"את גיא הכרתי בטיסה מניו יורק לארץ", מספרת לי הילה. "אני חזרתי מטיול קצר והוא חזר משבע שנות גלות. רצה הגורל וישבנו צמודים וכל הטיסה דיברנו, אכלנו ודאגנו אחד לשנייה כאילו אנחנו זוג ותיק. היה קליק והיה ברור שממשיכים.
"אחרי שבועיים כבר ישן אצלי על בסיס קבוע (עדיין לא הייתה לו דירה והוריו גרים בדרום הרחוק) אז זרם לנו טבעי ובעצם עברנו לגור ביחד. היינו בעננים. מצאנו אהבה. הוא בן 35, רווק, ואני בת 30. סיפור מהסרטים. ראינו בזה אות משמיים. אנחנו זה זיווג. אנחנו כבר שנה וחצי ביחד. אני כבר רואה שלא פשוט אתו. הוא מופנם, ביקורתי, סגור, ממעיט בשיחות עומק. אבל אני כל כך רוצה להתחתן אז אני 'מדלגת'. לא עושה עניין.
"כבר זמן מה שאני מטפטפת את נושא העתיד שלנו. מכבסת מילים כדי לא להפחיד אותו. נזהרת לא להגזים. הוא לא מדבר על זה. זה לא יבוא ממנו. הוא מבין שאני רוצה הכול לפי כללי הטקס והוא רומז לי שברור שבעתיד זה יהיה. רק אצלי העתיד כבר כאן ואצלו העתיד עוד רחוק אם בכלל קיים כזה..
"אני מתחילה להבין שהוא לא רוצה חתונה וגם ילדים לא ממש בוער לו. והקשר מתחיל להירקב. אני לא מרוצה ומכך יוצא שגם הוא לא מבסוט. יש עליו לחץ. ועלי יש תסכול. הדברים שהיו בכיף כבר לא כאלה זוהרים. הוא קיבל רגליים קרות. והוא לא לגמרי מודה בכך כי הוא לא רוצה להיפרד כרגע. נעים לו ככה. בלי להתחייב.
"אני מפחדת ללחוץ עליו יותר מידי. שלא ייבהל ויברח לי. מצד שני אני לא מוכנה לחכות עוד שנים ולמצוא את עצמי בת 40 עדיין רווקה וללא ילדים. מבחינתי זה בדיוק הזמן להחליט. או... או... אני לא יודעת באיזה גישה לנקוט".
אין אחרי החגים
הילה,
תמיד תגידי כל שעל ליבך. כל מה שטוב וכל מה שפחות טוב. תקשורת קולחת זה שם המשחק.
הגישה הכי טבעית זו האמת שלך, בלי לכבס מילים ובלי ללכת על ביצים. תקשורת שקופה תמיד מנצחת. לא בטוח שתתחתנו, את זה אף אחד לא מבטיח לך, אבל הרצון שלך לגיטימי לגמרי והוא חייב להישמע. ככה. כמו שזה. אני רוצה להתקדם, להתחתן ולהיות אמא. אתה הבחירה שלי ואני רוצה להבין איפה אנחנו עומדים.
זה בסדר להתפשר על גובה או צבע עיניים אבל על יחס חם וביטחון אין להתפשר. וודאי לא בשלב הזה. את רוצה גבר שרוצה אותך ולא מתלבט לגביך ואת צודקת. אחרי שנה וחצי של חברות צמודה אתה אמור לדעת לאן אתה הולך. עוד זמן ביחד לא ישנה. חבר שלך בורח ממחויבות וכל אקט שכרוך בחוזה, הסכם, אחריות ומחויבות מחוץ לתחום שלו. אני לא יודעת מה הוא עבר בחייו שהביא אותו לפחד אבל לבטח לא ראה מודל משפחתי נעים וחמים.
אבל הוא זה הוא וצרכיך ורצונותיך על הפרק. אם תפעלי מתוך הפחד לאבד אותו יש סיכוי טוב מאד שתאבדי אותו.
את מרגישה שעכשיו זה הזמן לפתוח לכי על זה. קחי בחשבון כל תרחיש. אבל לאן שזה ילך את תהיה יותר מחוזקת.
אם תשתקי, תגמגמי, תפחדי ותשקלי כל מילה אתם תישארו במקום מעיק וזה יהרוס לכם
אין תירוצים ואין אחרי החגים. יש כאן ועכשיו והשיחה הזאת תתקיים היום.
אתם הרבה זמן ביחד. חיים תחת קורת גג אחת, את בת 30 , הוא בן 35. עד כאן הכול מתאים.
האמירה שלך צריכה להיות חזקה וברורה. כי כמו שאת מרגישה עכשיו זה לא יכול להמשיך. אם לא תדברו ותבהירו הרעל בתוכך הצטבר והיחסים יקבלו תפנית שלילית. כמו שציינתי. אם תשתקי, תגמגמי, תפחדי ותשקלי כל מילה אתם תישארו במקום מעיק וזה יהרוס לכם. המשפט הראשון שלך הוא - שבחוסר ודאות , יציבות וביטחון את לא ממשיכה. משהו חייב לזוז. ואת לא מתכוונת לוותר על רצונך כך שעוד זמן לא ישנה את זה ולכן זו השעה.
תהיי אסרטיבית ונחרצת.
רק כאשר את לוקחת בחשבון ששיחה כזאת יכולה להסתיים בפרידה אבל יכול להיות גם בחתונה. הכול אפשרי.
אם את יקרה לו את תהפכי ליקרה יותר ואם את אפיזודה חולפת אז עדיף לך שתחלוף כבר עכשיו.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com