הבשורה הטובה היא שאין שום צורך לקום מוקדם, לא צריך לקפוץ למאפיה בשש בבוקר, לא צריך לשאול כל ילד: "מה למרוח לך היום, פלא של חיים?", לא צריך לענות למורה באמצע היום שאין לכם זמן לדבר ואני מבינה שהילד מושעה. הבשורה הפחות טובה היא שיש עוד למעלה מחודש, בחום של 45 מעלות ואין צל. אז איך מעבירים את המשך החופש הגדול שלא בתחושת כישלון של הורה עם רגשות אשם? כמה טיפים פשוטים פשוטים.
תנשמו
זה לא יעזור לעכל את המצב, אבל נשימה טובה היא מקור האנרגיה של הגוף ומזינה כל תא בגוף. היא הדלק שלכם ליום הארוך והמייגע שאתם הולכים לעבור. בעזרת שאיפה ונשיפה, תוכלו לצעוק חזק יותר ולמרחקים עד שאבא ישמע אתכם. או זה שבשבשמיים או זה שנמצא בעבודה ו"לא בטוח מתי אחזור, יש עומס".
זה לא יעזור לעכל את המצב, אבל נשימה טובה היא מקור האנרגיה של הגוף ומזינה כל תא בגוף. היא הדלק שלכם ליום הארוך והמייגע שאתם הולכים לעבור. בעזרת שאיפה ונשיפה, תוכלו לצעוק חזק יותר ולמרחקים עד שאבא ישמע אתכם: או זה שבשמיים או זה שנמצא בעבודה ו"לא בטוח מתי אחזור, יש עומס". וזה כשהוא בחל"ת, כן?
תחליטו שכל בוקר אתם מתעוררים בחיוך
לא התחייבתם כמובן על מה יקרה לחיוך ברגע שתצאו מהמיטה וזה בסדר. אבל תקומו עם חיוך. יש לכם דקה ליהנות ממנו.
אל תפחדו
תשמעו, אין מה לחשוש מהחופש הגדול. אני הראשונה שתגיד את זה אבל מצד שני, הוא כן מאיים עליי. מה שכן למדתי שאסור להראות פחד. כי אז הילדים מריחים אותו ומבינים שאפשר להמיר אותו בזמן מסך. אז אל תפחדו. במקום זה תאכלו משהו. פחמימה למשל ידועה כמחסלת חששות ומגדילה תאי שומן, מה שיוצר עור של פיל(ה).
תעשו כל יום משהו חדש
זה יכול להיות משחק קופסה, אפייה, חוברת צביעה, יציאה לגינה שכונתית חדשה, מציאת קללה חדשה שאינה נשמעת כמו קללה והיא מצחיקה אחרים אבל אתם יודעים בדיוק מה היא אומרת. משהו חדש מכניס הרבה אנרגיה ליום. והעובדה שלא עמדתם בציפייה של עצמכם? ובכן, היא יופי של דלק שמניע אתכם להיכשל טוב יותר ביום למחרת.
תיהנו גם מזמן מסך
שלכם. בכל הקשור לזמן המסך של הילדים – תגבילו תגבילו ושוב תגבילו.
אפשרו זמן מסך לילדים
נשמע סותר? ממש לא, הגבילו לכמות השעות שמתאימה לבית שלכם. 10 שעות אקס בוקס ושעתיים סמארטפון? שאף אחד לא ישפוט אתכם כמו שאתם כן שופטים אחרים. אתם הנבחרים. תזכרו את זה.
צאו מהבית כל יום
גם אם לגיחה קצרה. הילדים זקוקים לאור יום ואתם צריכים לדעת שיש עוד אנשים בעולם הזה שסובלים כמוכם. זה מנחם כל השיט הזה של צרת רבים.
עשו יום שבו אתם רק אומרים "כן"
אתם לא מבינים איזו חוויה בלתי נשכחת אתם מעניקים לילדים שלכם. נסו את זה. לא ביום קניון, ולא ביום בריכה, או ים. בקיצור, לא ביום שאתם יוצאים מהבית. המלצה: עשו זאת ביום שנשארו רק שאריות מיום שבת, נגמרו הממתקים והפסקת החשמל השכונתית נכנסת לתוקף.
עשו תאילנד בבית
תביאו בריכה מתנפחת, רובי מים, תחתכו אננס (או קנו מקופסת שימורים, זה יקר החרא הזה ולמי יש כוח לחתוך אותו?), פנו את המרפסת, ושחררו את הילדים להרטיב אותה עד הערב. לאחר מכן, סגרו הרמטית את המרפסת. הישארו בסלון רק כדי לשים עליהם עין ושתו קוקטייל עם מטריה. כמו בתאילנד.
תקראו ביחד ספר אחד ביום
פחחחחחחחחחחח
עשו בכל שבוע משהו אחד עם כל ילד בנפרד
אחרי בילוי רק עם ילד אחד תרגישו מלאים, מסופקים ומלאי חוויות ועשירים בזמן איכות. זה חשוב לילד. זה חשוב לכם. זה חשוב למערכת היחסים שנרקמת ביניכם. רק אל תאשימו אותנו אחר כך כשתבינו שאולי הייתם צריכים באמת לעצור רק בילד אחד. די בטוח שזה יהיה הבכור.
תנקו את הבית ביחד
פחחחחחחח.
תצחקו
במיוחד כשאתם רוצים לבכות. זה גורם לכם להיראות לא שפויים ולילדים יש נטייה להתרחק מזה כמו מאש.
תעשו ערב שקופיות עם תמונות מהטיול משנה שעברה
כשכל המשפחה מתכנסת ביחד ונזכרת בחוויות עבר זה רגע מנצח. כל אותם נופשים שלכם מהשנים הקודמות, בארץ או בחו"ל, בלי מסיכות ובלי דאגות. זה באמת זמן שאפשר להיזכר, לצחוק, להתגעגע, לנצור ובעיקר לבכות ערימות של דמעות ולתהות מתי זה יקרה שוב?
בלו עם חברים
זה תמיד שובר את הבאסה, מרים את האנרגיות ואם זה לא אצלכם בבית? אשריכם!
סעו לקמפינג
עדיף גלאמפינג. עדיף מלון. אבל לא של כל העולם. מלון יוקרה. עם בריכה פרטית רק שלכם. עם שף צמוד, אתם הרי לא תאכלו בקפסולות במנות מדודות. יקר? תישארו בבית. טגנו שניצל וקנו את הבקבוק הזה שמתיז מים בפעימות. זה יקרר אתכם.
תכינו טבלה ושכל ילד יציע רעיון
זה מאוד מגבש. הילדים נכנסים לזה ממש ומציעים רעיונות שלא תצפו להם. אחרי יום, כשהכול יקרוס לתוך עצמו, קחו את הטבלה שהקטנה קישטה ממש יפה, תקפלו אותה יפה יפה ותזרקו אותה לפח. אל תדאגו, הם לא ישימו לב בכלל.
תראו ביחד חדשות
ילדים, בדגש על קטנים, לא רגילים שנותנים להם לצפות בחדשות. אז תנו להם. אפשרו להם להרגיש גדולים ועל הדרך תפחידו אותם. כי אין שום דבר טוב בחדשות. ספרו להם כמה המצב הכלכלי קשה, וכמה אנשים רעים יש בעולם, וכמה צריך להיזהר שמדברים עם מישהו ברשת החברתית וכן הלאה. ואז הם יילכו לישון ממש מוקדם. מפוחדים אבל ישנים. וזה חשוב. כי ילד צריך לישון לפחות 9 שעות בלילה. תנו להם 12. שיגדלו.
תרגלו קצת חוברות למידה
בכל זאת, מדובר בחודשיים שהילדים לא נגעו בלמידה. תוסיפו לזה עוד חצי שנה שהם היו בטלפון בזמן השיעור וזה זמן טוב לעבור עם בת ה-11 על לוח הכפל. זה עושה פלאים.
תלמדו שפה חדשה
כי את הקללות באנגלית ובמרוקאית הם כבר יודעים טוב טוב.
לכו ביחד לקנות ציוד לבית ספר לשנה הבאה
כי הלוא זה תמיד מוכיח את עצמו.
אופציות חלופיות ומהנות באותה מידה: פזרו לגו בכל הבית ולכו יחפים או קחו קיסם והכניסו אותו לעין. זה כיף באותה מידה.
ודי חלאס שטויות, ברצינות שנייה:
תעשו לפחות טיול אחד בשבוע
תעשו תוכנית כללית אך מחייבת
בלי טבלה ובלי שטויות אבל כן לו"ז שלא רק מסדר לכם את השבועות שנותרו, אלא מדרבן ומחייב אתכם לעשות משהו. זה לא טוב רק לילדים שיודעים למה לצפות, אלא גם לכם שתדעו איך להיערך. להתעורר ביקיצה טבעית זה אחלה, אבל כשכל היום משתרך בלי שום תוכנית, זה סתם מבאס ומשבלל ובעיקר עושה אותנו רעבים ומשועממים וזה אף פעם לא הולך למקום טוב.
תשתטו עם הילדים
שימו מוזיקה, תרקדו, תשחקו איתם זבלונים, טאקי, תקרעו אותם ב"יניב", תדגדגו אותם, תהפכו אותם, תצחקו איתם. הם שלכם. ובניגוד לכל שאר הטיפים של אפייה ובישול משותף, כאן הזמן באמת טס עם מינימום לכלוך.
תבינו שזה המצב ואתו ננצח
אז נכון שהקיץ כבר כאן וחם להוציא את האף מהבית ועדיין, זוכרים את הימים שהיינו בסגר שלוש שנים? אז הם מאחורינו. זה קטן עלינו. אם עשינו את פסח לבד בבית, מה זה חודשיים ביולי-אוגוסט?!
צאו מהבית לכמה ימים
אחד הדברים שהבנתי שהכי קשים לי בחופש הזה הוא הקושי להתנתק מהמציאות. בחו"ל זה פשוט יותר כי השפה זרה, והנופים אחרים והריחוק הגיאוגרפי גם בהכרח מרחיק את הנפש מהיומיום והשגרה.
אבל גם בארץ אפשר למצוא את זה. תתרחקו מרדיוס המוכר לכם, קחו סאבלט, לכו לאכסניה, קחו אוהל, לכו לצימר, תחליפו דירות, שנו נוף. נתקו טלפונים או המעיטו שימוש בהם, סננו רעשי רקע (ואלוהים כמה יש כאלה) ובלו זמן משפחתי ביחד. בלי ציניות. ואם אפשר רק אתם, המשפחה הגרעינית. נסו לעשות את זה לפעמים. פתאום תיזכרו איך קוראים לאבא ותבינו שחוץ מפורטנייט, הילד שלכם גם יודע לעשות עמידת ידיים, והילדה מציירת מהמם, והגדולה רקדנית מהוללת והם בסך הכל ממש חמודים ביחד שהם לא רבים על השלט ו- וואללה? יש לנו משפחה נהדרת.
תגידו תודה שאתם בריאים. זה כל מה שחשוב
>> לכל הטורים של "חיים של אמא"
הורים - כל מה שצריך לדעת
על הורים, ילדים
ומה שביניהם