ככה התחיל הפרק בחיים של גיסי עם מה שמכנים 'יער האף התחתון', השפם. יכול להיות שמה שקרה בגיאורגיה היה צריך גם להישאר על רצפת חדר המלון שם, אבל הוא החליט להמשיך. אף פעם לא הבנתי למה גברים מגדלים שפם, ההסבר ההגיוני היחיד לתופעה הזאת הוא שברגע שיורידו אותו - מיד ייראו טוב יותר, זה כמו דיאטת בזק. אבל גיסי ליטף את השפם המעוצב שלו וניסה להסביר לי שאני טועה.
"אני חושב שזה גברי", אמר לי בקול משכנע, "שפם זאת הצהרה אישיותית, זה משהו שאתה מטפח אותו, משקיע בו, זה הופך להיות חלק בלתי נפרד ממך וגם תעודת הזהות שלך". כשאמר את זה נזכרתי שפעם סיפר לי חבר, עיתונאי אמריקאי, שהוא רצה שאנשים יזכרו אותו, אז הוא גידל שפם. כי אז כולם אומרים: נו, זה עם השפם.
"אתה באמת חושב שזה יפה?"
זה קורה בערך פעמיים בשנה, אז קם לו איזה עורך שמחליט שהנה, השפם חוזר לאופנה. ואז כותבים על הטרנד הנוכחי שעוד מעט יחזור למיינסטרים ומוסיפים כמה תמונות של משופמים מיתולוגיים כמו דודו זר, יאצק ועמיר פרץ. בטוקבקים מישהו יכתוב שגם לבראד פיט היה שפם פעם, וכמובן שגם לניטשה. כשהניטשה הזה בכה הדמעות שלו נאספו בשפם. גם הריח של הסיגריות.
בכל מקרה, הגיס שלי החליט ללכת על זה. "כשהגעתי איתו בפעם הראשונה לעבודה הפכתי לשיחת היום", סיפר לי בעיניים בורקות, "כולם שאלו: מה זה? תתחדש. למה גידלת את זה? משהו עובר עלייך? אתה באמת חושב שזה יפה? כמו מי בדיוק אתה מנסה להיראות?".
חשוב לציין שהגיס עובד במשרד אדריכלים היפסטרי בתל אביב, מקום שבו רוב העובדים נוטים לטבעונות ואם אחד מהם מביא ארוחת צהריים שאין בה סלק הוא בסכנה של נידוי חברתי ממושך. אבל עם כל הכבוד לסלק, כשזה מגיע לטום סלק הסיפור שונה והעמיתים לא הפסיקו לתהות מה פתאם הוא החליט לגדל שפם. "תגיד, כמה זמן אתה מתכוון להישאר עם זה?", הם שאלו אותו, רומזים שברור שזאת כנראה התפרצות של מחלה קצובה בזמן, "ואשתך? מה היא חושבת על זה?".
יש שפם, אין סקס
אשתו של גיסי לא ממש התנגדה לרעיון בהתחלה, וקיבלה את השפם בחביבות יחסית. אבל יכול להיות שזה היה קשור לעובדה שהיא הייתה אז בחודשים הראשונים של ההיריון, ולכן רוב הזמן הקיאה ולא התפנתה באמת להתעסק בפלומה המתפתחת מעל לשפה העליונה של בעלה. ככל שעברו השבועות ונרגעו ההקאות, היא החלה להביע את החשש שלה בקול רם: "טוב, אתה מתכוון להוריד את זה, נכון? מתי זה יקרה, בסופ"ש? בתחילת השבוע הבא?".
נזכרתי בחבר אחר שניסה פעם גם הוא לגדל שפם. הוא היה אז איש אקדמיה שהחליט שזה ממש מגניב, ואכן החברים מהחוג לספרות אנגלית השוואתית ממש תמכו. הם תמכו אבל בת הזוג שלו הודיעה לו שאם השפם הזה שלו לא יורד אז היא פותחת בשביתת מין. למחרת הוא היה בלי שפם.
אבל גיסי האמין שלו זה לא יקרה. הוא ממש נקשר אל השפם שלו והחל לפתח גינונים של משופמים מדופלמים, כמו הנטייה למשש מידי כמה דקות את השפם או לערוך השוואה בין זה שלהם לזה של אחרים. "ראיתי תמונה של פרדי מרקיורי, בהיתי בשפם שלו והתמלאתי קנאה", אמר לי. "יש לו שיער פנים ממש מושלם לשפם, חלק במידה נכונה, הצפיפות מדויקת". הקשבתי לו ונמלאתי חשש שבעוד כמה שנים הוא ייראה כמו איכר אחד שצילמתי פעם בטיול ברומניה.
לפני 50 שנה זה היה מאוד מקובל
גיסי גילה גם ששפם מעלה נוסטלגיה אצל אנשים. "יום אחד ראיתי ששני חבר'ה בני 50 פלוס מתבוננים בשפם שלי ארוכות. התקרבתי אליהם ואחד מהם התחיל לספר איך פעם, כשהם עלו לארץ מארגנטינה, הם היו עם שפם מפואר. אבל כאן לא ממש קיבלו את זה, הם נאלצו להוריד אותו ואין יום שהם לא מתגעגעים".
נזכרתי בתמונה הישנה של אבא ואמא שלי, כשרק התחילו את חייהם המשותפים, תמונה אותנטית מבוימת להפליא. הנה הם עומדים יחד ומשקיפים אל הנוף שמחוץ לחלון: אמא שלי בשמלה לבנה שחזרה היום לאופנה ואבא שלי בחולצת חג מעומלנת ושפם שלא חזר לאופנה. התקשרתי לקבל הסברים.
"מה נזכרת בזה בכלל?" אבא שלי גער בי, "זה היה לפני 50 שנה. הייתי בן 25 וזה היה מאד מקובל אז". אז למה גילחת אותו? שאלתי. "תשמע, מהרבה הרגלים נפטרתי בחיים האלה, גם מעישון וגם מהשפם. מי צריך את זה?".
בשבוע שעבר גיסי הביט בו בפעם האחרונה במראה, בחן בקפידה כל שערה ושערה שטיפח בחריצות במשך שלושה חודשים, וביד רועדת לקח את סכין הגילוח ונפרד מהשפם שלו. "אני חושב", סיפר בכנות לאחר מעשה, "שבערך 80 אחוז מהאנשים היו נגד השפם שלי ורק 20 אחוז בעדו. הרבה אנשים אמרו לי שעם השפם אני נראה כמו שחקן פורנו, אחרים התלחששו מאחורי הגב, במיוחד באירועים משפחתיים. עוד דבר ששמתי לב אליו, זה שבסמטאות חשוכות אנשים נבהלים מאד מאנשים עם שפם.
"כשהורדתי אותו הרגשתי כמו כלב במספרה, שרץ מבוהל אחרי שנגזז אל מתחת לשולחן. הרגשתי שהלך איזה חלק ממני שנקשרתי אליו". אז למה הורדת אותו? שאלתי. "אשתי הכריחה אותי. היא הציבה לי אולטימטום עד יום שישי".
בשלב הזה אשתו, שישבה בצד והקשיבה לתיאור הרגשני שלו, התערבה בשיחה. "לא הכרחתי אותו. פשוט ביקשתי יפה", אמרה. הוא רצה להוריד את השפם? שאלתי אותה. "לא. אבל ככה זה בנישואים, אתה עושה דברים שאתה לא רוצה".
"הוא עוד יחזור", אמר לי גיסי. הבטתי באשתו וידעתי שזמנו עבר.