איך משפיע הזמן שהילד שלכם מבלה מול המסך על יכולת הריכוז שלו? מחקר חדש מצא כי ילדים שצופים במסכים יותר משעתיים ביום בגילאים 1-3 הם בעלי סיכוי גבוה פי 3.7 לפתח תסמיני קשב וריכוז בגיל הגן. כמו כן, נמצא במחקר שנערך על 41,494 ילדים בסין, כי בעוד שסרטונים חינוכיים וסרטי אנימציה הגבירו משמעותית את הסיכון לתסמיני קשב, סרטונים אינטראקטיביים לא הראו קשר אליהם.
במחקר נבחן הקשר בין זמן מסך וסוגי התוכן שצופים בהם בגיל הרך. נמצא, כאמור, כי ככל שזמן המסך עלה, כך עלו כמות ועצמת התסמינים שמאפיינים הפרעת קשב לעומת ילדים שלא נחשפו כלל למסך:
- חשיפה של 1–60 דקות ביום העלתה את הסיכון פי 1.6.
- חשיפה של 61–120 דקות ביום – פי 2.8.
- חשיפה של מעל 120 דקות ביום – פי 3.7.
"המחקר שופך אור על הקשר בין מסכים ובין תסמיני הפרעת קשב ומוסחות. חשוב לציין כי המחקר מצא קשר לתסמינים של הפרעת קשב, אבל לא להפרעת הקשב עצמה, שהיא נוירולוגית וגנטית", אומרת ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בכירה בתחום הקשב, חוקרת ומאבחנת, מרצה באוניברסיטה העברית. "כדי לאבחן הפרעת קשב יש לעבור אבחון מדויק ומעמיק, במחקר הועבר רק שאלון תסמינים ולא נערך ראיון קליני מקיף במסגרת אבחון. כלומר הקשר פה הוא לתסמינים כמו חוסר מנוחה, התקפי זעם, קושי לבצע פעולות, מוסחות, חוסר קשב, התעלמות מהוראות, קושי חברתי ועוד".
לא כל תוכן נוצר שווה
בעוד שחלק גדול ההורים נוטים להאמין שתוכן חינוכי "בטוח" יותר, המחקר מציג תמונה מורכבת יותר: סרטונים חינוכיים וסרטי אנימציה הראו קשר ברור לתסמינים של הפרעת קשב בכל רמות זמן המסך. למעשה, הסיכון בצפייה בסרטי אנימציה היה הגבוה ביותר - פי 4 עבור ילדים שצפו יותר משעתיים ביום. הסיבה המשוערת לקשר היא כיוון שהגירויים הוויזואליים המהירים גורמים לעומס על מערכות הקשב של ילדים. הגירויים הצבעוניים, הקצב המהיר והתוכן האינטנסיבי עלולים להיות מגרים מדי. עם זאת, סרטונים אינטראקטיביים, כאלו הדורשים מעורבות של הילדים, לא הראו קשר משמעותי לתסמינים בשום רמת זמן מסך.
"זהו נתון מרתק ואפשר להניח שהאינטראקטיביות מפעילה חלקים שונים במוח - היא דורשת מהילד לחשוב, להגיב, ולקבל החלטות. זה שונה מצפייה פסיבית שבה המוח 'נכנס למצב המתנה. עדיין, גם כאן חשוב לזכור שמדובר על ילדים צעירים מאוד שזקוקים בעיקר לחוויות בעולם הפיזי", אומר ד"ר הרשקו. השאלה הגדולה, אם כן, היא איך הורים יכולים להגן על ילדיהם מבלי להיכנס למלחמות יומיות על המסך. החוקרים מציעים שלושה צעדים עיקריים: קביעת מגבלות זמן, עידוד הפסקות וקידום פעילויות חלופיות.