הנסיך לבית יונגר (צילום: אפרת נומברג יונגר)
בנה של אפרת במצבו הטבעי: ער|צילום: אפרת נומברג יונגר

 ילד רביעי אמור לגדל את עצמו, אמור לגדול בתוך רעש ולהתאים את עצמו לבית, נכון? אז תשכחו מכל מה שאמרו לכם, כי הילד הרביעי שלי לא קיבל ככל הנראה את המֶמוֹ טרם יצא לעולם.

הנסיך הרביעי לבית משפחת יונגר בחר בטיימינג בעייתי להגיע: 6 ימים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפרט הזה חשוב משום שלאורך כל התקופה אביו לא היה בבית אלא במילואים, מותיר את האם (כלומר אותי) להתמודד עם העובדה שהנסיך חשב בטעות שהוא ילד ראשון. שעות השינה נשמרו בחרדת קודש, אי אפשר היה לנשום בבית שמא הוא יתעורר, הוא כל הזמן רצה על הידיים והשיא - הוא היה מתעורר כל שעתיים וחצי בערך, ולהחזיר אותו לישון לקח בערך אותו זמן.

מכיוון שבכל זאת יש לי ניסיון בגידול ילדים, לא התרגשתי בהתחלה. הרי ידוע שעד גיל 5 חודשים אי אפשר באמת ללמד ילדים לישון. איך אני יודעת? פשוט כי עם הגדול עברנו ייעוץ שינה שיושם בהצלחה על שני האחים אחריו.

תבינו, בניגוד לכל אלו שמזלזלים ביועצות, אנחנו לקחנו את העניין מאוד ברצינות, אחרי שהענקתי לעצמי צל"ש על זה שלא השלכתי משהו מהחלון בזמן שהגדול לא ישן לילה אחד נורמלי עד גיל 7 חודשים. חודש וחצי לקח ליועצת שינה אז להעניק לי ילד שישן לילה שלם משש בערב עד שש בבוקר, בשיטה שאני התחברתי אליה (להיות עם הילד כל הזמן, לא לתת לו לבכות ולעשות תהליך הדרגתי).

לכן, בהגיעי לילד הרביעי, יישמתי את כל השיטות שלמדתי רק כדי להבין ששום דבר לא עובד. ואם אני רוצה להיות שפויה מתישהו (בהתחשב באווירת אי-השפיות ששוררת כאן בשנה וחצי האחרונות), אין מנוס אלא לפנות שוב ליועצת שינה.

הטעות הראשונה שלי

אחרי ניסיון כושל עם יועצת אחת בשיטה שאותה יישמתי על בני הבכור (לא ברור מה בדיוק ציפיתי שיקרה), הגעתי למסקנה אחת: יועצת שינה היא נטו תומכת נפשית באימא, כי את התהליך ומה שצריך לעשות אני יודעת. פשוט אני צריכה שמישהי תחזיק לי בדרך את היד, גם בארבע בבוקר, כשהילד לא מוכן לחזור לישון.

הלומת שינה פניתי אל מירב נבון בן-עמי, יועצת שינה שמתמחה בתאומים ושלישיות, ומבטיחה ליווי וייעוץ 24/7. חשבתי שבשביל ילד שמתנהג כאילו הוא ילד ראשון, שכל השיטות בעולם נוסו עליו ושאימא שלו בדרך לאבדון - צריך להוציא תותח כבד.

מירב בן עמי נבון (צילום: מירב השינה)
מירב נבון בן-עמי|צילום: מירב השינה

כבר בפגישה הראשונה בביתנו, מירב הסבירה לי איפה טעיתי: יצאתי מהנחת יסוד שהילד יהיה כמו האחים שלו. "כל ילד הוא שונה ולכל ילד צריך לעשות התאמות משלו. לכן אין כזה דבר 'שיטה' אחת שעוזרת לילדים לישון. מה שעבד לשלושת הילדים שלך לא בהכרח יעבוד על ילד אחר, ולכן צריך לברר איך הילד מתנהג ולהתאים לו את השיטה שלו".

אחרי הפגישה ובמשך שבוע שלחתי לה דוח בוואטסאפ כל יום עם שעות השינה של הנסיך, מה הוא אכל ומתי, מתי הוא היה עירני וחייכן ומתי עצבני, ועם זה יצאנו לדרך. מירב התאימה תוכנית עבודה שבגדול ממליצה מתי נכון להשכיב אותו לישון, מה קורה אם הוא לא רוצה, איך לזהות שהוא בעייפות יתר, וכל מיני מוקשים קטנים שסידרתי לעצמי כמו העובדה שלא מומלץ להאכיל וישר להשכיב לישון, איך מנמיכים גירויים בערב וכדומה.

כל יום נשלח דוח, כל יום נשלחו עצות חדשות, אבל בעיקר התהליך של ליווי שינה כולל את התמיכה שהייתי כל כך זקוקה לה. גם בשלוש וחצי לפנות בוקר כשכבר נשברתי ערב אחד, ולא היה אכפת לי מכלום.

ישן, מינוס הריצות לממ"ד

לאט לאט התחלתי לראות שיפור. הנסיך האריך את שעות השינה, ההתעוררויות התקצרו ומשך הזמן שלקח לי להרדים אותו עבר בלי צעקות קורעות לב. הוא פשוט הבין שזה עוד לא הזמן להתעורר, הצטנף בשמיכה וחזר לישון.

בסופו של התהליך, שלקח מעט יותר זמן מהנדרש (אם לקחת בחשבון את הריצות באמצע הלילה לממ"ד שהרסו את רצף השינה), בסופו של דבר קיבלתי ילד עם הרגלי שינה בריאים, בית שפוי והכי חשוב: אמא שיש לה שעות שינה.

אם למדתי משהו מהתהליך הזה זה בעיקר כמה חשובה התמיכה, וכמה ייעוץ שינה זה דבר קריטי, גם לאימהות לילד רביעי שחושבות שהן יודעות כבר הכול, ושום דבר לא יפתיע אותן. לכן, אם יש כאן הורים לילד ראשון שבמקרה קוראים את הטור הזה יש לי רק דבר אחד להגיד: תקיפו את עצמכם ביועצים מקצועיים ואל תוותרו גם אם לא מצאתם את ה"אחת", ובטח לא להקשיב לסביבה שלפעמים מייתרת את הצורך הזה. זה כל ההבדל בין הורים שפויים לכאלה שסובלים במיוחד בשנה הראשונה להורות שלהם.

אמא מחזיקה תינוק במיטה (אילוסטרציה: Bricolage, shutterstock)
למה הוא לא הולך לישון?|אילוסטרציה: Bricolage, shutterstock

לסיום, ביקשתי ממירב לרכז את כל הטיפים לשנת תינוקות טובה ורציפה, שתוביל בסוף להירדמות עצמאית (שהתינוק יודע להחזיר את עצמו לישון לבד). גזרו ושמרו:

  1. חשוב להבין שלכל תינוק יש אופי וצורך אחר וחשוב להתאים לו את דרך ההירדמות המדויקת לו, וזה שהתינוק של השכנה ישן מצוין זה לא אומר כלום על הילד שלכם (ובדרך כלל גם לא מדויק).
  2. מגיל 4 חודשים חשוב ונכון ללמד הרגלי שינה. אין מה לנסות או להיכנס לתהליך לפני. קחו בחשבון שעד גיל חודשיים הרבה תינוקות נולדים עם ג'ט לג. ברוב המקרים זה יסתדר לבד בגיל חודשיים. עד גיל ארבעה חודשים לתינוק אין הרגלים לא לחיוב ולא לשלילה, לכן חשוב רק לתת מגע וכל דבר שעושה לו טוב ונעים. בחודשים הראשונים (עד 4 חודשים) תינוקות ישנים במרווחים שונים מכמה דקות עד כמה שעות - הכול תקין ונכון.
  3. נסו לזהות סימני עייפות. לאחר שזיהיתם, המתינו שיתגברו לפחות 10-15 דקות לפני שרצים למיטה. סימני עייפות כוללים: שפשוף עיניים, משיכה באוזניים, משיכה בשיער, גבות אדומות.

    חלונות שינה זה יפה בספר, לא במציאות. לכל תינוק יש שעון נכון לו ורווח שינה אחר, לכן שחררו את הזמנים לפי השעון.
  4. שינה מביאה שינה, חוסר שינה מביא עייפות יתר. חשוב להבין שככל שהתינוק יישן יותר במהלך היום - כך הוא יישן יותר טוב בלילה.

    גיל לידה עד 4 חודשים - לפי צורך. בגילים האלה אין שעות נכונות ולא נכונות. יש תינוקות שישנים המון ויש שישנים שנות קצרות. כל זמן שאנחנו מאפשרים להם תנאים נעימים כמו ידיים, מנשא, עגלה וכדומה - הכול מותר ונכון בגילים האלה. שימו לב לא לעשות דברים שמסכנים את הילד כמו לישון ביחד, או שינה על הבטן בלילה כשאין השגחה.

    מגיל 4 חודשים ועד 8 חודשים - כמה שיותר מחזורי שינה ביום (לא פחות מ-2.5 שעות). בדרך כלל זה מתחלק ל-3 ואפילו לפעמים 4 מחזורי שינה. בלילה מדובר כבר סביב 11 שעות. בגילים האלה חשוב ששנת הלילה תהיה משעות הערב המוקדמות.

    8 חודשים ועד שנה ו-2 חודשים, אפילו שנה ו-4 חודשים - רצוי שהילד יישן עדיין סביב 2.5 שעות ביום (מתחלק בדרך כלל ל-2 מחזורי שינה ביום). בלילה רצוי בין 10 ל-12 שעות. חשוב שהכניסה לשנת לילה תתבצע משעות הערב המוקדמות.

    גיל שנה וארבעה חודשים ועד גיל 3, שבו בדרך כלל יורדת שנת הצהריים - שנת יום אחת של לפחות 1.5 שעות, לילה 10-12 שעות, כשרצוי להשכיב את הילד עד 19:30.
  5. הפרידו אוכל משינה. בניגוד למה שחושבים, מקלחת היא דבר מאוד מעורר ולכן רצוי להרחיק אותה משעת השינה. אם הילד אוכל מוצקים אפשר קודם לאכול ארוחת ערב ואז להתקלח, אבל לא להשכיב מיד לישון. אם הילד אוכל בקבוק או יונק - ניתן לקלח, להאכיל ושוב למשוך לפחות 10-15 דקות בין אוכל לכניסה לשינה. שימו לב לפרט חשוב מאוד: לא לתת מסכים לפני השינה כי זה יוצר את אותו אפקט עוררות.
  6. הקפידו על טקסים. טקס בוקר קבוע כולל פתיחת חלונות ויציאה מהחדר. טקס שינה קבוע כולל שיר או סיפור לפני הכניסה למיטה. חשוב להחליט על דרך הרדמה ולהקפיד לשמור על אותה דרך כמה ימים ברציפות כדי לראות האם מתאימה לתינוק, ורק אם אחרי כמה ימים לא רואים שינוי - ניתן לשנות. חשוב לא לנסות בכל הרדמה משהו אחר.
  7. לא הופכים את כל הבית בשביל התינוק. אל תרגילו תינוק לישון בשקט מוחלט או בחושך מוחלט. בחיי היומיום חשוב להמשיך התנהלות רגילה בבית, ובייחוד אם יש אחים גדולים, אורחים וכדומה.

    שגרה זה מצוין אבל חשוב להמשיך את החיים וללמד את התינוק לישון בכל מקום ומצב.
  8. ספקו סביבת שינה מיטבית. תוציאו מסביבת המיטה כל דבר מלבד שמיכה. פזרו כמה מוצצים ושמרו על טמפרטורה של 23 עד 24 מעלות. אם אין סיבה (מלא לגמרי או קקי) לא צריך להחליף חיתול בלילה.
  9. חשוב מאוד בכל שלב או בכל גיל לא לקחת את התינוק לישון איתכם במיטה - זה לא בטיחותי, והשינה כך אינה מיטבית. שינה טובה הכרחית להתפתחות. בנוסף, האם ידעתם שמחקרים מראים שילד מעל גיל חצי שנה שישן עם ההורים בחדר - ישן פחות טוב?
  10. ואם כבר דיברנו על מוצצים - למדו את הילדים להכניס לבד מוצץ לפה כשהם ערים, ובלילה פזרו סביבם 4-5 מוצצים. אם הם יקומו למוצץ פשוט הצביעו על אחד מהם ואמרו להם: "הנה המוצץ", ואל תביאו להם אותו לפה.
  11. חשוב לא להשאיר תינוק בוכה גם לא דקה או שתיים ללא מענה - זה גורם לו חוסר ביטחון. בנוסף, תינוקות צריכים ידיים. הרימו אותם בכל הזדמנות אבל הקפידו שלא להרדים אותם עליכם.