דבורה זהבי כהן, בת 44. נשואה לאייזיק ואימא לבר וים, מטפלת בשיטת תטא הילינג, מורה לתטא הילינג ומתקשרת. "כבר ארבע שנים אני פול טיים רק בתטא. לפני כן הייתי מחנכת לגיל הרך, היה לי משפחתון במשך כמה שנים, ואחר כך הקמתי מרכז לייעוץ שינה לתינוקות וילדים. כשאייזיק עשה את הקורס הראשון בתטא, הוא לא הפסיק לדבר על זה, ועל השינויים שאפשר לחוות. חמישה חודשים זלזלתי והתעלמתי, עד שיום אחד שאלתי אותו איפה לומדים את זה? במהלך הקורס הבנתי שהגעתי הביתה. אחר כך הבנתי שבעזרת התטא אפשר לעזור לתינוקות וילדים בתחום השינה בדרכים מהירות וקלות יותר".
אייזיק כהן, בן 44. מטפל בתטא הילינג. "עשיתי הרבה דברים בחיי. בגיל 22 נקלטתי לעבוד בתמיכה טכנית באחת החברות הגדולות בארץ בתחום המחשבים. בהמשך ניהלתי מחלקת תמיכה טכנית בבית תוכנה אחר והפכתי להיות מנהל פיתוח עסקי. אחר כך עברתי להיות איש פיתוח מערכות לבינה עסקית, ומשם מנהל מותג בחברת צעצועים. נכנסתי תמיד עם אפס ידע לכל תפקיד. אחרי עולם הצעצועים, היה לי מיזם עם שותף של אתר לילדים שמחלק פרסים תמורת צפייה בתכנים.
>> תמונה משפחתית: התהפוכות שעברה משפחת ארצי רק מחזקות אותה
"בהמשך, פתחתי משרד פרסום דיגיטל עצמאי כדי לתת במה לדחף הקריאייטיב שיש בי. בין היתר כתבתי כתחביב סאטירה בידיעות אחרונות במדור אפעס, עד שהמדור נסגר, זו הייתה הגשמת חלום. בזמן שניהלתי את משרד הפרסום, אחת מלקוחותיי הייתה מורה לתטא הילינג. נחשפתי לתכנים בתחום וזה מאוד סקרן אותי כי הרבה שנים הסתובבתי עם שאלות וחיפשתי תשובות פילוסופיות רוחניות. אני זוכר שהרגשתי שיש שם משהו שאני צריך לדעת אותו. בשלושת ימי הקורס עפתי, הייתה לי תחושה שהגעתי הביתה".
נשואים: 24 שנים. אייזיק: "הכרנו בגיל 15 באורט לייבוביץ' בנתניה. למדנו באותה שכבה, דבורה למדה תיירות ואני למדתי חשמל ואלקטרוניקה".
דבורה: "אני זו שרדפתי אחריו, ראיתי אותו במסדרון במקרה ונדלקתי עליו מהרגע הראשון. פניתי כבר באותו יום לידיד המשותף ושאלתי מה שמו ואם הוא יודע איפה הוא גר ואיך קוראים להורים. לא היו אז טלפונים ניידים, ואמרתי לעצמי שאני בסוף אמצא אותו. לקחתי את ספר הטלפונים וחיפשתי משפחת כהן, מה שלא היה כל כך פשוט למצוא, כי היו עוד הרבה משפחות עם השם הזה. התקשרתי לכל אחת ממשפחת כהן שגרו בסביבה, עד שמצאתי את אייזיק, הוא היה בשוק".
אייזיק: "אני לא זוכר הרבה מהשיחה, הייתי קצת בהלם. אבל אמרתי נזרום, נדבר. התיידדנו והתחלנו עם שיחות נפש בטלפון, שם רוב הקשר נבנה. היו לנו שיחות ארוכות בטלפון, וחשבונות הטלפון של ההורים של דבורה היו גבוהים מאוד".
דבורה: "כשההורים שלי הבינו שהחשבונות עולים בגללי, ונתנו לי על הראש, הייתי מחייגת אליו ואומרת לו שיתקשר בחזרה. אחרי שבועיים שלושה, התחלנו להיפגש בסופי שבוע, לבד ואחרי זה עם חברים.
אייזיק: "לא נפרדנו עד עכשיו. בעוד שבועים אנחנו נהיה 24 שנים נשואים".
בר, בן 19. אייזיק: "בר סיים תיכון, הוא סקרן ובעל ידע עשיר בתחומים רבים. בשנה האחרונה הוא השתתף בקורס לנערים לתטא הילינג שפתחנו, והיום הוא מטפל בעיקר בחברים קרובים שלו שמרגישים תקועים ומדוכאים. הוא אומר שבגיל 21 הוא ימשיך להתעמק בעולם הזה, וילמד עוד שיטות בהודו, הוא רוצה להיות גם מטפל, ויש לו את זה ובענק. הוא למד סייבר בתיכון, ולצד זה הוא מטפל רגיש וחד. יש לו חברה למעלה מ-3 שנים. הוא הכיר אותה במקרה באחת מהיציאות שלו".
דבורה: "חבר משותף הכיר ביניהם. זו החברה הראשונה שלו מגיל 16. היא מבלה כאן בסופי שבוע".
ים, בן 13. דבורה: "היא ילדה מאוד עצמאית, חברותית, אוהבת לרכב על סקייטבורד, באינסטגרם כמו כולם. היא נמצאת כל היום עם חברים, והיא הטבעונית של הבית, אגב, גם היא עשתה קורס של תטא. אנחנו בית של מטפלים, וכולם מתנהלים לפי אורח החיים של תטא".
שתי כלבות: ג'ואי בת 14, מעורבת, "היא איתנו מאז שנולדה, אספנו אותה מתנו לחיות לחיות". כתם בת 11 היא פודל. בר קנה אותה.
מגורים: כפר יונה, משכירים בית פרטי בן 6 חדרים. דבורה: "אנחנו גרים פה שנה, לפני כן גרנו בנתניה. עברנו בעיקר בגלל החינוך, חיפשנו מסגרת יותר מכילה לים. יש פה תיכון איכותי מאוד, 10 דקות עם הרכב, חיפשנו כפר שבו הילדים צועקים מהחלון מתי נפגשים ויוצאים. בנוסף, הרמה של האוכלוסייה בכפר יונה שונה לגמרי מנתניה".
אייזיק: "האווירה פה נעימה יותר, מקום קהילתי שכונתי. יש לנו קליניקה וחדר עבודה. בגלל שזו שיטה שאפשר לטפל בה מרחוק, יש לנו יומן משותף ותמיד ככה מסתדר שאחד מטפל בטלפון והשני בקליניקה".
לא מפריע לכם שלא הכרתם אף בן או בת זוג אחרים? אייזיק: "בכל דבר יש יתרון וחיסרון. עולם הדייטינג מפריע לאנשים מסביבי, ולא חווינו אותו לטוב ולרע. אנחנו נשמות תאומות ולא מרגישים צורך לחפש זוגיות אחרת".
דבורה: "למרות כל המשברים שהיו, המשכנו כי יש בינינו אהבה וחברות טובה. היו כל הזמן עליות וירידות, כל אחד בא לקשר עם שק האמונות שלו".
איך זה לעבוד באותו עיסוק? דבורה: "אנחנו מקיימים טיפולים משותפים במקרים מסוימים, אנחנו מתפתחים יחד, ויש תמיד עם מי להתייעץ כשיש קושי למטופל ומתלבטים איך לעזור לו".
אייזיק: "אנחנו גם מלמדים בקורסים יחד, ומביאים לשם את ההרמוניה הזוגית שלנו".
דבורה: "מאז ששנינו בתטא זה שיפר את התקשורת בינינו".
אייזיק: "אנחנו בתקופה הכי טובה שלנו בזוגיות. אנחנו מטפלים אחד בשנייה ומצליחים להיות אובייקטיבים גם אם זו בעיה שמשפיעה על הבית. מנתקים הכול ועושים טיפול מקצועי".
כמה משתכרים? "במקום טוב ביחס לסטטיסטיקה, כל אחד מאיתנו מעל השכר הממוצע".
לאן הולך רוב הכסף? אייזיק: "להתפתחות האישית שלנו כמטפלים. אנחנו משקיעים בקורסים שאנחנו לוקחים, שעולים אלפי שקלים בארץ ובחו"ל. אנחנו טסים גם כדי לקבל הכשרות ללמד קורסים אחרים. אנחנו מתכננים לנסוע לסדנה בת שלושה ימים במוסקבה, של מנטור אמריקאי".
סדר יום
06:15 – בר מתעורר, מתארגן ויוצא לעיסוקיו.
07:00 – שאר הבית מתעורר. ים מתארגנת לבית ספר.
08:00 – דבורה ואייזיק עושים מדיטציה באורך 30 עד 45 דקות.
09:00-13:00 – כל אחד פונה לעיסוקיו ולמטופלים שלו. לעתים השניים מתפנים לכתיבת הספר אותו הם כותבים.
14:00 – ים חוזרת מבית הספר ואוכלת לבד או עם דבורה ואייזיק.
17:00-19:30 – בר חוזר ויוצא עם חברים.
18:00-20:00 – מסיימים לעבוד. מי שלא עובד, מתפנה לצרכי הילדים, ממשיך ללמוד או גולש באינטרנט ונפגש עם חברים.
20:00 – "יושבים בסלון, אוכלים וצוחקים. הישיבה בסלון עם טלוויזיה זה זמן איכות משפחתי. הערבים מוקדשים לקורסים אונליין שעוסקים ברוחניות ובמדע, ומעשירים את הידע".
23:00-24:00 – הולכים לישון. "אם צופים ביחד אז נראה סדרות שמתאימות לכל המשפחה, אם רק אנחנו אז משהו בנטפליקס".
מה אוכלים בבית? דבורה: "אני לא אימא בשלנית ולא אוהבת את המטבח אבל לפעמים אני מנסה מתכונים של 10 דקות. בזכות הטבעונות של ים, הפכנו לבית שאוכל יותר ירקות ופירות, פסטות, תפוחי אדמה מוקפץ, תבשילים עם אורז, קינואה ועדשים. בגלל שבר עוסק בספורט, 4-5 פעמים בשבוע הוא יאכל בשר או טונה. אנחנו יכולים לאכול פעם בשבוע מנת בשר.
"לפני 3 שנים להיות היינו בטיול בצרפת, ובר אמר על עדר של פרות שהן יראו טוב על הגריל. אז ים הפכה להיות צמחונית, ואחרי כמעט שנה היא קראה באינטרנט מה קורה במחלבות והודיעה לנו שהיא הפכה להיות טבעונית. חשבנו שתישבר אבל היא הולכת עם זה עד הסוף".
חלוקת תפקידים? דבורה: "אנחנו שותפים, אם יש משהו דחוף, עושה את זה מי שפנוי באותו הרגע. מטלות הבית וגידול הילדים משותפים לשנינו".
אייזיק: "דבורה היא 'רכזת הידע', הראש שלה יותר מתאים להחזיק את כל מה שצריך לעשות בבית, ואם יש משהו שצריך לעשות והיא לא יכולה היא אומרת ואני עושה".
מטלות הילדים? דבורה: "הילדים אחראים על החדרים שלהם, לפעמים מצרפים אותם לקניות".
תחביבים? דבורה: "לראות סדרות היסטוריות כמו 'הכתר' ולקרוא על היסטוריה. בר אוהב להתאמן על מתח, לגלוש ולרכב על סקייטבורד. ים עושה קופי פייסט לתחביבים של בר, חוץ מהמתח, היא בצופי ים, לפעמים הם יוצאים לשוט ביחד בסירות מפרשים".
אייזיק: "אני אוהד מכבי נתניה, יש לי מנוי ואני הולך למשחקים. פעם הייתי אוהד יותר פעיל מול המועדון והיום אני אוהד מן המניין, ים נדבקה באהדה. אני אוהב לקרוא ספרי עיון. אני חבר 'הבונים החופשיים' – זו אגודה שצריך להתקבל אליה ואז נחשפים לפילוסופיית חיים יפה ומעניינת שתורמת להתפתחות האישית. אנחנו לומדים בקבוצות או באופן עצמאי, וזה מאוד מעניין ויש הרבה חברותא. רכשתי חברים טובים לחיים, אני שם כבר שנתיים".
אאוטסורסינג? אין
ערך מרכזי בבית? אייזיק: "הכלה ואמפתיה. עושים הרבה כדי להבין את הצד השני". דבורה: "לראות את האחר לא על חשבונך, ולתת לו את המקום שלו. אייזיק: "זה לא תמיד היה ככה, מאז שנכנסנו לתחום, זה מאוד שינה אותנו".
מה בסל רגשות האשמה? אייזיק: "חרטה על השנים הראשונות של בר, שעבדתי עד שעות מטורפות מחוץ לבית ולא הייתי נוכח במשפחה אלא רק בסוף שבוע, אבל אנחנו מטפלים גם ברגשות אשמה".
דבורה: "בעיקר על מה היינו יכולים לעשות אחרת עם הילדים, הזמינות שלנו כי אנחנו עצמאיים, היום היו לי שעתיים אבל עשיתי טיפול ולא נתתי מענה לילדים. כאימא לפעמים יש לי רגשות אשם על כך שאני לא תמיד זמינה אליהם".
מגבילים בזמן מסך? דבורה: "לא מגבילים, גם לא את הילדה. הטלפון זה המקום החברתי שהיא מבלה בו עם שאר החברים ובגלל שיש לה חברים שמפוזרים בארץ, זו הדרך לתקשר איתם. היא לא צופה בטלוויזיה או במחשב".
על מה רבים? דבורה: "חילוקי דעות שקשורים לילדה, אני יותר רכה עם הילדים ואייזיק מציב יותר גבולות. אם מחר היא צריכה לקום מוקדם לבית ספר, אני יכולה לבקש שיתן לה עוד זמן לישון והוא יתעקש שהיא תלך לישון. אבל אם היא רוצה לנסוע לחיפה, לי יהיה יותר קשה עם זה כי אני צריכה לדעת איפה היא". אייזיק: "הגבולות שלי חינוכיים, לצאת מהבית אני משחרר כי אני בגישה של עצמאות".
קווים אדומים? אייזיק: "לא הגענו אליהם אבל אם המתבגרת הייתה יוצאת ללא רשות בשעות מאוחרות מבלי שנדע זה קו אדום מבחינתי, אנחנו צריכים לדעת. אנחנו הורים שאפשר לדבר איתם ולא מענישים".
דבורה: "סמים. קלים כן, תלוי באיזה גיל. נסביר מה ההשלכות אבל בסופו של דבר אם זה יהיה אחת ל-, אין בעיה עם זה. חוץ מזה, שקרים משמעותיים ודברים שיכולים לפגוע בהם".
מפלס עצבים? דבורה: "התקפי זעם של גיל ההתבגרות, אני יכולה לבוא ולשאול משהו והתגובה תהיה: 'את חופרת, תעזבי אותי, תשחררו'. מעצבן אותי שזורקים כל מיני דברים בבית. אנחנו לא הורים סטריליים אבל כן רוצים שהנתיב לקליניקה יהיה מסודר, כי הכניסה מתוך הבית".
אייזיק: "שהדברים מפוזרים כמו דירת רווקים. בדינמיקה ביני לבין דבורה, מה שיכול לשגע אותי הוא שאני בן אדם מאוד חדשן בתפיסה שלי ולפעמים שונה מצורת חשיבה של אחרים, ודבורה חוששת יותר משינויים, אוהבת את המוכר ואזור הנוחות שלה. כשאני מציע לה משהו חדש זה הופך למסע של הסברים ושכנועים, היא מתנגדת עד שהיא מבינה, כמו שהיה עם התטא הילינג. בנוסף, אני לא אוהב התראות בטלפון, אפילו אין לי בווטאטסאפ, כשאני בוחר אני נכנס ומתעדכן, זה פשוט מנהל לנו את החיים".
הזמן המועדף עליכם במהלך השבוע? אייזיק: "קודם כל, יום שני אחת לחודש, כשאני נפגש עם הבונים חופשיים. מעבר לזה הרגע הכי יפה בשבוע זה שישי בצהריים עד כניסת השבת. אנחנו בכלל לא דתיים אבל זה רגע שמרגישים בו שלווה מדהימה".
דבורה: "ברגע שאני מתיישבת עם הילדים בשעות הערב".
סופי שבוע? אייזיק: "המון סדרות, זה הזמן לעשות בינג'. סיימנו את 'מלכת הדרום' ו'תרגיע' של לארי דייויד גאונית. דבורה רואה סדרות בנפרד שהן לא הטעם שלי, אבל רוב הזמן רואים ביחד".
דבורה: "בשבת אני אוהבת להסתכל על התקרה. בימי שישי אנחנו עושים סידורים וקניות ומבקרים את ההורים, וימי שבת זה הזמן המשפחתי שלנו. כשהילדים לא בבית אנחנו נשארים לבד כמו רווקים, יכולים לצאת לטייל בסביבת הבית ליד יער קדימה ולדבר על כל מה שקשור או לא קשור לעבודה".
זמן איכות זוגי? אייזיק: "סדרות וגיחות אחת לשלושה חודשים לחו"ל בלואו קוסט. טסנו לאתונה לפני חודש, ולפני כן היינו ברומא, שם דבורה עברה הסמכה למורה בתטא הילינג".
זכרון משפחתי נעים? אייזיק: "טיול שיט תעלות בצרפת לפני שנתיים וחצי, היינו שבוע בתוך יאכטה ממונעת שנסעה לאט על הנהר, זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. היינו צמודים 24/7. זה משהו שלא עשינו עד אז, גילינו שאנחנו מחזיקים שבוע כזה בכיף גדול. זו הייתה חוויה מחברת, פעלנו כצוות, וזה היה מלווה בהרבה צחוק וגיבוש, מאוד שונה מהבית".