תקופת ההרשמה לגנים היא אירוע מלחיץ עבור מרבית ההורים, ומאיימת ומטרידה פי שניים (ולפעמים אפילו שלושה) להורים לתאומים ושלישיות, שלא רק מעוניינים למצוא את המקום הטוב ביותר עבור הילד לשנה הבאה, אלא צריכים גם להחליט החלטה קשה ומשמעותית: האם בשנה הבאה הילדים ימשיכו יחד, או שיופרדו לכיתות גן מקבילות? אז איך יודעים שהגיע הזמן הנכון להיפרד? קבלו מדריך להורה המבולבל שמרגיש שהוא עומד בפני משפט שלמה.

תאומות מתחבקות (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
ההמלצה הגורפת היא להפריד תאומים עוד לפני כיתה א'|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

עבודת הנפרדות החשובה ביותר נעשית בבית

"קודם כל, חשוב שההורים ידעו אחת ולתמיד שאין חוק בעניין ההפרדה", מבהירה ורד בן פורת, יועצת ומנחה להורים עם תאומים ושלישיות. "הכל נתון לתחושות ההורים והחלטתם. כמובן שיש המלצות בעניין, והן לרוב אומרות שכדאי לעשות זאת עד כיתה א', אבל יש גם מקרים אחרים, וההורים מוכרחים להיות קשובים לילדיהם. מנסיוני, לרוב הורים לא מפספסים. הם קוראים טוב את האיתותים ויודעים מתי הגיע הזמן הנכון".

לפני שנברר מהם אותם 'איתותים' שההורים צריכים לשים לב אליהם, בן פורת מזכירה שגם להורים עצמם יש חלק בעניין. "לפעמים גם מתוך שיקולים מעשיים של החיים הורים מחליטים לא להפריד, וזה בסדר. לפעמים אין שתי כיתות בגן והפרדה משמעה שני גנים שונים שאינם קרובים גיאוגרפית, או תשלום כפול ללא הנחת תאומים. לא צריך להשתגע. עבודת הנפרדות החשובה ביותר נעשית בבית. הגן הוא עוד כלי בעניין, וכדאי לדחות את הצעד כך שיתאים גם לילד וגם להורה. צריך לעשות השוואה בין הפרדת תאומים לבין הפרדת ילד מהורה. לא נשאיר את הילד בבית רק כי הוא לא רוצה ללכת לגן, וכך, כשאנו חשים שהביחד של התאומים מוגזם והם תלותיים אחד בשני, כנראה שהגיע הזמן להפריד. גם להורים קשה לפעמים עם הרעיון של הפרידה הזו כי הם רגילים לכך שילדיהם הם יחידה אחת. הורים לתאומים רגילים להביט תמיד לאותו כיוון וברגע שמפרידים לגנים שונים זה אומר להביט פתאום לכיוונים שונים, בלי הידיעה שהאחד שומר על השני ושהם לעולם לא נשארים באמת לבד".

הנה כמה סימנים לכך שכדאי לשקול הפרדה במוסדות החינוך. חשוב לשים לב למינון ולתכיפות של הופעת הסימנים, מאחר שהם יופיעו כמעט בכל זוג תאומים:

  • כאשר אחד התאומים מתבלט בתחומים מסויימים ומאפיל על אחיו ‏‏בכל תחום, כולל במראה חיצוני, באופן שהילדים, וגם הסביבה, ‏מתקשים להימנע מהשוואה.
  • כאשר קיימת חלוקת תפקידים ברורה וקבועה בין התאומים וההורים ‏לא מוצאים דרכים לשנותה בתוך המשפחה, כמו לדוגמה הנוח והקשה, ‏או הוותרן והתובעני.‏
  • כאשר תאום אחד תלוי מאוד באחיו, ומתקשה לתפקד בלעדיו, או ‏כשאחד התאומים לוקח אחריות 'הורית' על השני, שומר עליו ‏ואינו יכול להתפנות לפעילות או לקשרים אחרים.‏
  • כאשר הזהות המשותפת של התאומים משתלטת על הנפרדות והם מדברים ב'אנחנו', מגלים העדפות ובחירות זהות, עושים ‏הכל ביחד ובוחרים רק את אותם חברים.‏
  • כאשר התאומים מאותתים בדרכים שונות על קשר צפוף מדי ‏‏בצורה של מריבות תכופות, מאבקי כוח ותחרותיות רבה.‏
  • תאומים זהים דורשים התייחסות נוספת: הדמיון הרב עלול להכביד עליהם בהתייחסות הצוות, וגם ‏הילדים, המתקשים להבדיל ונוטים להתייחס אל השווה ולא ‏אל הייחודי והשונה. לפי ההמלצה, כדאי להפריד אותם לפני גיל ארבע.

הגננות צריכות להיות ערוכות לטיפול בתאומים

במידה והחלטתם להמתין בינתיים עם ההפרדה, בן פורת מציינת מספר דברים שכדאי לשים אליהם לב: "ההשוואה והתחרות בין תאומים אינן הוגנות, והבעיה היא שמערכת החינוך אינה נותנת מענה לעניין הזה ופעמים רבות כלל אינה מסוגלת להתמודד איתו. הגננות אינן מיומנות בנושא ועל ההורים לוודא שהגננת מודעת לאתגרי התאומות, לוודא שהיא מקפידה על כך שיתנו לכל אחד מהילדים יחס בפני עצמו ולא כיחידה אחת, מונעת השוואות ביניהם, ומדווחת לכם על מה שמתרחש ביניהם. ודאו שהיא דואגת שהילדים ישחקו עם אחרים ושלא מתייחסים אליהם כחלק משלם".

להורים לתאומים יש ציפיות ייחודיות ממערכת החינוך, ובן פורת, שמעבירה סדנאות מיוחדות בנושא לגננות ומחנכים, נותנת כמה עצות טובות. גיזרו, שימרו והראו לגננת במקרה הצורך:

  • תאומים הם, כמובן, שניים נפרדים ושונים. פנייה לכל אחד בנפרד תסייע להם לגבש את זהותם האישית ולגננת להכיר בייחודיות של כל אחד מהם.
  • הגננת צריכה ללמוד להבחין בין התאומים מהר ככל האפשר. כאשר מדובר בתאומים דומים מאוד חשוב למצוא סימנים קבועים שיקלו על הצוות.
  • הזמנות למסיבת סוף שנה, תמונה לאלבום, שעה של אסיפת הורים וכן הלאה - את כל אלה זכאי כל תאום לקבל בנפרד, כמו כן, הגננת צריכה להקדיש זמן כפול להורה.
  • חשוב ליזום פעילויות נפרדות לכל אחד מהתאומים, כמו הזמנת חברים שונים הביתה עבור כל אחד מהם. אם ילדי הגן פועלים בקבוצות, על הגננת להקפיד לשלב את כל אחד מהתאומים בקבוצה נפרדת,  כך יתאפשר להם להתמודד עם מצבים שונים כפרט ולא כזוג. 
  • על הגננת להימנע מלשלוח תאום לבצע משימות עבור אחיו או להטיל עליו אחריות הקשורה בו.
  • חשוב שהגננת והצוות יהיו ערניים לגבי תפקוד התאומים יחד ובנפרד בחברה, וידווחו על כך להורים.
  • על הצוות להימנע מהשוואות. כל תאום עומד בפני עצמו. לעיתים גם בני המשפחה מתקשים במשימה זו, והתנהגות נכונה של אנשי הצוות תחזק את הילדים ותכוון את הוריהם.
  • הגננת צריכה לקחת בחשבון שהקשר בין התאומים הוא קשר ייחודי שהרבה ממנו בא לידי ביטוי בהתנהגותם וחלק ממנו נסתר מהעין, ויש לכבד את הקשר ביניהם ולהיות קשובים לרצונותיהם המשותפים והנפרדים.

>> מחפשים גן לילד? כנסו למדריך לרישום לגני ילדים