134 חטופים מוחזקים בשבי בעזה, בהם אלי שרעבי ואחיו יוסי שרעבי ז"ל, שנרצח בשבי וגופתו מוחזקת על ידי חמאס. על הרקע הזה מתקיימים בימים אלה אירועי פורים ברחבי הארץ, השנה במתכונת צנועה ומצומצמת יותר - אלא שיש ערים שבחרו לציין את החג כמדי שנה, כמו בירושלים שם תיערך העדלאידע. הדבר הכעיס חלק ממשפחות החטופים, כמו את שרון שרעבי, אחיהם של אלי ויוסי.
"בחג הכי שמח לעם היהודי אני לא יכול להגיד להורים לא לשמח את הילדים שלהם, אבל הרשויות והגופים הציבוריים היו צריכים לגלות אחריות, במצפון המוסרי שלהם, צניעות ורגישות, ולעשות את הדברים האלה בצורה הרבה יותר מינורית", אמר שרעבי הבוקר, "אי אפשר לחגוג, זו טעות, זה ניתוק. זה לא מסמל אחדות. בעת הזו היה נכון לעצור את החגיגות. אי אפשר לחגוג כש-134 חטופים נמצאים בשבי חמאס. זו סולידריות, להתמודד עם סיטואציה שלא תמיד אני עושה את מה שאני רוצה, אלא עושה את מה שנכון".
"הניצחון הכי גדול על חמאס זה אחדות ישראל. צעדי ניתוק לא תורמים לאחדות. אני מקווה שאותם מקבלי החלטות ברשויות ובגופים הציבוריים יחשבו על משפחות החטופים שמתמודדות עם סיטואציה מטורפת והזויה, וגם על אנשים שלא קרובים למשפחות החטופים אבל בלב שלהם, במעשים שלהם, התגייסו ב-7 באוקטובר כדי לסיים את האירוע הקשה הזה".
מה לגבי חגיגות יום העצמאות?
"בעצמאות אנחנו חוגגים את קיומה של המדינה. כשהחטופים שם, יש סכנה קיומית למדינת ישראל. צריכים לחשוב טוב איך לקיים את החגיגות האלה. זו צריכה להיות עצמאות אחרת, בסימן החטופים. זה אירוע שלא קורה כל יום, אירוע שמטלטל עם שלם. אם הייתי צריך לתת למישהו להדליק משואה, הייתי נותן לנציג החיילים, שמסכנים ומחרפים את נפשם כבר 171 ימים למען ביטחון כולנו. זו סולידריות, זו אחדות".
מה באשר לבמות בידור והופעות השנה?
"אין לזה מקום. אין מקום לקיים את האירועים האלה באופן שבו שאנחנו חוגגים כל שנה. זה משהו אחר. צריכה להיות אמירה גורפת, כי אחדות ישראל זה משהו גורף. אני מצפה לאחדות לאומית, לצד האחריות האישית".
איך אתה בימים אלה, כשיש מצד אחד אופטימיות ומצד שני חשש גדול?
"לצערי התרגלנו לטלטות רגשיות במשך חמישה וחצי חודשים. אנחנו מאוד מקווים שישראל בשלה יחד עם חמאס להגיע לעסקה בלחץ אמריקאי. מקווה שהדברים האלה יקרמו עור וגידים ושנראה 40 חטופים חיים מגיעים הביתה למשפחות שלהם. הרבה זמן לא ראינו את המחזה הזה. מקווה שזה יתממש ויביא קצת נחת לעם. אנחנו רוצים לראות את החטופים בבית וזאת הזדמנות פז להביא אותם. מקווה שמקבלי ההחלטות יסייעו לנו, לעם ישראל, לייצר תקווה בחג השמח הזה".
מדברים על 40 חטופים, אבל יש משפחות שחוששות שאם יחזרו 40 עכשיו, לא ברור אם ומתי תהיה עוד עסקה שתחזיר את השאר.
"בסביבה כזו מורכבת, צריכים גם להיות ריאליים ולהגיד שאחרי 171 ימים שבהם החטופים נמצאים במקום הכי חשוך בחיים שלהם, כל אחד שמצילים משם, זה נס. אני רוצה לראות את אחי אלי חוזר הביתה לאמא, מה שלא הצלחנו עם יוסי שהזמן שלו אזל. אנחנו מבינים כמה הזמן חשוב. אנחנו רוצים לראות את האנשים ששרדו שם כמעט חצי שנה חוזרים למשפחות. זה יעשה שמחה גדולה, בטח בחג פורים הזה. אני מניח שזו עת רצון לשני הצדדים, גם מבחינת העם היהודי וגם מבחינת העם המוסלמי ברמדאן. מקווה שבלחץ אמריקאי הדברים האלה יקרו".
אתה חושב שאלי מבין את גודל האסון, יודע מה קרה?
"להערכתנו אלי לא יודע. אני מחפש מתנדב שיבשר לו, כי כשאלי יחזור אין לו משפחה. יוסי, אחיו הגדול, שרד כמעט 100 ימים לצידו וזמנו אזל. אני מאוד מקווה שכשאלי יחזור הוא יתחיל חיים חדשים ועם ישראל יחבק אותו וישקם אותו".
יש דיון בין משפחות החטופים האם להתנהל באופן מתון או להסלים את המאבק נגד הממשלה ובכלל.
"אני לא קורא לזה מאבק. אני לא במאבק עם אף אדם. משימת חיי זה להביא את האחים שלי הביתה, את החטופים הביתה. זו הערבות ההדדית והאחדות של עם ישראל. זו תהיה התקומה של עם ישראל. מדברים על 'עסקה'. אני שונא את המילה הזו. אומרים 'עסקה' כאילו אני קונה מקרר במחסני חשמל. מדובר במתווה להצלת חיים ולהשבת נרצחים. זו המשימה הלאומית של כולנו. חייבים לעמוד במשימה הזו כמה שיותר מהר. אנחנו רואים בכל יום, לא משנה אם חמאס מפרסם או שהמודיעין הישראלי מביא לנו בשורות איוב, שעוד חטוף או חטופה מאבדים את החיים שלהם. אני פונה לעם ישראל כמקשה אחת, לעמוד מאחורי עסקה שאינה מסכנת את ביטחון ישראל. הישארות החטופים בשבי חמאס זו סכנה קיומית, לא נוכל להמשיך הלאה".