אף פעם לא הבנתי את השם הזה כי חס וחלילה שהיא תתיישב לי על הילד, אבל מאחוריו מסתתרת מילה קסומה שלא פגשתי בשנה וחצי האחרונות – לצאת.
שלב ראשון: נמצאה האחת
אז מה קורה כשאבא ואמא רוצים לצאת ויש ילד קטן בבית? אם הוא דעתן כמו יהונתן הוא ישלוף את כל המניפולציות מהפיג'מה בלי רחמים: זה מתחיל בחיוך וחיבוק מתוק, ממשיך במופע רפרטוארי של מיטב השירים והסיפורים שהוא יודע, וכשזה לא עובד זה מסתיים בתחנונים ובכי בכניסה לבית כאילו נשלחנו למשימה להציל את העולם ונחזור עוד עשור.
בהתחלה, הייתה לי קשה המחשבה שאני אהנה ממשהו בזמן שהקטנצ'יק יסבול כי אני לא לידו, אבל כל הזמן הזכרתי לעצמי שבסוף הוא יירגע ויירדם וכולם יהנו, אז החלטנו ללכת על זה.
הזוכה המאושרת בריאליטי "יהונתן אקר-גיל קורא לך" הייתה מ', בחורה מקסימה וצעירה שיהונתן מכיר בתוך החברה שלו מהגן (היא אחת הסייעות). מהיום הראשון הוא התחבר אליה ונוצר ביניהם קשר מיוחד. טוב, תמיד הייתה לו חולשה לבלונדיניות, ואחרי מחשבה רבה החלטנו שהכי טוב בשבילו זה להתעורר ליד בלונדינית (שהוא מכיר ואוהב כמובן), ובאמת, הוא פשוט רגיל להתעורר בגן ולראות אותה אז זאת תהיה נחיתה רכה בשבילו אם נצא ונחזור בבוקר למשל (או עוד שבוע).
הזוכה המאושרת קיבלה הזמנה רשמית לשמור על העולל המהולל ביום חמישי בערב. אחרי שהעמדנו את הבית למסדר כדי שחס וחלילה הבייביסיטר לא תבין שיהונתן חי במערב הפרוע, ישבנו עם יהונתן והסברנו לו יפה ולאט, כמו שהגננת ביקשה, שהיום אבא ואמא יוצאים ו-מ' החמודה מהגן תבוא לשחק איתו ולהשכיב אותו לישון עד שאבא ואמא יחזרו ויתנו לו נשיקה בחלום.
יהונתן הסתכל כאילו הוא מבין והנהן בראשו. הכנו כיבוד על השולחן לבייביסיטר, טאצ' אפים אחרונים לילד המקולח והמפוג'ם, קצת בושם, תסרוקת, יישור קל של הצווארון ויש עוד רבע שעה למנייאק. כבר רצינו לנשום לרווחה, אולם אז קרה משהו שלא ציפינו לו בשום תרחיש: בתנועה פתאומית הוא התחיל לצעוד לכיוון החדר שלו תוך כדי דרישה שצוות העובדים יארגן לו את השילוש הקדוש בקבוק-צצי-ותולי החיתולי. עקבתי אחריו בדאגה, הוא טיפס על המיטה שלו, שתה את הדייסה, לקח את המוצץ, התכסה בחיתול, חיכה שאמא תשיר את השיר הלילי שלו ואז הגרוע מכל קרה - הוא נרדם!
מה?! קטנצ'יק, נראה לך שאתה נרדם אחרי כל המאמצים שעשינו להביא לך בייביסיטר מושלמת? אחרי כל התיאומים, המסדרים וההכנות? לא חבל? אולי תקום? תיכף היא תגיע לשחק איתך ותפסיד את כל הפאן.
אבל כל התחינות שלי היו לשווא. כשהגמד נרדם גם אם מר עגבנייה ירקוד לו על המיטה הוא לא יתעורר. חוץ מזה, לא היה לי לב להעיר אותו וקיוויתי בסתר ליבי שהוא עוד יתעורר בהמשך הערב וייהנה קצת מהבייביסיטר. ברור שהדחקתי את העובדה שאולי זה דבר טוב כי הוא בכלל לא ישים לב שהלכתי, אבל מה לעשות שיש לי אזרחות פולנית.
מה קורה כשאמא ואבא עושים חיים?
מ' המקסימה הגיעה והסתכלנו עליה כמו שני מתרימים בדלת שמתביישים להגיד שאין להם עודף. עשינו לה סיבוב בבית וחפיפה קטנה על הציוד של יהונתן, הושבנו אותה בסלון ליד הכיבוד, ואז היא שאלה בתום לב: "ואיפה יהונתן?".
הסברנו לה שקרתה תקלה קטנה ומרוב התרגשות הוא נרדם אבל בטח יקום תיכף לשחק איתה והכל יהיה בסדר. אחרי שעה כבר סיימנו לאכול במסעדה וסימסנו ל-מ' החמודה לוודא שאכן הנסיך התעורר והם משחקים. היא ענתה שהוא עדיין ישן והיא כל הזמן בודקת, ושבטח יתעורר בהמשך. שקלנו מהר את האפשרויות: עד שמגיעה בייביסיטר נסגיר את עצמנו הביתה? מה פתאום. אז המשכנו לחברים ואחר כך לדרינק, עד שבחצות הגענו הביתה הפוכים אך מרוצים. שילמנו לבייביסיטר על עבודתה הקשה, התנצלנו שיצא ככה הפעם שהוא נרדם ושחררנו אותה לדרכה.
ואז, בשנייה ש-מ' סגרה את הדלת, קול מוכר נשמע מהמשך המסדרון: אמא? אמא? אבא? לא יאומן, הנסיך התעורר! ולא סתם, עכשיו הוא עירני מתמיד. ואמא הפוכה מתמיד. והוא כל כך רוצה לשחק ואני כל כך רוצה להתרסק.
עד עכשיו אין לי מושג איך שרדתי את הלילה הזה. מה שכן, לפחות התנחמתי בעובדה שהפעם הראשונה של יהונתן עם הבייביסיטר עברה בסדר, בלי הרבה נזקים וייסורי מצפון ובלי כל החששות שהפחידו אותי. רק שבפעם הבאה שאקח בייביסיטר, תזכירו לי לקחת אחת גם לעצמי.