"אני לא אתמקד בנישואין שלי כי ממילא החלטתי סופית שאני מתגרשת. אז אנסה לקצר כי הסיפור מאד ארוך.
"אני בת 39 נשואה 20 שנה. אולי פעם כן אהבתי את בעלי. אני לא בטוחה בכך. בכלל לא ידעתי מה זאת אהבה לגבר. הייתי חסרת ניסיון, נערה צעירה והוא היה החבר הצמוד שלי והיה ברור שהמסלול זה חתונה. בלי יותר מידי מודעות ומחשבה על עתיד. נולדו לנו שלושה ילדים. חיינו חיי משפחה רגילים.
"אבל זה כבר עשור שאני מרגישה יובש ריגשי, חוסר מיצוי עצמי ושעמום. אני תמימה. סבלתי בשקט, לא ידעתי שאפשר גם אחרת ולכן לא עשיתי עם זה כלום. פרידה לא עלתה לי בכלל בראש. בחיים לא חשבתי שאתאהב קשות ועמוקות בגבר אחר וחיי ישתנו.
"אבל זה קרה ובגדול. כבר שנתיים אני במערכת יחסים אינטנסיבית מאד עם אהבת חיי. אני לא קוראת לו מאהב כי הוא באמת אהוב ליבי. ואני אהובתו. גם הוא נשוי ,זה התאים לי כל עוד גם אני נשואה. נפגשנו המון והיחסים התפתחו וצמחו.
החלטתי שאני עוזבת את בעלי וידעתי שהחבר שלי לא מתכוון להתגרש. ככל שתאריך הגט שלי התקרב ככה החבר שלי היה יותר לחוץ. אני ישבתי לו על הראש ולא הרפיתי לחצתי שיעזוב את אשתו ונחיה ביחד והוא אמר לי חד משמעית שהוא לא יכול להתגרש עכשיו. יש לו מצפון והוא לא רוצה לפגוע בילדיו ובאשתו. הוא גם ציין שהוא לא אוהב את אשתו אבל לפרק את המשפחה זה גדול עליו.
"מאז היחסים ביננו משתבשים על רקע זה. אני מבואסת ממנו שהוא לא זורם איתי. אני אחיה לבד והוא ימשיך להיות נשוי. איך בדיוק זה יכול להתקיים? אני אתקע את חיי בלחכות שיחליט? לא יודעת מה לעשות. אני אוהבת אותו, אבל אני מאוכזבת ממנו.
"הוא לא רוצה ולא מסוגל להיפרד ממני, אבל גם לא רוצה להתגרש".
אחריותך בלבד
יקירתי. החלטת להתגרש? זה שלך. החבר שלך הוא הטריגר שהפך את הרעיון שלך לגט לידי ביצוע. הוא הזרקור שהאיר לך את הדרך. הרגשת מיצוי בחייך עם בעלך והחלטת לעזוב. זוהי זכותך המלאה. רצית ועשית. את חייבת להבין שהחבר שלך לא נמצא במקום הזה. הוא לא בשל לצעד כזה ואולי גם לא יהיה בשל לעולם. אי אפשר לאלץ אדם לעשות מעשה משנה גורלות. זה צריך לבוא ממנו.
לריגושים ואהבה סוחפת קשה לסרב כאשר היא "דופקת לך בדלת" אבל מפה ועד פירוק הבית יש מרחק. אין זה אומר שלא עשו זאת מיליוני בני אדם, וכמובן שיש הכל מהכל. אך לא לכל אחד זה מתאים.
גירושין זו החלטה הרת גורל המשפיעה לא רק עליך אלא על כל יקירך. זה לא עניין של מה בכך ולא כל אחד מסוגל לזה. יש כאלה שנישואין אצלם זה טאבו.
אני מבינה את האכזבה שלך על כך שהוא לא צועד איתך לחלום, אני מבינה שציפית לרגע הזה שתוכלי להיות אתו ללא מגבלה. כל זה מובן אבל המחשבה שלך סוליסטית כאילו שאת לבד במערכה
אני מבינה את האכזבה שלך על כך שהוא לא צועד איתך לחלום, אני מבינה שציפית לרגע הזה שתוכלי להיות אתו ללא מגבלה. כל זה מובן אבל המחשבה שלך סוליסטית כאילו שאת לבד במערכה. לא לקחת בחשבון את תחושותיו ורצונותיו שלו.
רק מבחן המציאות יוכיח כמה חזקה האהבה בינכם. היחסים שלכם יקבלו תפנית. עכשיו הופר האיזון. מקשר של שני אנשים נשואים עכשיו את פנויה.
יתכנו כמה תרחישים: או שתמשיכו ככה למרות התסכול שלך שילך ויגבר, תתעייפו מהכעסים שיצטברו יעבור זמן , דברים לא יזוזו ולבסוף זה יתמסמס כי הוא לעולם לא יתפנה ב 100% בשבילך ולך ימאס. אתם תיפרדו ותחזרו עשרות פעמים ויהיו ריבים עם הרבה לחץ ואקשן. אבל עם כרוניקה של סיום.
יתכן שהוא לא יוכל לעמוד בכך שאת פנויה ויוצאת עם גברים אחרים. הקנאה תבער בתוכו והוא ירגיש שהוא מאבד אותך. אז הוא יצטרך לקבל החלטה מיידית. ולמרות הצהרותיו להישאר עם אשתו הוא יעזוב.
האפשרות האחרונה היא פרידה סופית. כל אחד ילך לדרכו מבלי להסתכל לאחור.
אבל עיקר המסר שלי בשבילך זה להרפות, להוריד לחץ ולתת לו לנשום. הלחץ שלך רק מרחיק אותו ממך ובעצם את מקבלת את ההיפך ממה שאת רוצה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com