הן יושבות בבית על הספה, מבלות בפארק או מסתובבות בעיר, השיחה קולחת והן שופכות את הלב – בעיקר אחת מהן. זה אולי נשמע כמו שתי חברות ותיקות שנפגשות לפטפט, אבל מדובר דווקא בזוג אחר לגמרי, שממיס לבבות ברחבי הרשת: יוצרת התוכן והאם טרייה אלכס בנט (justalexbennett@) ובתה טייט בת השבעה חודשים, שהשיחות המתוקות שלהן הצליחו לכבוש כבר יותר מ-1.2 מילוין עוקבים בטיק טוק.
אבל כשבנט מדברת עם בתה היא לא משתמשת בשפה מיוחדת, בטון גבוה ותינוקי או במילים חמודות. השיחה שלהן נראית (ונשמעת) כמו שיחה רגילה בין שתי חברות בוגרות – גם אם טייט לא מדברת הרבה. כשהיא כן מחליטה להשחיל קולות או גירגורים, האמא מקשיבה בתשומת לב מלאה ומגיבה בהתאם.
יש להן אינסוף נושאי שיחה: התוכניות שלהן לערב, הדרמות האחרונות עם המטפלת, ההפתעה שהן מתכננות ליום ההולדת של אבא (לנסות להכין סופלה שוקולד – או לקנות עוגיות אם הניסיון ייכשל), האתגר של למצוא עוד חברים הורים ("כי אם למשל התינוק שלהם בן שנתיים-שלוש, הוא כבר יכול ללכת, ואת עוד לא שם", אלכס מחייכת לטייט). באחד הסרטונים האמא אפילו מסבירה לבתה כמה זה כיף "להירקב במיטה" כששתיהן לבושות בפיג'מה בלי שום כוונה לצאת מהפוך בקרוב.
העוקבים, כמובן, מתמוגגים: "התינוקת הזאת הולכת להיות חכמה ועם יכולת רטורית בלתי רגילה", כתב אחד הגולשים. "זה ייגמר בזה שהמילה הראשונה שלה תהיה פסקה שלמה!", הגיבה עוד גולשת. ועל פי המחקרים – ייתכן מאוד שהם צודקים.
השפעה משמעותית כבר בגיל שנתיים
מסתבר שלשיחות החמודות של אלכס עם טייט התינוקת יש גם חשיבות מיוחדת להתפתחות שלה, שכל הורה צריך להכיר.
כולנו יודעים איך זה נשמע כשהורים, ומבוגרים בכלל, מדברים עם תינוקות – לרוב הם נוטים באופן טבעי להשתמש בטון גבוה ומוגזם. מחקרים מראים שזה עוזר לתינוקות לשים לב, לזהות צלילים ולאמץ את השפה מהר יותר, בזכות ההגזמה של הצלילים שמהם בנויה הדיבור. אבל דיבור רגיל של מבוגרים הוא משמעותי לא פחות: שיחה עם נרטיב ("נכין לאבא עוגת שוקולד כי זו העוגה האהובה עליו") עוזרת לתינוקות להבין שגרה ורגשות. טון השיחה הרגיל מדגים להם איך אנשים מדברים באמת, ומחזק מיומנויות הקשבה ואמון. והכנות הרגשית ("זה קצת מלחיץ, אבל אני מנסה") נותנת לתינוקות מילים לבטא את הרגשות שלהם – גם אם הם עדיין לא מבינים את כולן.
לפי מחקר שערכה קתי הירש-פאסק, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת טמפל ומחברת הספר Becoming Brilliant: What Science Tells Us About Raising Successful Children, ("להפוך למבריקים: מה המדע מלמד אותנו על גידול ילדים מצליחים"), יש קשר מהותי בין רמת החשיפה של ילדים לשפה לבין התפתחות השפה שלהם.
במחקר משנת 2013 שעסק בהשפעת החשיפה המוקדמת לשפה על יכולת העיבוד הלשוני ואוצר המילים של ילדים, החוקרות אדריאנה וייסלדר ואן פרנלד גילו שככל שהורים מדברים לילדיהם בשפה "בסגנון בוגר", כך אוצר המילים שלהם גדל. כבר בגיל שנתיים, ילדים שנחשפו באופן קבוע לשפה עשירה ומורכבת הצליחו לעבד מילים בצורה טובה יותר לעומת בני גילם.
שיחה בתורות, כלומר חילופי דברים הדדיים, גם אם התינוק בתורו רק מפטפט בקול או מחייך – נחשבת לאחד הגורמים החזקים ביותר לחיזוי ההתפתחות הלשונית והקוגניטיבית בעתיד. חוקרי מוח מ-MIT אף קשרו את האינטראקציות המוקדמות האלה לפעילות מוגברת באזורים במוח שאחראים על דיבור והבנה.
קלינאיות תקשורת ממליצות להורים פשוט לתאר בקול רם את מה שהם עושים במשפטים שלמים ומלאי הבעה. כך הן יכולות לא רק להדגים לתינוק שפה טבעית, אלא גם להפוך את האינטראקציה הראשונית למשהו הרבה יותר אנושי, חם ומדויק.
למעשה, זה תורם לא פחות גם לאמהות הטריות, שרובן מתמודדות עם תחושת בדידות בחודשי האימהות הראשונים. אז אולי התינוקות לא ממש מבינים את הסיפורים, אבל כשמדברים אליהם כאילו כן, זה עוזר להם לפתח כישורי תקשורת חזקים יותר, ובו בזמן מסייע לאמהות למצוא את קולן מחדש.
Peaches and peels
בואו נדבר על זה
חלק מהההורים אולי ירגישו שלדבר לתינוקות שלהם כמו אל מבוגרים מרגיש קצת מאולץ, אבל למקרה שתחליטו לנסות בכל זאת, הנה כמה טיפים:
- שימו לב לתגובות הלא-מילוליות שלהם
לדבר יותר, בלי לעצור, ולהקפיד להוסיף מילים חדשות - נשמע כמו משימה פשוטה, נכון? אבל יש לה עוד חלק חשוב. מחקרים מראים שילדים קולטים מילים ודימויים שקשורים למה שמעניין אותם. לכן, פרופסור קתרין סנואו מאוניברסיטת הרווארד ממליצה לשים לב מה מושך את תשומת הלב שלהם – מחוות מיוחדות, קולות נרגשים, הבעות פנים – ולהתחיל משם. "אל תחכו שהם יתחילו לומר מילים ברורות, התחילו לפרש כבר את הצלילים שהם משמיעים", היא אומרת, ומדגישה שזה הניסיון הראשון שלהם לתקשר. - תנו גם להם לדבר
שימו לב להבדל בין לדבר אל הילדים לבין לדבר איתם. "אם רק המבוגרים מדברים כל הזמן, זה פחות עובד", אומרת סנואו, ומדגישה שמה שחשוב כאן הוא האינטראקציה: הגיבו למה שמעניין אותם, תנו שמות לדברים שהם מסתכלים עליהם, ואם הם מנסים לתקשר, הקשיבו לפני שאתם עונים. למשל, כשאלכס מדברת עם טייט באחד הסרטונים, התינוקת מתחילה לשחק עם הפנים של אמה. אלכס לא עוצרת אותה או מזיזה לה את הידיים – היא פשוט נותנת לה ללטף אותה ואז שואלת בחיוך, "את אוהבת את השפתיים האדומות שלי?". - הכול עניין של הקשר
איך מלמדים תינוקות מילים חדשות? משתמשים בהן בתוך הקשר טבעי ומובן. סנואו מביאה לדוגמה סיטואציה מתוך ארוחה משפחתית, שבה יש שלל דרכים להדגים שפה עשירה: אחד הילדים יכול לשאול את האמא איך עבר היום. אם נשמע קול של צופר מבחוץ, אחד מבני המשפחה יכול לשאול מאיפה הצליל הזה מגיע. אפשר לשאול: "למה אנחנו אוכלים עוף?" או "מאיפה העוף מגיע?" – כל השאלות האלה אולי נשמעות קצת טרחניות (בעיקר כשהשואלים יודעים את התשובות), אבל אלה בדיוק השיחות שבונות אצל תינוקות הבנה של מילים ומושגים.
ד"ר דנה סוסקינד, מייסדת-שותפה של מרכז Thirty Million Words ("30 מיליון מילים") ושותפה לכתיבת הספר של הירש-פאסק, הקדישה את מחקרה כדי לעודד הורים להכיר בכוח שיש להם בתור "אדריכלים של המוח". לכל מילה, משפט או רעיון שההורים בוחרים לבטא (או לא לבטא) יש השפעה. כל מילה שהתינוקות שומעים, בין אם השיחה היא על פיג'מה חדשה, ארוחת הערב שמתבשלת במטבח או עם יהיה הפליידייט הבא שלהן – הם סופגים את הכל. גם אם הם עוד לא לגמרי מבינים, הם שומעים, והשיחות היומיומיות, הקטנות והפשוטות האלה, הופכות לאבני הבניין של רכישת השפה, לבנה אחרי לבנה, מילה אחרי מילה.