בדיוק לפני שנה הכריז בנימין נתניהו על יישום חוק חינוך מגיל שלוש. השמחה הייתה רבה, אולם לרשויות המקומיות היו רק כמה חודשים להקים עשרות מבנים שיאכלסו את התלמידים החדשים, להכשיר מאות גננות וסייעות ולהתמודד עם אינספור קשיים האופייניים להתחלה חדשה. אלפי הורים שילדיהם הגיעו לגיל המתאים רשמו את ילדיהם לגנים העירוניים לשנת הלימודים הנוכחית, רובם גם התקבלו. כעת, בימי ההרשמה לשנה הבאה ולאחר ניסיון של כמה חודשים, הם מספרים להורים ששוקלים האם לרשום את ילדיהם בני השלוש לגן ציבורי, מהם היתרונות והחסרונות והאם אם ממליצים לעשות זאת.
"אולי יש פחות סייעת, אבל התכנים מעשירים יותר"
לירון, 31, מרמת גן טוענת שהכל "תלוי איפה אתה נופל", כלשונה. במקרה של בנה, שנכנס בשנה שעברה בגיל שנתיים ו-10 חודשים לגן עירוני, הנפילה הייתה מוצלחת. "היה לנו חשש כי הבן שלי ביישן, אבל הוא דווקא נהיה מעורה יותר והתפתח הרבה יותר ממה שיכול היה בגן פרטי. זה בדיוק אותו דבר רק עם הבדל של חמישה ילדים יותר".
עם זאת, לטענתה, הכל תלוי בגננת שבמקרה שלה מצוינת. "אם היא מקשיבה, מנהלת תקשורת עם ההורים אז זה טוב, אבל יש מקרים הפוכים בגני עירייה של גננות שלא רוצות לדבר עם הורים ועושות את המינימום הנדרש, וילדים בני 3 צריכים את תשומת הלב מעבר לכך".
למרות קשיי ההסתגלות בתחילת השנה, בנה התרגל במהירות לגן החדש. לטענתה, הגן עשה כמיטב יכולתו להיות מוכן לקבלת הילדים בהתראה קצרה וכן עיריית רמת גן תיגברה את הצוות עם סייעת נוספת. להורים המתלבטים היא מאוד ממליצה לרשום לגן עירוני. "בגן עירוני אולי יש פחות סייעת אחת, אבל התכנים יותר טובים ומעשירים". לדעתה, גיל שלוש זה לא גיל מוקדם מדי, "כל עוד יש איתו בקבוצה ילדים בגילו אין סיבה שלא".
אחד הקשיים עימם התמודדה מיכל בגן העירוני, הייתה חרדת האסלה של בנה - לאחר שכבר נגמל, כתוצאה מאירוע לא נעים, הוא הפסיק ללכת לשירותים. העניין הגיע לאיום שיוציאו אותו מהגן, אך לאחר שיחות עם מיכל והגננת, המקרה הפך לנדיר. לטענתה, למרות הקשיים הקיימים, גיל 3 אינו גיל מוקדם מדי להכניס ילד לגן עירוני אבל הכל "תלוי בבשלות של הילד", כדבריה.
גם ירדנה, 36, מרמת גן, מסכימה. את בתה בת השלוש הכניסה לגן עירוני בתחילת השנה, זאת לאחר שהייתה בגנים פרטיים מגיל 4 חודשים. לטענתה, החוויה רק חישלה את בתה ותרמה להתפתחותה. "זה היה צעד נכון מאוד. יצאה לנו קבוצה של ילדים והורים באמת טובים".
עם זאת, היא מודה שהיו כשלים בתחילת הדרך. "עברנו לגן הזה שיש בו קצת סלט של ילדים בכל מיני גילים, אבל בסופו של דבר הכל הסתדר. אני בהחלט ממליצה על גן עירוני בגילאים האלו, אפילו מגיל צעיר יותר כי זה מפתח יותר מבחינה חברתית". למרות זאת, גם היא מאמינה שהכל תלוי בילד. "הבת שלי שיחקה עם הילדים הבוגרים יותר ולא רצתה לישון צהריים עוד לפני שהלכה לגן הציבורי. זה מאוד אינדיבידואלי.".
"לשלוח את הילד רק כשהוא גמול"
אולם לעומת ההורים האלו, ישנם כאלו שחוויית הגן עירוני עבורם הייתה מאכזבת. זיו, 39, ורחל, 38, ממבשרת ציון די מצטערים שהכניסו את בנם בן השלוש לגן עירוני בתחילת השנה. לטענתם, החוויה של 36 ילדים עם גננת וסייעת אחת לא הייתה מוצלחת. "זה לא היה צעד נכון כי הוא לא קיבל מספיק תשומת לב. הגננת לא יכלה להשתלט על כל כך הרבה ילדים. לכן הוא קצת איבד שליטה. הוא הלך לכיוון של להפוך לילד הכי מופרע בגן כי ניסה להתבלט באיזשהו אופן", הם אומרים.
"צריך לבחון את הגן בפינצטה. הכל תלוי ביכולות של הגננת וכמובן באופי של הילד". הם ממליצים לשלוח ילד לגן עירוני רק כשהוא "גמול, קצת יותר עצמאי, יודע לנגב לעצמו את הישבן וללא מוצץ".
יש כאלו שמראש החליטו לוותר על העניין ורשמו את ילדיהם לגן פרטי, למרות החיסכון הכלכלי. קרן, בת 38, מירושלים, היא אחת מאותם הורים שעשו כך. לטענתה, החוק אמנם נתן חינוך חינם מגיל 3 אבל לא יצר תשתית הולמת עבור הגיל הזה. "השיקולים המרכזיים שלנו נבעו משתי סוגיות: עניין הגמילה, שכן אמהות ששלחו ילד שאינו גמול מחיתולים כשהמערכת לא ערוכה לכך נקראו לאסוף אותו בכל פעם של בריחת שתן וצואה. הסוגיה השנייה היא שבגיל 3 ילדים רק מתחילים לבנות את כישוריהם החברתיים על ידי משחק משותף, ובקבוצה קטנה הגננת יכולה לסייע להם בכך".
כמו כן, היא אומרת שבשל חוסר הארגון וההיערכות של העירייה, גנים פרטיים סופחו למטרה והפכו לגנים סמי-עירוניים עם מספר רב של ילדים, מה שיצר מצב שהאופציה הפרטית של גיל 3 הצטמצמה מאוד. קרן אומרת שבניגוד לגן עירוני, בנה "חלק ממשפחה בגן הפרטי. הוא מאושר וטוב לו עם 12 הילדים שעימו בגן. ייתכן שהוא היה חש ככה גם במסגרת של 30 ילדים, אבל הסיכוי קטן משמעותית".
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?