אני מציעה לך לרדת ממנו. אני מאד מבינה את הדאגה שלך ובהחלט יש סיבה לדאגה אך החפירה שלך לא עוזרת ואולי אף מזיקה.
אין ספק שהעבר משפיע על ההווה והעתיד אך אני מאמינה שהכל ניתן לשיפור, לטיפול ולהתפתחות, אך כל זה תלוי אך ורק בו ולא ברצונות שלך. זה שלו וזה יהיה בקצב שלו ובבשלות שלו לחיטוט בפצעים המדממים ומוכנות לזוז קדימה. טיפול הוא תהליך כואב. כל מה שמתאמצים כל כך להדחיק כל החיים יוצא בטיפול. חוויות עבר קשות, משפילות, כואבות, מדכאות עוברות "ממגירת ההדחקות" למודע. זה כבר 50 אחוז מהדרך. בנך עדיין לא שם. אני בטוחה שהוא לא מאושר מהמצב אך עדיין מבוהל מידי בכדי לצאת מהקונכייה. אין לו כלים להתמודד, הוא מפוחד וחסר ביטחון ובניית דימוי עצמי טוב זה עניין לא פשוט.
הוא זה שצריך לפנות לבקשת עזרה ולא את. את יכולה לבקש טיפול לעצמך בלבד. זה חייב לבוא ממנו. על מנת להגיע לעובי הקורה וטפל בבעיות לעומק המטופל צריך לרצות לשנות את חייו, להבין שהוא לא במסלול שהוא רוצה, להרגיש את חוסר האושר, לזעוק לעזרה ולהיות מחויב מלא לתהליך. זה תנאי להצלחה בטיפול.
לך אין מה לעשות עם זה אלא להבין שיש לך ולגרוש שלך חלק גדול בסיפור. אך את הנעשה אין להשיב ואת בעניין הזה סיימת את תפקידך. את יכולה לטפל רק בעצמך. בטיפולים נפשיים אין מתווכים.
אל תתערבי בכל דבר ואל תנסי לשלוט בחייו זה רק מעמיק את התלות שלו בך ונותן לו הרגשה של לוזר. וזה לא מהיום
שחררי קצת לחץ מבנך. הוא "לייט בלומר" הוא עוד לא לגמרי אפוי למרות גילו. צאי לו מהחיים בתקופה הקרובה ואל תעיקי עם הערות על בנות, דייטים וחתונה. אל תתערבי בכל דבר ואל תנסי לשלוט בחייו זה רק מעמיק את התלות שלו בך ונותן לו הרגשה של לוזר. וזה כבר לא מהיום. את רוצה לסדר את העולם לפי רצונותיך וזה לא תמיד הולך.
קבלי את המצב כפי שהוא קבלי את בנך ככה, כמו שהוא, בהפנמה מלאה שידייך קצרות מלהושיע במקרה הזה. ושההצקות שלך רק מחמירות את המצב. רק אם תרפי ממנו ותהיי רק אמא טובה וחביבה שמחמיאה ומרימה, מפנקת וחמה וכן ממשיכה לדבר בחופשיות על החיים אך מבלי לחטט אולי יבוא יום והוא יזוז וזה יהיה מרצונו החופשי, מבגרות ועצמאות הוא ייקח את עצמו לטיפול ויעשה שינוי. אני מבינה שזה בדמך לעזור לו אבל הכי נכון שתתני לו לחיות את חייו ולהגיע למסקנות לבד ובקצב שלו.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com