אחרי שאכלנו תפוח בדבש ביחד, תקענו מסמר בסוכה, ולמדנו שארבעת המינים הם בעצם אנטריקוט, סינטה, פרגיות וקבב, או בקיצור: אחרי החגים, הגעתי למסקנה, שלכל הארוחות/המפגשים המשפחתיים יש דבר משותף אחד - הדברים שהסבתות אומרות על הילדים שלנו. להלן התוצאות:
1. מה הלבשת אותו כמו בסיביר? חם לו.
2. מה הלבשת אותו כמו לים? קר לו.
3. הילד לא אוכל מספיק (3 עופות, מרק ותפוחי אדמה - הילד הפך לרושפלד!).
4. הילד לא שותה מספיק (כן, כמה צ'ייסרים יסדרו אותו).
5. אני לא הייתי נותנת לכם ממתקים (אני יודעת, עד היום אני משלימה חסכים).
6. הילד של השכנה/האחות/הדודה הפיקטיבית/סטיב ג'ובס כבר יודע את כל האותיות.
7. למה הוא בוכה? מה עשית לו?
8. בוא לסבתא, אמא לא יודעת.
9. עם כאלה ציפורניים הייתי שולחת את לשכת הרווחה אליכם.
10. לא חופפים לילד בקור הזה.
11. חייבים לחפוף לו בכל יום את השיער. הוא מתלכלך.
12. למה הילד לובש פיג'מה? זו ארוחה חגיגית.
13. למה הילד לובש בגדים כאלה יפים? זו ארוחה, הוא יתלכלך.
14. מה פתאום לקחתם אותו לספארי? הוא קטן מדי.
15. למה אתם לא מטיילים עם הילד? הוא צריך לראות טבע (כן, אני זוכרת כמה טבע ראיתי בגיל הזה, גג את העציץ של השכנה).
16. וואו, איך הוא גדל! (מהחג הראשון).
17. הוא נורא מחובר אלייך (רוצה לומר: קחי אותו ותחליפי לו חיתול).
18. כל כך רצינו לבוא לעזור אבל לא התאפשר לנו (דווקא חופשת 5 כוכבים באירופה, כן הסתדרה לכם).
19. בחג הבא סבא יבנה לו סוכה (מזל שהילד לא זוכר בגיל הזה).
20. יונצ'וק, נכון שאתה הכי אוהב את סבתא?
21. אנחנו בחיים לא היינו מבקשים עזרה מסבא וסבתא, גידלנו לבד את הילדים.
22. תצלמי אותו, תעשי לו וידאו, תעשי סרט דוקו – הוא תקע גרעפס בשולחן! זו מזכרת לכל החיים (כן, עד היום אני בטראומות מהרגעים שתיעדו אותי).
23. הוא דומה לך שתי טיפות מים.
24. מיום ליום, הוא נראה בדיוק כמו אבא שלו.
25. הילד גאון, הוא בטח קיבל את הגנים שלנו.
26. הילד מופרע, זה בטח מהצד שלכם.
27. איך זה שאת כל כך עייפה? לי בגילך כבר היו שלושה ילדים.
28. הילד חייב להסתפר. הוא נראה כמו ילדה.
29. איזה שיער מקסים יש לו, אל תספרו אותו, זה יתחלף לו.
30. נו, מה עם עוד נכד בשבילי?
סבתות יקרות, אני מאוד אוהבת אתכן וגם הילד, ומאוד מעריכה אתכן, באמת. אולי אנחנו דור אחר, מפונק יותר או מפוכח יותר, ואולי פעם לפני המהפכה הפמיניסטית היה יותר קל לגדל ילדים בשקט כשזה היה כל עולמכן, ואולי זה עוד ישתנה עם הזמן, אבל כרגע, אנחנו עושות כל מה שאנחנו יכולות בשביל הנכד המקסים שלכן והבן שלנו. ואולי, כשנהיה סבתות, נגיד בדיוק את אותם הדברים, אבל בינתיים, שחררו קצת, ואל תשכחו שאנחנו הילדים שלכן, ועדיין, מנסים לגדול בשקט.